• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

צחצוח שיניים בתענית

קורסיה

Well-known member
בילקו"י תעניות עמ' קח כתב שרק אם א"א בלא לשטוף את פיו בתענית יכול להקל. ונכון שיקדים להכניס לפיו את המשחה ואח"כ ישטוף במים. ובמקום צער גדול במיוחד אפשר להקל גם בתשעה באב.

נשאלת השאלה מדוע יש להחמיר כ"כ? הרי בשאר תעניות נראה מדברי החזו"ע שמותר לכתחילה כשמכניס לפיו פחות מרביעית.

ועוד כיון שהמשחה הוי דבר שאינו ראוי לאכילה, ולא ניחא ליה לאדם לבלוע ואינו פסיק רישיה גם אם יבלע, הוי תרי דרבנן דלא ניחא ליה, וגם כשמכניס אח"כ לפיו מים המים המעורבים במשחה אינם ראוים לאכילה. ומדוע יש להחמיר?
וגם בט"ב, מלבד הנ"ל, הוי רחיצה להעביר הזוהמא שמותרת
 
ב"ה
שלום וברכה,

ההבדל בין ט"ב לשאר תעניות הוא מחמת איסור רחיצה,
ואף שהמטרה בצחצוח גם להעביר הזוהמה, אבל כל העיסוק של הצחצוח יש בו מטרה לא מבוטלת לרענון שברחיצה ומשחה זו, כרחיצה בסבון.
וכמו שאסור לרחוץ פניו כהרגלו בבוקר אף שהוא להעביר הזוהמה, רק עם ידידו הלחות יעביר על לפלוף שבעין, ה"ה וכ"ש בצחצוח השנים רק המוכרח ובמיעוט האפשרי.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון