• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

פירוש תיובתא דפלוני תיובתא

יי"ש ס"ט

Active member
ידידי גלעד רובין נר"ו אמר שאת הראשון צריך לומר בלשון שאלה כלומר תיובתא דפלוני? ומסיקה הגמרא תיובתא. והדבר היה קשה בעיניי כי אם הקשה הקשה בכוח ואם היה מסופק בדבר הל"ל נימא תהוי תיובתא דפלוני וכו'. ולכן אמרתי לפרש שחזר על התיובתא לחזק הקושייה כי בדר"כ אין עליה תשובה ור"ל הקושיה על פלוני היא אכן קושיה. שוב הראני ראיה לדבריו מספר תחילת חכמה (ש"ג פ"א סי' ט' הובא בקיצור כללי התלמוד) שהראשון צריך לקרותו לשון שאלה כלומר נימא דתהוי תיובתא פלוני ומשני אה"נ תיובתא. ואמרתי אם נאמרו בלשון שאלה אולי נשנה קצת שהשאלה על פלוני ר"ל לכאורה תיובתא דפלוני ומסיק תיובתא. שוב לאחר זמן חיזקתי את דברי הראשונים מדברי רש"י במסכת יבמות (לג: ד"ה אלא ודף עב. ד"ה קתני) וכן משמע מתוס' ב"ק (מז. ד"ה מאי). וה"ה בכל זה במה דאמרי' ש"מ כך וכך ש"מ. וכן מוכח להדיא מדברי הגמ' בשבת (כג.) שמוכיח שהדלקה עושה מצווה ומוסיף ועוד מדקא מברכינן אקב"ו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצווה ש"מ ואם כדברי ידידי ג"ר נר"ו איך מוסיף ועוד על דבר שמסופק.

בדבר זה נחלקנו רבות ידידי טוען שזה נפק"מ לגאווה כי שינתי קצת בתחילה והייתי צריך להודות ואני יי"ש ס"ט אומר שלא נראה לי בכלל כזה פירוש שהוא שאלה ותירוץ. תכריעו אתם.​
 
מה שהחבר שלך הג"ר אמר לא נראה שזה כוונת הרב תחילת חכמה

שהוא כתב שאם יש רק פעם אחת תיובתא ולא פעמים לא נשאר כן במסקנא -וקשה שדבר פשוט שאם מסיים בתיובתא פעם אחת בסוף שלא נשאר כן למסקנה (דוגמא בברכות דף כא עמוד א אמר רבי יוחנן: למדנו ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר, וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר; ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר: ומה מזון שאין טעון לפניו - טעון לאחריו, תורה שטעונה לפניה - אינו דין שטעונה לאחריה; וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר: ומה תורה שאין טעונה לאחריה - טעונה לפניה, מזון שהוא טעון לאחריו - אינו דין שיהא טעון לפניו. איכא למפרך: מה למזון - שכן נהנה, ומה לתורה - שכן חיי עולם! ועוד, תנן: על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו! תיובתא.
ודף מג עמוד א אמר רבי חייא בריה דאבא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי: כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי, ועל אפרסמון של בית קיסר, ועל ההדס שבכל מקום! תיובתא. )
אלא הוא לא דיבר תיובתא שבא בסוף או על תיובתא דפלוני תיובתא ששם אין זה שאלה אלא סיום הדברים דקם בתיובתא אלא נתכוון כמו בברכות דף לד עמוד א אמר רב הונא: טעה בשלש ראשונות - חוזר לראש, באמצעיות - חוזר לאתה חונן, באחרונות - חוזר לעבודה; ורב אסי אמר: אמצעיות אין להן סדר. מתיב רב ששת: מהיכן הוא חוזר - מתחלת הברכה שטעה זה, תיובתא דרב הונא! - אמר לך רב הונא: אמצעיות - כולהו חדא ברכתא נינהו. ע"כ - שכאן לא נשאר למסקנה התיובתא אלא מה שאמר תיובתא דרב הונא זה לשון שאלה ואם היה מסיים עוד הפעם תיובתא היו נדחין דבריו אבל לשון תיובתא דפלוני תיובתא ודאי שאין זה קושיא ותירוץ אלא הכל דבר אחדתחילת חכמה.jpg
 
וקשה שדבר פשוט שאם מסיים בתיובתא פעם אחת בסוף שלא נשאר כן למסקנה
יפה
אלא הוא לא דיבר תיובתא שבא בסוף או על תיובתא דפלוני תיובתא ששם אין זה שאלה אלא סיום הדברים דקם בתיובתא אלא נתכוון כמו בברכות דף לד עמוד א אמר רב הונא: טעה בשלש ראשונות - חוזר לראש, באמצעיות - חוזר לאתה חונן, באחרונות - חוזר לעבודה; ורב אסי אמר: אמצעיות אין להן סדר. מתיב רב ששת: מהיכן הוא חוזר - מתחלת הברכה שטעה זה, תיובתא דרב הונא! - אמר לך רב הונא: אמצעיות - כולהו חדא ברכתא נינהו. ע"כ - שכאן לא נשאר למסקנה התיובתא אלא מה שאמר תיובתא דרב הונא זה לשון שאלה ואם היה מסיים עוד הפעם תיובתא היו נדחין דבריו אבל לשון תיובתא דפלוני תיובתא ודאי שאין זה קושיא ותירוץ
א"כ דיבר על דבר שאינו, שאין מקום שאומר פעמיים תיובתא והוא בלשון שאלה ותירוץ.
 
אני גלעד רובין הנ"ל ואשמח להסביר דעתי. אני לא באתי לדון האם תיובתא שתי פעמים זה שאלה ותשובה או קושיא ומסקנא כלל אלא אך ורק להוקיע את דעת הבערים שקוראים ולא יודעים מה קוראים מסבירים ולא מבינים מה מסבירים. הוויכוח שלי היה עם מי שטוען שהמילה תיובתא נכפלת כדי לחזק את הקושיא בלי שום הסבר מדוע נאמרה המילה פעמיים וזהו ודאי אינו לכל מי שמעט שכל בקודקו. הדיון האם זהו ניסיון לקושיא ומסקנא או שאלה ותשובה אינו קיים בכלל והמתבונן יראה שזה היינו הך. לא באתי אלא לומר שיש משמעות כלשהי לכפל המילה. ופשוט.
 
לא באתי אלא לומר שיש משמעות כלשהי לכפל המילה.
אז זהו שאין משמעות, רק לחזק הקושיה. ואם אתה טוען הפוך תוכיח.
וכמו שכתבתי עליך שיר פעם:

אמר יי"ש ס"ט / ידידי גלעד שערות ראשו מרט / כל גופו במים חמים חלט / לא קמה מחשבתו כחוט ומחט.

לא ברוב דברים / לא בהוספת משלים / אף לא בהטלת אימים / רק בהבנת הטעמים.
 
מנשה וציון ש צודקים כמובן. אני חושב שחברי הפורום לא מבינים את כוונת יי"ש סט כי אין להם הוה אמינא שמישהו יעלה על דעתו דברי הבל שכאלה. לכן אסביר את דבריו: יי"ש ס"ט טוען שהמילה תיובתא נכתבת פעמיים ללא שום סיבה!! לא כהצעת הקושיא ומסקנא, לא כשאלה ותשובה אלא סתם כך נכתבת המילה פעמיים. אבקש מחברי הפורום להבהיר דעתם בנושא ולעזור לי במלחמת המצווה נגד הבערות...
לגבי ה"שיר", כלל ידוע הוא שאין חריזה בפחות מג' אותיות או לכל הפחות ב' אותיות, פשוט שאין חריזה באות אחת. בנוסף, אין לחרוז מילה שהטעמתה במלעיל עם מילה שהטעמתה במילרע. מי שלא יודע לכתוב שירים שלא יהיה משורר. וד"ל.
הדברים נכתבים בריתחא דאורייתא אך כמובן ש"את והב בסופה" וכו' יי"ש הוא מהמעיינים בדור.
 
מנשה וציון ש צודקים כמובן. אני חושב שחברי הפורום לא מבינים את כוונת יי"ש סט כי אין להם הוה אמינא שמישהו יעלה על דעתו דברי הבל שכאלה. לכן אסביר את דבריו: יי"ש ס"ט טוען שהמילה תיובתא נכתבת פעמיים ללא שום סיבה!! לא כהצעת הקושיא ומסקנא, לא כשאלה ותשובה אלא סתם כך נכתבת המילה פעמיים. אבקש מחברי הפורום להבהיר דעתם בנושא ולעזור לי במלחמת המצווה נגד הבערות...
לגבי ה"שיר", כלל ידוע הוא שאין חריזה בפחות מג' אותיות או לכל הפחות ב' אותיות, פשוט שאין חריזה באות אחת. בנוסף, אין לחרוז מילה שהטעמתה במלעיל עם מילה שהטעמתה במילרע. מי שלא יודע לכתוב שירים שלא יהיה משורר. וד"ל.
הדברים נכתבים בריתחא דאורייתא אך כמובן ש"את והב בסופה" וכו' יי"ש הוא מהמעיינים בדור.
לא משנה מה כתבת העיקר שברוך בואך החכם באדם...
 
גם אם נאמר תיובתא דפלוני בלשון שאלה, אין הכוונה ששואלים אי הוי תיובתא, אלא מקשים על אותו אמורא, וע''ז מסיים תיובתא שאכן אין תירוץ.
 
ראיתי שאמרו

שאותו אמורא היה אומר, "תיובתא דרבא"
וכל התלמידים היו עונים
"תיובתא" .

ובזה כפל הלשון
ובמקום אחר ראיתי שבני בית המדרש אמרו תיובתא דפלוני ומסדר הגמ' אכן אישר את דבריהם שאין תשובה, וכשיש תשובה מסדר הגמ' כותב אמר לך פלוני וכו'
 
גם אם נאמר תיובתא דפלוני בלשון שאלה, אין הכוונה ששואלים אי הוי תיובתא, אלא מקשים על אותו אמורא, וע''ז מסיים תיובתא שאכן אין תירוץ.
יפה. זה מה שכתבתי:
ואמרתי אם נאמרו בלשון שאלה אולי נשנה קצת שהשאלה על פלוני ר"ל לכאורה תיובתא דפלוני ומסיק תיובתא.
 

נושאים דומים בפורום

חזור
חלק עליון