• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

[פרשת עקב] חידושי רש״י - בלעדי לפורום מורשת מרן

לביא

Well-known member
טוב, ניסיתי לעשות את זה פעם ראשונה, והיססתי מאד בדבר ופחדתי על כך מאד, ובכ״ז הנני כאן בשביל לעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי, ותו בשביל לקיים מאמר הפלא יועץ בערך כתיבה כי מי שאינו כותב ונותן לאחרים ללמוד יש עליו דין ח״ו.
אך אבוא ואעיר זאת - עיקר פרסומי כאן היא בלעדיות לפורום מורשת מרן, ומלבד הרצון להגדיל תורה ולהאדירה ענייני כאן לקבל חוו״ד בונה וביקורת, ולכן אם אראה שישנם צופים בקובץ אך בלי תגובות, לא אהסס להוריד את הקובץ המצורף, כיוון שאין לי עניין שכתביי יהיו מופצים ברשת לכוונת לימוד לבד וחוששני מאינשי דלא מיעלי.

פרויקט זה של ״חידושי רש״י״ התחלתי עוד בעודי בחור בישיבה, בעודי יושב על שמו״ת ולומד רש״י לקיים פסק השו״ע סי׳רפה ירא שמיים יקרא שניים מקרא ואחד תרגום עם רש״י, ותוך כדי עיוני ברש״י העלתי על כתב מה שעלה על לבי לכתוב בכוונת רש״י ובביאורו, בעיקרון מדובר בהשקעה של כמעט 4-6 שנים במהלכם כמעט עלה בידי לכתוב ספר שלם, אך רבים ממנו נאבדו ואף אם חלקם בנמצא הם מפוזרים פה ושם, אך כמובן שאין זה אומר שאוציא לאור ספר זה לפחות ב-10 שנים הקרובות, בעיקר בגלל שעלי להתרכז בלימודים יותר חשובים.
ולזה גם אבוא ואומר כי - מעיד אני עלי שלא בזבזתי זמני סדר של לימוד גמרא או הלכה, וכי כל אות וכל שנייה הייתה אך ורק בהפסקות או בימי שישי בזמן קריאת השמו״ת, וכי איך אעז ח״ו לכתוב על רש״י כשאינני יודע לעיין בהלכה או גמרא כדבעי.
ואוסיף עוד ואומר, כי אע״פ שיש לי שם לחיבור, אינני רוצה להפיצו בשביל לא לתת לשטן להפריע ולהכשילני במידה ויזכני ה׳ לחבר ספר זה באחד מן הימים.

אציין ואומר כי החידושים שמצורפים פה הם רק על פרשת דברים שהתחדשו לי בשבוע האחרון, ואף שייתכן שיש לי חידושים משנים אחרות, משנה אחרונה עיקר.

וכעת אבוא להעיר מספר הערות:
1. זוהי פעם ראשונה שהריני סורק ומקליד כתביי, אם יצא טעות ימחלני האל וכבר ידוע מאמר חז״ל אין קש בלי תבן וכו׳.
2. בכת״י לא כתבתי הערות כי אם לעיתים, אך כאן הארכתי מעט והוספתי הערות כי חששתי פן לא יבואו להבין את העיון שלי כדבעי, וח״ו אינני מזלזל באף אחד, אך כי חששתי מאד מהעניין שלא יבינוני כדבעי ולכן הוספתים.
3. עוד מהעניין הנ״ל אוסיף ואומר כי חששתי מאד כי ככשכתבתי הושפעתי מאד מדרך הכתיבה של הראשונים ולכן לא חילקתי את מה שכתבתי באופן שיובן מהי הקושיא ומהי התירוץ, ולכן דאגתי לחלק בחלק מהפירושים בין הקושיא ולתירוץ שיובנו היטב.
4. עוד אוסיף ואומר כי כל מה שכתבתי בגוף הפירושים הכל מכת״י, ורק לעתים תיקנתי והוספת בסוגריים מרובעות, רק ההערות תוספת היא בעת ההקלדה.
5. כשכתבתי חידושיי ופירושיי השתדלתי בדרך העמל לא לראות מפרשים אלא למצוא כוונת רש״י מתוך דקדקוק ועיון בדבריו הן בתורה עצמה והן בדיבורים אחרים של רש״י, ומספר פעמים אחרי שכתבתי את הפירושים שלי, ראיתי כי מפרשים על רש״י לא פירשו כן ואפילו הוספתי אותם בהערות. ואציין לזאת כי - אף שחלקתי על דברי המפרשים אין כוונתי ח״ו לערער על דברי ראשונים או אחרונים כמלוא נימא, אלא הכל לשם שמיים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואף לאחר ראותי דבריהם ראיתי כי דברי יותר נראים בעיני, ואם נראים בעיניכם דברי המפרשים האחרים הרי זה למוטב ואף אשמח לדון איתכם בכך. וד״ל ומיניה ומיניה יתקלס עילאה.
6. נקטתי בכתב רש״י כי יבואר למעיין כי הלכתי יותר בדרך הלמדנות והעיון מדרך המוסר והדרש.
7. מיותר לומר כי אין להפיץ את כתביי, ובראותי כי ישנם כאן אנשים הגונים ות״ח אינני חושש לגזל או גניבה, אך זאת למודעי כי הכל דברי אלוקים חיים ואין משלי דבר ועל הכל האלהים יביא במשפט וד״ל.

מי שלא קרא כל הדלעיל וישר רץ להוריד הקובץ, שלא יצפה להבין מספר דברים, וד״ל.

מחמת שחידוש גדול התחדש לי ברש״י הראשון בשב״ק בראשית תש״פ, לא מזמן כתבתי את החידוש לאחר כמעט שנה שלא כתבתיו, ומצוה גדולה עשיתי בכך כפי שכותב הפלא יועץ בערך חידוש. וכעת באתי לקיים את המשך דבריו וסרקתי והעתקתי את מה שכתבתי ופרסמתי בתגובה הראשונה שלי הכא.
וזאת למודעכם כי לא חילקתי את דבריי כמו שעשיתי בפרשת דברים אלא כפי שחילקתי במחברת ואף לא הוספתי הערות מלבד מה שכתבתי במחברת ולא הארכתי בשביל לראות את תגובתם של האנשים.
ולא פרסמתי את החידוש הזה בסתם כי זהו ״רש״י הראשון״ אלא כי זהו חידוש שעד היום גורם לי לשמחה גדולה ונחת רוח, ואף שכל חידוש גורם לי כך ישנם חידושים שיוצאים מגדר הרגיל וזה אחד מהם (אחד הוא על רש״י בכתובות דף ח ע״א בעניין ברכה קצרה אך לא נכנס לזה) ורציתי לשתף שמחת לימוד התורה הזו עם אחרת ויעזרני האל לחדש חידושים נוספים כמוהם.
לצערי (או אולי לא לצערי) השבוע הייתי בחופשה בצפון בס״ד ועקב כך לא הספקתי לכתוב כל החידושים על רש״י של פרשת ואתחנן, ויתרה מזאת גם לא היה לי זמן להעתיק החידושים מלבד היום. ואע״פ שהספקתי לכתוב די הרבה הרי הזמן שלי לכךהוא מוגבל ולכן לא הספקתי להעתיק כי אם רק 4 דיבורי רש״י והפסקתי כי הדיבור הבא הוא די ארוך בו הארכתי.
ממליץ ביותר לבדוק את החידוש שלי ל״וראה בעיניך״, חידוש מתוק מדבש שעלה לי בשב״ק.
כמובן שאשמח לביקורות והערות.
ֿ
בסיעתא דשמיא העתקתי את חידושיי לרש״י פרשת עקב ופרסמתי הכא, אשמח לתגובות.
ייתכן שלאחר ביה״ז לא יהיה לי זמן לחזור לזה, נראה בס״ד.
 

קבצים מצורפים

  • דברים תשפ״א 3.pdf
    102.7 KB · צפיות: 9
  • פרשת בראשית.pdf
    55.1 KB · צפיות: 8
  • ואתחנן תשפ״א.pdf
    62.7 KB · צפיות: 4
  • עקב תשפ״א.pdf
    93.6 KB · צפיות: 8
נערך לאחרונה:
תיקנתי מספר דברים בקובץ כולל דיבור שלם שפספסתי והוספתי הערות, היה מאוחר בלילה ולכן לא ישבתי לתקן את זה ולהוסיף.
שוב פעם, כל מטרתי כאן היא לא רק לשתף אלא גם לפלפל במה שכתבתי, אם תוך מספר ימים אראה צפיות בלי תגובות אמחק את הקובץ.
(יתירה מזה, אני אמשיך להעתיק כל החידושים בדברים תשפ״א ואשתף את כולם רק לאחר שיהיו תגובות)
 
בפסוק מול סוף. אין צורך לרשום כשאתה כותב פירש"י "מול סוף וכו'. וגם אתה בעצמך בשאר המקומות השמטת הד"ה כי הד"ה ברש"י הוא בדר"כ בעצם המילה מהפסוק שציטטת.

ונשמט לך שם ברש"י שכתבת "על מה שהמרו בים בבואם וכו'" וצ"ל: "על מה שהמרו בים [סוף] בבואם וכו'.

מה שכתבת: "״את העם צו לאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד: אל תתגרו בם וגו׳״ פרש״י ונשמרתם מאד. מהו השמירה – אל תתגרו בם עכ״ל. ר״ל דהרי כבר קאמר קרא בפסוק ״וייראו מכם״ וא״כ על מה יש להיזהר והרי לא יפגעו בהם19 ולזה מתרץ שלא צווי בפני עצמו הוא כדרך הקרא אלא קאי אפסוק שלאחריו ודו״ק.

ייש"כ.

אכן יש לחדד הדברים. יש בנין "פעל" שהוא פועל יוצא כלו' פועל פעולה באחר.
יש בניין "התפעל" שהוא פועל עומד כלומר הפועל והנפעל הם אחד כמו "והתקדשתם" הם התקדשו ע"י עצמם. וכן אשר התעללתי במצרים פירש"י "שחקתי" כי "התעללתי" מבנין התפעל והוא פועל עומד ואילו היה הכוונה שעשה דבר מה למצריים היה צריך להיות כתוב "עוללתי" ולכן פירש"י שחקתי.

ומיהו בבניין נפעל לפעמים הכוונה שנפעל ע"י אחר כמו 'נשרף' ולפעמים הכוונה שנפעל ע"י עצמו כמו "נשען על חניתו" וכמו בבניין התפעל.

וא"כ כאן שכתוב "ונשמרתם" הוא ספק האם ע"י ה' או ע"י עצמם ואפשר שמחמת קושייתך פשט רש"י הספק שהכוונה שהוא פועל עומד והיינו שנשמרו ע"י עצמם באופן שלא יתגרו וכו'.
 
נערך לאחרונה:
בפסוק מול סוף. אין צורך לרשום כשאתה כותב פירש"י "מול סוף וכו'. וגם אתה בעצמך בשאר המקומות השמטת הד"ה כי הד"ה ברש"י הוא בדר"כ בעצם המילה מהפסוק שציטטת.
בעת העתקה אני מעתיק הכל אחד אחד מילה מילה, יכול להיות שכשכתבתי זאת היה לי טעם בדבר, אולי אערוך זאת אחר כך.

ונשמט לך שם ברש"י שכתבת "על מה שהמרו בים בבואם וכו'" וצ"ל: "על מה שהמרו בים [סוף] בבואם וכו'.
כנראה כשהעתקתי רש״י למחברת התפספס לי, תודה על ההערה.
אכן יש לחדד הדברים. יש בנין "פעל" שהוא פועל יוצא כלו' פועל פעולה באחר.
יש בניין "התפעל" שהוא פועל עומד כלומר הפועל והנפעל הם אחד כמו "והתקדשתם" הם התקדשו ע"י עצמם. וכן אשר התעללתי במצרים פירש"י "שחקתי" כי "התעללתי" מבנין התפעל והוא פועל עומד ואילו היה הכוונה שעשה דבר מה למצריים היה צריך להיות כתוב "עוללתי" ולכן פירש"י שחקתי.

ומיהו בבניין נפעל לפעמים הכוונה שנפעל ע"י אחר כמו 'נשרף' ולפעמים הכוונה שנפעל ע"י עצמו כמו "נשען על חניתו" וכמו בבניין התפעל.

וא"כ כאן שכתוב "ונשמרתם" הוא ספק האם ע"י ה' או ע"י עצמם ואפשר שמחמת קושייתך פשט רש"י הספק שהכוונה שהוא פועל עומד והיינו שנשמרו ע"י עצמם באופן שלא יתגרו וכו'
אכן זה היה חלק ממה שרציתי לומר, אך אם פחות או יותר עמדת על איך שאני רואה את דברי רש״י, אני לא מחפש ספקות וחקירות אלא הכרחים למה לומר כך, אני לא מחפש דיונים ופלפולים אף שיש הרבה אלא הסיבה למה רש״י הגיע למה שהוא הגיע, ובדרך שבו אני לומד את רש״י זה בעיקר (ורוב) מחמת הכרחים וקושיות בכתוב.
וכבר במקומות רבים ״ונשמרתם״ אף שהוא נפעל הוא כמו הישמרו וצווי הוא, דמאי שנא, אך בפסוק זה רש״י סטה מהדרך הרגילה של הכתוב כי קשה לו הקושיא הנ״ל ולכן גם לא הבנתי למה אתה כותב ״ייתכן״ והרי כל מטרתי היא להסביר איך הגיע רש״י לפירוש הנ״ל ודו״ק.
 
עדכנתי את הקובץ בתגובה הראשונה וכעת יש בו דף אחד יותר, אני אמנע מלהביא קובץ חדש בתגובות כדי שלא אתבלבל ויהיה לי סדר בנושא הזה.
 
חזק וברוך תהיה, אשריך שאתה זוכה ללמוד את רש"י על הסדר כדרך יראי השם וחושבי שמו, ומבין שיטי כתבך ניכר כי אתה יורד לעומק השיתין וקולע אל השערה שכן ניכרין דברי אמת, ואתה רכב צלח על דבר אמת, ותזכה לראות נפלאות מתורת ה'.
 
בעת העתקה אני מעתיק הכל אחד אחד מילה מילה, יכול להיות שכשכתבתי זאת היה לי טעם בדבר, אולי אערוך זאת אחר כך.


כנראה כשהעתקתי רש״י למחברת התפספס לי, תודה על ההערה.

אכן זה היה חלק ממה שרציתי לומר, אך אם פחות או יותר עמדת על איך שאני רואה את דברי רש״י, אני לא מחפש ספקות וחקירות אלא הכרחים למה לומר כך, אני לא מחפש דיונים ופלפולים אף שיש הרבה אלא הסיבה למה רש״י הגיע למה שהוא הגיע, ובדרך שבו אני לומד את רש״י זה בעיקר (ורוב) מחמת הכרחים וקושיות בכתוב.
וכבר במקומות רבים ״ונשמרתם״ אף שהוא נפעל הוא כמו הישמרו וצווי הוא, דמאי שנא, אך בפסוק זה רש״י סטה מהדרך הרגילה של הכתוב כי קשה לו הקושיא הנ״ל ולכן גם לא הבנתי למה אתה כותב ״ייתכן״ והרי כל מטרתי היא להסביר איך הגיע רש״י לפירוש הנ״ל ודו״ק.
זה לא פלפולים. אם היה בנין פעל (ושמרכם וכדו')בהכרח שהם ישמרו ע"י ה'. ואם היה בנין התפעל בהכרח היה שישמרו ע"י עצמם. ולא היה צריך לפירושך, אך כשנכתב בלשון נפעל ואפשר כך ואפשר אחרת נכנס פירושך.
כתבתי ייתכן מב' סיבות, 1) לא היה לי זמן לעיין כדי הצורך. 2) גם אם אעיין, עדיין אין לי איך לשאול את רש"י ואולי היה לו הכרח אחר? ואת זה הוא ידחה? הכל בדרך אפשר.
 
זה לא פלפולים.
התכוונתי שלא באתי עכשיו בפירוש שלי לבוא לדון אם זה כך או כך ולהביא סברות לפה ולשם, אלא הכרחתי ממה שנראה לי לומר ברש״י.
עדיין אין לי איך לשאול את רש"י ואולי היה לו הכרח אחר? ואת זה הוא ידחה? הכל בדרך אפשר.
זה כל היופי בעיון ברש״י, שהכל בדרך אפשר :D
אך כמובן לעשות הכל בדרך כבוד ולכבוד רצון שמיים.
חזק וברוך תהיה, אשריך שאתה זוכה ללמוד את רש"י על הסדר כדרך יראי השם וחושבי שמו, ומבין שיטי כתבך ניכר כי אתה יורד לעומק השיתין וקולע אל השערה שכן ניכרין דברי אמת, ואתה רכב צלח על דבר אמת, ותזכה לראות נפלאות מתורת ה'.
אכי״ר וכן למר.
 
נערך לאחרונה:
עמכם הסליחה, אך רק עכשיו שמתי לב שנותר לי דיבור אחרון להעתיק, העתקתיו וכעת תוכלו לראות כל החידושים על רש״י על פרשת דברים. אם אנשים מעוניינים, אוכל להתחיל לסרוק ולהעתיק גם פרשת מסעי, יש לי שם חידושים לא פחות טובים מעל פרשת דברים.
 
מחמת שחידוש גדול התחדש לי ברש״י הראשון בשב״ק בראשית תש״פ, לא מזמן כתבתי את החידוש לאחר כמעט שנה שלא כתבתיו, ומצוה גדולה עשיתי בכך כפי שכותב הפלא יועץ בערך חידוש. וכעת באתי לקיים את המשך דבריו וסרקתי והעתקתי את מה שכתבתי ופרסמתי בתגובה הראשונה שלי הכא.
וזאת למודעכם כי לא חילקתי את דבריי כמו שעשיתי בפרשת דברים אלא כפי שחילקתי במחברת ואף לא הוספתי הערות מלבד מה שכתבתי במחברת ולא הארכתי בשביל לראות את תגובתם של האנשים.
ולא פרסמתי את החידוש הזה בסתם כי זהו ״רש״י הראשון״ אלא כי זהו חידוש שעד היום גורם לי לשמחה גדולה ונחת רוח, ואף שכל חידוש גורם לי כך ישנם חידושים שיוצאים מגדר הרגיל וזה אחד מהם (אחד הוא על רש״י בכתובות דף ח ע״א בעניין ברכה קצרה אך לא נכנס לזה) ורציתי לשתף שמחת לימוד התורה הזו עם אחרת ויעזרני האל לחדש חידושים נוספים כמוהם.
 
