עלון השיעור השבועי במדבר תשפ"ד

ב

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
הלכות ספירת העומר - ו
מי שהתפלל בר"ח שחל בשבת מוסף של שבת, ואח"כ של ר"ח בלי להזכיר שבת, יתפלל פעם שלישית. עשיית ג'לי בשבת. ספירת העומר ואשר יצר אחר המפיל. זמן ברכת אשר יצר. שינה בשבועות סמוך לעמוד השחר. גדר שינת קבע. שומר לסעודה קודם ערבית. לענות לאביו ואמו אחר ברכת המפיל. ברכת המפיל אחר חצות. פשט וקבלה הלכה כהפשט. להעדיף ללמוד בלילה מלקום לנץ.
 

קבצים מצורפים

  • השיעור השבועי - במדבר תשפ''ד 447.pdf
    611.6 KB · צפיות: 23
זה הוספה של מרן, של מי יכול להיות?

מרן אמר בשיעור שהדברים נאמרו בקיצור, ועל כן בעלון הרחיב זאת יותר.

והאמת שעדיין יש אריכות בזה.

אני צריך לשאול את אותו אברך שכתב את המאמר הנ"ל על הרב אופיר אם הוא רוצה שאעלה זאת לכאן.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
נערך לאחרונה:
ישראל אמר:
אכן


לגופו של ענין. אין כאן לא ספק ולא בתיך. יש כאן אדם שלא קרא כדבעי את כל תשובת מרן זיע"א.
לחץ כדי להרחיב...
בעלון כתוב "מקשה קושיה ודוחה את הרב", ואת זה לא ראיתי, אלא רק מסתפק בדעתו, ולא דוחה דבריו.
 
פשוט אמר:
בעלון כתוב "מקשה קושיה ודוחה את הרב", ואת זה לא ראיתי, אלא רק מסתפק בדעתו, ולא דוחה דבריו.
לחץ כדי להרחיב...
המחבר הנז' סיים בספר הנ"ל "וכן עיקר". והגם שזה ציטוט מהחזון עובדיה, אבל אינו כחלק מגוף הספק בדברי מרן. ורצה להבין שכן עיקר שהתיר רק נוזל ולא נקרש. כל אחד שקורא את ספרו ורואה ציטוט זה טועה לחשוב שיש ספק, ובסוף מרן כותב וכן עיקר, והיינו שההכרעה שמותר רק כשהג'לי נשאר נוזל, לא כמו שכתב למעלה.

למרות שהמחבר הזה לכל אורך הדרך טעה טעות משונה, כי מה שמרן רבינו זיע"א כתב נוזל סמיך, זה חוזר על תחילת דבריו שאחר כמה דקות זה נהיה כמרק סמיך, עוד לפני שנכנס למקרר, וע"ז כתב להתיר. והאגרות משה שכתב בלילה רכה, זה על זמן העשיה ממש. אבל גם פעולת ההמשך שמכניס למקרר ואח"כ נקרש בגרמא, זה מותר, כמו שהרחיב בחזון עובדיה למעלה ולמטה בטוב טעם ודעת.
איך אפשר לתפוס מילים, להוציא אותם מהקשרם, ולהקשות קושיות בספר מודפס. תשב רגע עם כל צורבא מרבנן ויסביר לך את זה!

תלמיד מהרשך אמר:
חכם פשוט מאיפה צילמנת זאת?
לחץ כדי להרחיב...
@פשוט יצ"ו העתיק את הקטע מפורום אחר, ושם מצא את שאהבה נפשו, כי יש להם "תשובות" "לכל" מה שחולקים על מרן זיע"א ובנו מרן שליט"א.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ולפי הקושיא של מו"ר הראש"ל והסגנון בעלון כנראה הרב אופיר דיבר בזה במקו"א, ואולי הרב ישראל יחיכמנו היכן מצא זאת, כי לפי מה שהביא הרב פשוט לכאו' זה לא קשה כ"כ ע"ש,
 
צמוד למרן אמר:
כי לפי מה שהביא הרב פשוט לכאו' זה לא קשה כ"כ ע"ש,
לחץ כדי להרחיב...
כמה מצער הלב, לראות אנשים, שפשוט לא מעיינים, סליחה "לא פותחים" את החזו"ע, ומאמינים לדברים המוצגים בס' אחר כאילו הם הלמ"ס. כבודו וחביריו יפתחו את הדברים בחזו"ע ויראו את האמת.

