שילה אפרהימי
Well-known member
הפסק החדש שמסעיר את רמה ד' בבית שמש
הפסק החדש של גאב"ד 'היכל הוראה' הגאון רבי משה ברנסדרופר שקובע כי בשכונת רמה ד' החדשה בבית שמש חייבים לחגוג פורים יומיים, מסעיר את העיר
הגר"מ ברנדסדורפר בסיור במקום | צילום: באדיבות המצלםהאם ברמה ד' בבית שמש יחגגו פורים יומיים? זו השאלה שמסעירה בימים אלו את השכונה החדשה בעיר. ל'בחדרי חרדים' נודע כי כמה מרבני השכונה שלא מצאו הכרעה הלכתית ברורה בנושא, פנו לפוסק הגאון רבי משה ברנסדרופר גאב"ד היכל הוראה שיפסוק בנושא. פסיקתו עוררה פולמוס נרחב בעיר.
כידוע בעיר בית שמש נבנו בשנים האחרונות מספר שכונות חדשות שכל אחת מהן בגודל של עיר בפני עצמה. צמוד לשכונת רמה ד' גילו עיר עתיקה עם חומה ארוכה באתר שנקרא תל ירמות, ירמות היא אחת מהערים המוזכרים בספר יהושע באזור בית שמש צרעה ואשתאול.
על פי ההלכה, כל העיירות הנמנות בספר יהושע נחשבות כמוקפות חומה ודינן כ'מוקפים' לגבי פורים, ויש דין שגם העיר הסמוכה ונראית לעיר המוקפת, צריכה לחגוג ביום המוקף.
התגלית עוררה סערה גדולה ופולמוס אדיר בעיר בית שמש, ובכל פינה ניתן לשמוע ויכוחים ערים בנושא וניסיונות להציג תשובות הלכתיות המצדדות בכל צד. אך עדה עתה כאמור לא נפלה הכרעה בנושא.
השבוע על פי בקשת רבנים חשובים מהשכונה, ירד הגר"מ ברנדסדורפר, גאב"ד היכל הוראה, לבדוק המקום מקרוב, יחד עם צוות רבנים מומחים ולאחר מכן ביאר בתשובה בכתב את ההלכה.
1. אנו לא סומכים בכלל על הארכיאולוגים שאומרים שזאת העיר ירמות, אבל, הלכה פסוקה בלבוש וכן פסק הב"י שכל שמוצאים עיר עתיקה עם חומה הרי זה נכנס בגדר ספק חומה מימות יהושע בן נון וצריך לנהוג פורים בשני הימים, וכל שכן כאן, שבאזור הזה היו כמה עיירות שמוזכרות בספר יהושע.
2. אחרי שמדדתי את המקום מהבניין ברחוב אביי 39 עד לחומת העיר העתיקה שהתגלה זה פחות מתשעים אמה (כי רוחב הכביש לא נחשב הפסק אחרי שמשמש את בני העיר), לכן רמה ד' נחשבת סמוך ונראה למוקף חומה.
3. הגם שהעיר המוקף חומה חרבה עתה ואינה מיושבת עם יהודים, אבל החזון איש והגר"א פסקו כהריטב"א שגם כשהעיר המוקף חומה נחרבה עדיין יש דין של העיר הסמוך ונראה למוקף חומה שחייבים לנהוג פורים ביום ט"ו כמוקף חומה, ואלו שרוצים ללכת עם המשנה ברורה שהביא בביאור הלכה את הברכי יוסף ממרן החיד"א שסובר שדין של סמוך ונראה למוקף חומה הוא דווקא כשהעיר המוקת חומה מיושב עם יהודים, אבל החזון איש הוכיח שהברכי יוסף לא ראה הריטב"א שהוא סובר שגם כשהעיר המוקף חרבה עדיין יש דין של סמוך ונראה.
ולכן הברכי יוסף בטעות יסודו. ויש כלל שדבר המובא במשנ"ב עצמו הרי הכריע ההלכה כך אבל דבר שהמשנה ברורה מביא בביאור הלכה אינו מוכרע לגמרי ואם יש איזה פירכה וכל שכן כאן שהחזו"א הוכיח שברכי יוסף המובא בביאור הלכה לא ראה את הריטב"א, לכן בוודאי יש להחמיר כדעת החזון איש.
לסיום כותב: וחייבים תושבי שכונת רמה ד' לחגוג פורים בשני הימים, ועושים את הברכה על המגילה רק ביום הראשון כנפסק בשו"ע, לנהוג משתה ושמחה בשני הימים ולומר על הניסים. ויש לדקדק לקרוא המגילה ביום י"ד עם מנין מחמת הברכה בעיר הספק, ואפשר לעשות גם מנין של נשים בפנ"ע.
אגב, יש כאן דוגמא איך שגדולי האשכנזים מתייחסים למשנ"ב איך שאנו מתייחסים לשו"ע (ולספרי מרן הגר"ע).