אכתוב לכבודו דבר חשוב שאמר חכם עובדיה זצ"ל לאחד הידידים הצעירים שלנו מטבריא יע"א [המוכר לאחרונה, והיודע יודע]
ידידנו הנ"ל הוציא לפני שנים רבות ספר חשוב וצירף אליו קונטריס קטן מחידושי איזה חכם דרשן בקי גדול אשר לא ידע את יוסף, וחכם עובדיה אמר לידידנו הצעיר "תדע לך שמי שיודע לרקוד רוקד לבד..." אם אותו חכם היה חושב שחידושיו שוים משהו היה מפרסמם לבד ולא אצל אחרים..
ובהיות שחידושי כת"ר קולעים אל האמת אמנם תמשיך להביאם כאן באתר, אך תדאג להוציאם לאור עולם שיהנו רבים מאורם
 
אכתוב לכבודו דבר חשוב שאמר חכם עובדיה זצ"ל לאחד הידידים הצעירים שלנו מטבריא יע"א [המוכר לאחרונה, והיודע יודע]
ידידנו הנ"ל הוציא לפני שנים רבות ספר חשוב וצירף אליו קונטריס קטן מחידושי איזה חכם דרשן בקי גדול אשר לא ידע את יוסף, וחכם עובדיה אמר לידידנו הצעיר "תדע לך שמי שיודע לרקוד רוקד לבד..." אם אותו חכם היה חושב שחידושיו שוים משהו היה מפרסמם לבד ולא אצל אחרים..
ובהיות שחידושי כת"ר קולעים אל האמת אמנם תמשיך להביאם כאן באתר, אך תדאג להוציאם לאור עולם שיהנו רבים מאורם
ןכבר כתבתי כי הנני רוצה לחבר לספר לעתיד לבוא, אך אין הזמן שלי בידי כעת לעסוק בכך כי יש לי לימודים חשובים יותר מאשר להתחיל לחבר הכל לספר, ופרסום מעט חשיב פרסום מרובה, ומה שהנני מפרסם כאן הוא לא מכיוון שאינני רוצה לפרסם במקום אחר אלא כי זהו פעם ראשונה שהנני עושה זאת בכלל וחששתי מאד מהעניין משום אינשי דלא מעלי והכא ליכא ועיין בדברי.
 
לצערי (או אולי לא לצערי) השבוע הייתי בחופשה בצפון בס״ד ועקב כך לא הספקתי לכתוב כל החידושים על רש״י של פרשת ואתחנן, ויתרה מזאת גם לא היה לי זמן להעתיק החידושים מלבד היום. ואע״פ שהספקתי לכתוב די הרבה הרי הזמן שלי לכךהוא מוגבל ולכן לא הספקתי להעתיק כי אם רק 4 דיבורי רש״י והפסקתי כי הדיבור הבא הוא די ארוך בו הארכתי.
ממליץ ביותר לבדוק את החידוש שלי ל״וראה בעיניך״, חידוש מתוק מדבש שעלה לי בשב״ק.
כמובן שאשמח לביקורות והערות.
 
בסיעתא דשמיא העתקתי את חידושיי לרש״י פרשת עקב ופרסמתי הכא, אשמח לתגובות.
ייתכן שלאחר ביה״ז לא יהיה לי זמן לחזור לזה, נראה בס״ד.
 
ישר כח.
מדבריך נראה שאתה מתייחס לחידושיך ברצינות מרובה, שזה דבר חשוב ביותר. כך בוודאי גם עצם התוכך נכתב בקפידה ובדקדוק יתר.
אשתדל לראות כמסת הפנאי. ואם יעזרני ה' גם אשתדל להגיב ולהוסיף כיד ה' עלי.
אין קש בלי תבן
'אין לבר בלא תבן'
 
״והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך״ פרש״י ושמר ה׳ וגו׳. ישמור לך הבטחתו עכ״ל. והנכון לענ״ד דלשון ״ושמר״ הוא לשון עבר ויקשה הא איך כבר שמר כלומר , ולזה פרש 1 קיים לפני שישמעון את המצוות דלשון עבר קאי על הבטחתו שהבטיח לאבות בעבר והוא ישמור לך כלומר לאחר שתשמעון ישמור את הבטחתו שכבר הבטיח ודו״ק.
ֿ
האות ו' חוץ מחיבור משמשת בתורה גם להיפוך מעבר לעתיד כמו "וראה הכהן את הנגע", "ופרצת ימה וקדמה" וכן מעתיד לעבר כמו "ויאמר אלקים יהי אור".

וכן הוא כאן "שמר" פעל עבר בצירוף ו' ההיפוך "ושמר" המשמעות "ישמור".

ואדרבא רש"י פירש על "ושמר ה'" שהכוונה "ישמר לך ה'" כדי שלא תטעה לפרש לשון עבר. וכן כתב להדיא בספר באר הרחובות.
וגם אם רצונך לפרש כן בפסוק להעמיס כן ברש"י לא נראה שרש"י כתב ושמר..ישמר. ולשיטתך היה צריך לכתוב כעין זה- ושמר.. קאי על זמן קיום ההבטחה"

ולגוף הפירוש דחוק לומר שהפסוק ידבר לשון עתיד ואז עבר אחר שדרך התורה להשתמש בו' ההיפוך לרוב ולמה לומר אחרת. וכמו ש"והיה עקב תשמעון" הכוונה "ויהיה" כך ושמר הכוונה וישמור. גם לומר עכשיו למי שאני מדבר עמו הוא ישמור אני אשמור מובן אך למה שיאמר לעם ישראל עכשיו שכשהם ישמעו אז ה' שמר וכי הוא מדבר איתם אז בעתיד? אם אני מדבר עם מישהו כעת אני יאמר לו שמרתי לך אבל אם אדבר עתו על העתיד אחרי שיקרה איך כעת אומר לו בלשון עבר.

גם כתבת "לשון עבר קאי על הבטחתו" ואז חזרת לפרש לשון עתיד "והוא ישמור לך לאחר שתשמעון"
 
האות ו' חוץ מחיבור משמשת בתורה גם להיפוך מעבר לעתיד כמו "וראה הכהן את הנגע", "ופרצת ימה וקדמה" וכן מעתיד לעבר כמו "ויאמר אלקים יהי אור".

וכן הוא כאן "שמר" פעל עבר בצירוף ו' ההיפוך "ושמר" המשמעות "ישמור".

ואדרבא רש"י פירש על "ושמר ה'" שהכוונה "ישמר לך ה'" כדי שלא תטעה לפרש לשון עבר. וכן כתב להדיא בספר באר הרחובות.
וגם אם רצונך לפרש כן בפסוק להעמיס כן ברש"י לא נראה שרש"י כתב ושמר..ישמר. ולשיטתך היה צריך לכתוב כעין זה- ושמר.. קאי על זמן קיום ההבטחה"

ולגוף הפירוש דחוק לומר שהפסוק ידבר לשון עתיד ואז עבר אחר שדרך התורה להשתמש בו' ההיפוך לרוב ולמה לומר אחרת. וכמו ש"והיה עקב תשמעון" הכוונה "ויהיה" כך ושמר הכוונה וישמור. גם לומר עכשיו למי שאני מדבר עמו הוא ישמור אני אשמור מובן אך למה שיאמר לעם ישראל עכשיו שכשהם ישמעו אז ה' שמר וכי הוא מדבר איתם אז בעתיד? אם אני מדבר עם מישהו כעת אני יאמר לו שמרתי לך אבל אם אדבר עתו על העתיד אחרי שיקרה איך כעת אומר לו בלשון עבר.

גם כתבת "לשון עבר קאי על הבטחתו" ואז חזרת לפרש לשון עתיד "והוא ישמור לך לאחר שתשמעון"
ידעתי וגם ידעתי שתתפוס עלי בפירוש זה, דבאמת גם בעת ההעתקה היה לי קשה איך כתבתי זאת, וגם אם לא תתרצה אחרי שאנסה לענות לך אה״נ.

ואדרבא רש"י פירש על "ושמר ה'" שהכוונה "ישמר לך ה'" כדי שלא תטעה לפרש לשון עבר. וכן כתב להדיא בספר באר הרחובות.
זה ישמע כמו הקרצה כשזה בא בצורה כזו, אבל כן כוונתי הייתה כמו שכתב באר הרחובות שלא תטעה שלשון עבר הוא. ואדרבה עתה כשאמרת לי שכותב כך הלכתי לhb לבדוק את פירושו בפנים וזו לשונו:
דלא תטעה לומר הוי״ו במלת ״ושמר״ היא לחיבור ובאמת כוונת הפסוק על לשון עתיד לכן קאמר ישמור הבטחתו ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד ושמר וכאילו כתיב ״ישמור״ היינו עתיד גמור עכ״ל
ובאמת זה ממש כעין דברי רק שלא נכנסתי לדקדק בעניין הוי״ו אף שהוא העיקר הן הן כוונתי, וזהו גם ביאור מה שכתבתי ״והוא ישמור לך כלומר לאחר שתשמעון ישמור את הבטחתו שכבר הבטיח״ הוא ממש כוונת הרב באר רחובות שכתב ״וכאילו כתיב ישמור היינו עתיד גמור״.
רק שאני הכנסתי עוד קצת עומק ברש״י דבאמת יש קיום מעט ללשון עבר בפסוק והוא ״ושמר״ דקאי ההבטחה שהבטיח בעבר ואף שבפועל הוא לשון עתיד הרי בשביל לשומרו בעתיד יש צורך גם לשומרו בעבר ושמירה כלומר לא לשון קיום אלא לשון ואביו שמר את הדבר כלומר חיכה וציפה.
ואדרבה המעיין בבאר רחובות יקשה עד למאד איך כתב ״וכאילו כתיב״ (דלענ״ד) רש״י לעולם אין כוונתו לשנות לשונות המקרא אלא ליישבם כמבואר בהרבה מקומות.
 
ידעתי וגם ידעתי שתתפוס עלי בפירוש זה, דבאמת גם בעת ההעתקה היה לי קשה איך כתבתי זאת, וגם אם לא תתרצה אחרי שאנסה לענות לך אה״נ.