ואתה וחלק מהחברים פה, מזכירים לי, שלפני כמה זמן יהודי ירא שמים בא לשאול אותי, אם מותר להכין ג'לי בשבת, ומחמת שידעתי שהנ"ל הולך בכל דבריו לפי פסקי מרן זיע"א, מיד אמרתי לו, מרן בחזו"ע שבת ד מתיר בשופי. אחר שהוא הלך, ניגש אלי אברך מסויים, ואמר לי על סמך מה אתה אומר שלפי הרב עובדיה זה מותר, הרי הרב עובדיה לא הכריע דברים ברורים, התיר פ"א בלילה רכה, פ"א בלילה עבה. נומיתי לו שאמרתי מה שאמרתי על סמך דברי מרן "המפורשים" בחזו"ע. אמר לי אתה טועה, הרב עובדיה לא הכריע בזה. או אז אמרתי לו (ואני אומר גם לך) ספר חזון עובדיה אינו ספר נדיר, יש אותו ברוך ה בכל בית כנסת וכל בית שמכבד את עצמו, בא נלך ביחד לביהכנ"ס הסמוך ואראה לך את דבריו המפורשים, אמנם המשוגע הלזה, התעקש שרוצה להראות לי תחילה את מקורו. זרמתי איתו, ואז הראה לי את דברי הרב אופיר, אמרתי לו טוב עכשיו בא נראה ביחד את דברי מרן זיע"א בחזו"ע, וכשפתחנו את הדברים בפנים, והוא נוכח לראות את האמת לאמתה, שהרב אופיר לא הציג את הדברים בצורה נכונה. אז אמר לי משפט שמעיד על כסלותו (של אותו אברך), תשמע טוב מה אומר לי, טוב אז יש סתירה בדעת הרב עובדיה....
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ישראל אמר:
על סמך מה אתה אומר דברים אלו...

אני יודע בבירור שהוא קיבל את המכתב של אותו אברך, הוא אמר לו אינני מקבל ההערות ששולחים לי, אף שהנל התעקש לומר לו שרק כתב יישוב על מה שהציג דברי מרן כעין סתירה, אפי"ה הר' אופיר מיאן לעיין בדברים.

ולגופו של ענין, אשמח באמת שתגיד לי אתה איזה מן יישוב, אפי' בדוחק גדול, גם אני יקבל.

מחכה לתשובה ממך
לחץ כדי להרחיב...
בוקר טוב.

אני לא מרבה לכתוב פה, אבל לצורך העניין, אשיב.

אני נמצא בשיעורים של הרב שנים,

לא זכור לי אף פעם שהרב מיאן לשמוע טענות של אחרים.

יש דברים שהסכים, דבר שלא. כדרכה של תורה. אבל לא סרב לשמוע.

בכל מקרה, אפשר לשלוח אלי הערות, אם תרצו,

מידי שבוע אגיש לרב דברים עניינים בעז"י. ב"נ.
 
אגב בשו"ת מנחת דניאל גודיס (מראשי כולל יחוה דעת) סימן סג', כתב בנושא הג'לי, ואחרי שהוכיח שיש לישה גם על דבר הנעשה לאחר זמן (מדין עשית דיו. שהביא הוכחות מהגמ' והראשונים שהוא נעשה לאחר זמן, ואסור משום לש. ע"ש)
ואח"כ דן בדברי החזו"ע וזת"ד:
שהחזו"ע כתב שמותר שהכין גלי כיון שהוא עושה רק כמו פטל, והסתמך על החזו"א שאין לישה באבקות שנמסות במים, וכ"כ החוט שני. אלא שהם דיברו על אבקות שנמסות לגמרי, אבל כאן הספק שיש לחוש ללישה משום שמתעבה בסוף.
וגם מרן דן בדברי השבט הלוי שחשש ללישה וכתב שאין כאן לישה כלל, כיון שהאבקה נהפכת לנוזל, ואף שנעשית מעצמה סמיך מה בכך. ולי צ"ע דמאי שנא מהא דתנן אין שורין דיו סממנים וכרשינים אלא כדי שישורו מבעוד יום, ובגמ' מוכח דהוא משום לישה, ומוכח מדברי הגמ' דהגם דהלישה לא נעשית אלא לאחר זמן יש בו משום לישה.
וכתב מרן שאין בזה בונה, דהא לא נחשב בונה אלא שמתכוין להשוותו וליפותו, ועוד דהוי בנין לשעה, ועוד שהוא דבר שאינו מתקיים, וחם השמש ונמס. אלא מש"כ שאינו מתכוון ליפותו, צ"ע דבמציאות ג'ל מיופה ושווה יותר מגבינה. ומש"כ שהוא בנין לשעה, מאי שנא מכל מגבן שהגבינה עומדת לאכילה לא חשבינן לה בנין לשעה. ומש"כ דהוי דבר שאינו מתקיים, וחם השמש ונמס. המציאות אינה כך,אלא לאחר שנקרש גם אם יעמוד מחוץ למקרר זמן רב לא יופשר כלל אלא יעמוד כפי שהוא.
ועוד מה שהביא דברי האג"מ שהתיר לעשות פודינג בבלילה רכה בשינוי שנותן המים אח"כ ולערב ע"י שינוי, ושכן עיקר. קשיא לי שהרי האג"מ כתב שם להדיא לאסור בבלילה עבה, ושכן דעת החוט השני ח"א (עמ' קיד אות ח), ועוד.

ולכן כדאי לת"ח שבפורום לפתוח את דבריו (הבאתי רק תמצות) ולדון באמת, ולא רק להיתפש על הרב אופיר, ולדוש במכתבים שכתבו עליו.
 
חזור
חלק עליון