זה ישמע כמו הקרצה כשזה בא בצורה כזו, אבל כן כוונתי הייתה כמו שכתב באר הרחובות שלא תטעה שלשון עבר הוא. ואדרבה עתה כשאמרת לי שכותב כך הלכתי לhb לבדוק את פירושו בפנים וזו לשונו:
דלא תטעה לומר הוי״ו במלת ״ושמר״ היא לחיבור ובאמת כוונת הפסוק על לשון עתיד לכן קאמר ישמור הבטחתו ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד ושמר וכאילו כתיב ״ישמור״ היינו עתיד גמור עכ״ל
ובאמת זה ממש כעין דברי רק שלא נכנסתי לדקדק בעניין הוי״ו אף שהוא העיקר הן הן כוונתי, וזהו גם ביאור מה שכתבתי ״והוא ישמור לך כלומר לאחר שתשמעון ישמור את הבטחתו שכבר הבטיח״ הוא ממש כוונת הרב באר רחובות שכתב ״וכאילו כתיב ישמור היינו עתיד גמור״.
רק שאני הכנסתי עוד קצת עומק ברש״י דבאמת יש קיום מעט ללשון עבר בפסוק והוא ״ושמר״ דקאי ההבטחה שהבטיח בעבר ואף שבפועל הוא לשון עתיד הרי בשביל לשומרו בעתיד יש צורך גם לשומרו בעבר ושמירה כלומר לא לשון קיום אלא לשון ואביו שמר את הדבר כלומר חיכה וציפה.
ואדרבה המעיין בבאר רחובות יקשה עד למאד איך כתב ״וכאילו כתיב״ (דלענ״ד) רש״י לעולם אין כוונתו לשנות לשונות המקרא אלא ליישבם כמבואר בהרבה מקומות.
אם כוונתך כמו שכתב רש"י די לך לכתוב רק ביאור על ו' ההיפוך.
אבל מה שכתבת שהנכון ושמר לשון עבר הוא היפך דברי רש"י. ומה שכתבת שמר לשון המתין כמו שפירש רש"י ו"ואביו שמר את הדבר" הנה לא שייך כאן לפרש "שמר" לשון המתין.
לגבי מה שהקשית בבאר הרחובות לא הבנתי מה קשה בדבריו הוא לא אמר שרש"י בא לשנות אלא להסביר ושאפילו שכתוב "ושמר" לכאורה לשון עבר עם ו' ההיפוך הוא לשון עתיד וזה כמו שיהיה כתוב "ישמור".

איך שלא יהיה לענ"ד ובאם כוונתך כמו רש"י ורק להוסיף נופך והסבר בדבריו צריך להיות כתוב אחרת כעת זה קצת מבלבל.

עכ"פ ייש"כ על החידושים שברובם כיוונת יפה אשריך.
 
אם כוונתך כמו שכתב רש"י די לך לכתוב רק ביאור על ו' ההיפוך.
אבל מה שכתבת שהנכון ושמר לשון עבר הוא היפך דברי רש"י. ומה שכתבת שמר לשון המתין כמו שפירש רש"י ו"ואביו שמר את הדבר" הנה לא שייך כאן לפרש "שמר" לשון המתין.
לגבי מה שהקשית בבאר הרחובות לא הבנתי מה קשה בדבריו הוא לא אמר שרש"י בא לשנות אלא להסביר ושאפילו שכתוב "ושמר" לכאורה לשון עבר עם ו' ההיפוך הוא לשון עתיד וזה כמו שיהיה כתוב "ישמור".

איך שלא יהיה לענ"ד ובאם כוונתך כמו רש"י ורק להוסיף נופך והסבר בדבריו צריך להיות כתוב אחרת כעת זה קצת מבלבל.

עכ"פ ייש"כ על החידושים שברובם כיוונת יפה אשריך.
כוונתי שגם מהבאר רחובות משמע דלרש״י הייתה ה״א לפרש ושמר לשון עבר אך זה אינו כמבואר רק דההכרח שהסברתי ברש״י הוא לא כעין דיוקו של הבאר רחובות אך אותו רעיון הוא דהבאר רחובות בא מצדק הדקדוק ואני באתי מצד הקושי בפסוק ובאמת גם הבאר רחובות מכריח מצד זה שכתב ״ובאמת כוונת הפסוק על לשון עתיד״ ופרושו הוא כמבואר, ולכן אמרתי שהן הן כדברי כדברי הבאר רחובות, אך ממך שכתבת
וכן הוא כאן "שמר" פעל עבר בצירוף ו' ההיפוך "ושמר" המשמעות "ישמור".
משמע דלא היה ה״א לרש״י כלל לפרש לשון עתיד וזה אינו כדברי הבאר רחובות דהיה ה״א למימר דו״ו הוא ו״ו החיבור, ואולי כדבריך הבינו השפת״ח ע״ש, אך אתה הראת לדעת כי הבאר רחובות מסביר כעין דבריי ואסמוך על דבריו בשביל לאמת דבריי.

וכוונתי הוא שרש״י כתב ׳ישמור את הבטחתו׳ כלומר הבטחתו שהבטיח בעבר ושפיר יש קיום ללשון עבר אף שכוונת הכתוב הוא לשון עתיד אך בה״א ושמר לשון עבר הוא כעין ושמר אביו את הדבר אך כמובן שאין לפרש זאת לפי ההכרח המבואר ולכן גם לא טרחתי לכתוב אותו, והכל מבואר במה שכתבתי אך דרכי כפי שראית זה לנקוט לשון יותר תלמודית ותמציתית וסמכתי על המעיין שיבין שבאתי ליישב קושיא זו או אחרת.

לגבי מה שקשה לי הוא שהבאר רחובות מסביר ברש״י דהיה קשה לו לפרש ו״ו חיבור משום דא״כ הוא עבר אלא צריך לומר שלא כך אלא ו״ו ההיפוך וכאילו אמר הכתוב, דזה אינו דמכיוון דאמרת דו״ו הוא ו״ו ההיפוך הרי הכתוב הפך ללשון עתיד לגמרי ולמה לבוא ולומר שכאילו אמר הכתוב לשון עתיד, אלא אם נגיד כדבריי ששפיר רש״י מצא מקום מעט ללשון עבר בפסוק אבל באמת הבאר רחובות רוצה להפכו ללשון עתיד לגמרי ודו״ק.
 
כוונתי שגם מהבאר רחובות משמע דלרש״י הייתה ה״א לפרש ושמר לשון עבר אך זה אינו כמבואר רק דההכרח שהסברתי ברש״י הוא לא כעין דיוקו של הבאר רחובות אך אותו רעיון הוא דהבאר רחובות בא מצדק הדקדוק ואני באתי מצד הקושי בפסוק ובאמת גם הבאר רחובות מכריח מצד זה שכתב ״ובאמת כוונת הפסוק על לשון עתיד״ ופרושו הוא כמבואר, ולכן אמרתי שהן הן כדברי כדברי הבאר רחובות, אך ממך שכתבת

משמע דלא היה ה״א לרש״י כלל לפרש לשון עתיד וזה אינו כדברי הבאר רחובות דהיה ה״א למימר דו״ו הוא ו״ו החיבור, ואולי כדבריך הבינו השפת״ח ע״ש, אך אתה הראת לדעת כי הבאר רחובות מסביר כעין דבריי ואסמוך על דבריו בשביל לאמת דבריי.

וכוונתי הוא שרש״י כתב ׳ישמור את הבטחתו׳ כלומר הבטחתו שהבטיח בעבר ושפיר יש קיום ללשון עבר אף שכוונת הכתוב הוא לשון עתיד אך בה״א ושמר לשון עבר הוא כעין ושמר אביו את הדבר אך כמובן שאין לפרש זאת לפי ההכרח המבואר ולכן גם לא טרחתי לכתוב אותו, והכל מבואר במה שכתבתי אך דרכי כפי שראית זה לנקוט לשון יותר תלמודית ותמציתית וסמכתי על המעיין שיבין שבאתי ליישב קושיא זו או אחרת.

לגבי מה שקשה לי הוא שהבאר רחובות מסביר ברש״י דהיה קשה לו לפרש ו״ו חיבור משום דא״כ הוא עבר אלא צריך לומר שלא כך אלא ו״ו ההיפוך וכאילו אמר הכתוב, דזה אינו דמכיוון דאמרת דו״ו הוא ו״ו ההיפוך הרי הכתוב הפך ללשון עתיד לגמרי ולמה לבוא ולומר שכאילו אמר הכתוב לשון עתיד, אלא אם נגיד כדבריי ששפיר רש״י מצא מקום מעט ללשון עבר בפסוק אבל באמת הבאר רחובות רוצה להפכו ללשון עתיד לגמרי ודו״ק.
כל רצונו של הבאר הרחובות לבאר לקורא שלא מכיר ומבין מושג זה של ו' ההיפוך ושכשכתוב ושמר עם ו' ההיפוך זה כאילו נכתב ישמור.

כיון שבניגוד לו' המהפכת מעתיד לעבר המנוקדת בדר"כ בצורה שונה מו' החיבור ו' המהפכת מעבר לעתיד מנוקדת אותו דבר ואף שלרש"י ברור שזה לשון עתיד יש
עניין לפרש כן לקורא שלא יטעה כי רואה לנגד עיניו לשון עבר(לכאורה).
לדעתי כל דבריך גם אם נרצה לבאר כך לא נוכל להעמיס כן ברש"י. ולכל היותר אפשר לכתוב בהערה למטה כהצעה לפירוש לפסוק(בלי קשר לרש"י)
 
חזור
חלק עליון