• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

קדיש אחר שיעור

קורסיה

Well-known member
הרב מוצפי סובר (ארחות ציון חלק ב' עמ' שיג) שהקדיש שאחר הלימוד שייך רק לרב מוסר השיעור, ומביא לזה ראיה מסוטה מט שהעולם עומד על קדיש שאחר אגדתא (כנראה כוונתו, שהעולם עומד על כך שהציבור עונים אמן יהא שמיה רבה אחר השיעור, ואם חלק מהציבור אומרים הקדיש חסר להם המעלה של העונה וצ"ע)

האם זה מוסכם?
 
שמעתי על כך בשמו. מעולם לא ראיתי שנהגו כך ומנעו מהציבור לומר קדיש. או שרב שלא אומר קדיש בדרך כלל, פתאום אמר את הקדיש לאחר שיעורו.
 
מאתר דורש ציון

שאלה - 241013
לכבוד הרב שליט"א. אם ייטב בעיני הרב לכתוב לנו המקור על אמירת הקדיש מפי הרב הנותן שיעור, כי אצלנו קמו המערערים. ןמה משיבים למי שהוא תוך שנה או יום הייארציט?
תשובה
כתב מאור עיננו רבנו אברהם אזולאי שצ"ל בספר חסד לאברהם מעין ב, נהר ל
"ודע, כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם, וכן השומע דרוש מפי חכם בחכמת הקבלה הנקראת אגדה נמחלו לו כל עונותיו".


ומה ששאלת על מי שיש לו יארצייט ורוצה לומר קדיש, הנה כתב גאון עוזינו הרב חיים פלאג'י ז"ל בספרו כף החיים, כי החכם יכווין על כל הנפטרים ויועיל ביותר.


שאלה - 105019
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם ניתן לקבל מקור אחד לכך שהקדיש אחר השיעור שייך למוסר השיעור, או שנלמד מהיקש בלבד מחזן או מבעל קורא ואין לדבר מקור, תודה רבה לרב.
תשובה
מעולם לא ראיתי שנהגו כך ומנעו מהציבור לומר קדיש. או שרב שלא אומר קדיש בדרך כלל, פתאום אמר את הקדיש לאחר שיעורו.
לא ראינו אינה ראיה. ובפרט מהעולם בשנים האחרונות הרי לפניך מקורות מדברי רבותינו. זה לא הלכה אבל מעלה יש בזה אלא שנטשטש המנהג באורך הגלות המרה והנמהרה.
 
מאתר דורש ציון

שאלה - 241013
לכבוד הרב שליט"א. אם ייטב בעיני הרב לכתוב לנו המקור על אמירת הקדיש מפי הרב הנותן שיעור, כי אצלנו קמו המערערים. ןמה משיבים למי שהוא תוך שנה או יום הייארציט?
תשובה
כתב מאור עיננו רבנו אברהם אזולאי שצ"ל בספר חסד לאברהם מעין ב, נהר ל
"ודע, כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם, וכן השומע דרוש מפי חכם בחכמת הקבלה הנקראת אגדה נמחלו לו כל עונותיו".


ומה ששאלת על מי שיש לו יארצייט ורוצה לומר קדיש, הנה כתב גאון עוזינו הרב חיים פלאג'י ז"ל בספרו כף החיים, כי החכם יכווין על כל הנפטרים ויועיל ביותר.


שאלה - 105019
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם ניתן לקבל מקור אחד לכך שהקדיש אחר השיעור שייך למוסר השיעור, או שנלמד מהיקש בלבד מחזן או מבעל קורא ואין לדבר מקור, תודה רבה לרב.
תשובה

לא ראינו אינה ראיה. ובפרט מהעולם בשנים האחרונות הרי לפניך מקורות מדברי רבותינו. זה לא הלכה אבל מעלה יש בזה אלא שנטשטש המנהג באורך הגלות המרה והנמהרה.
מה השואל שאל? האם מוסכם.....
אם זה היה מוסכם שכך חייב! לנהוג, לא היו נוהגים?
 
מאתר דורש ציון

שאלה - 241013
לכבוד הרב שליט"א. אם ייטב בעיני הרב לכתוב לנו המקור על אמירת הקדיש מפי הרב הנותן שיעור, כי אצלנו קמו המערערים. ןמה משיבים למי שהוא תוך שנה או יום הייארציט?
תשובה
כתב מאור עיננו רבנו אברהם אזולאי שצ"ל בספר חסד לאברהם מעין ב, נהר ל
"ודע, כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם, וכן השומע דרוש מפי חכם בחכמת הקבלה הנקראת אגדה נמחלו לו כל עונותיו".
מחילה, אבל לא כתוב פה שהקדיש שייך למוסר השיעור דייקא, ואדרבא מלשון החסד לאברהם "ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש וכו'", לכאורה מדוקדק איפכא. ודו"ק
 
מכאן דייקא מוכח דכן הוא דדוקא שהת"ח עצמו אומר הקדיש. ודו"ק היטב היטב
שותא דמר לא ידענא.
מזה שכותב הרב "ועוד אם מוסיף וכו'", לפו"ר משמע שאין הדבר מוכרח, ולא היה הדבר רגיל שהחכם דייקא היה אומר הקדיש, אלא אדרבא החסד לאברהם מזרזו שראוי שיאמר הקדיש. כנלע"ד
 
איני יודע מה היה רגיל אז, אבל בהחלט משמע כמו שכתבת שכשהוא עצמו יאמר הקדיש מעלתו גדולה למחול עוונותיהם של ישראל.
ויה"ר שימחל ה' חטאתינו עוונותינו ופשעינו ויחיש לגאלנו גאולת עולם בנחת ולא בצער יחד כל ישראל, אמן
 
איני יודע מה היה רגיל אז, אבל בהחלט משמע כמו שכתבת שכשהוא עצמו יאמר הקדיש מעלתו גדולה למחול עוונותיהם של ישראל.
ויה"ר שימחל ה' חטאתינו עוונותינו ופשעינו ויחיש לגאלנו גאולת עולם בנחת ולא בצער יחד כל ישראל, אמן
אמן
 
שותא דמר לא ידענא.
מזה שכותב הרב "ועוד אם מוסיף וכו'", לפו"ר משמע שאין הדבר מוכרח, ולא היה הדבר רגיל שהחכם דייקא היה אומר הקדיש, אלא אדרבא החסד לאברהם מזרזו שראוי שיאמר הקדיש. כנלע"ד
שים לב לשני דברים בשאלה והתשובה:
מאתר דורש ציון

שאלה - 241013
לכבוד הרב שליט"א. אם ייטב בעיני הרב לכתוב לנו המקור על אמירת הקדיש מפי הרב הנותן שיעור, כי אצלנו קמו המערערים. ןמה משיבים למי שהוא תוך שנה או יום הייארציט?
תשובה
כתב מאור עיננו רבנו אברהם אזולאי שצ"ל בספר חסד לאברהם מעין ב, נהר ל
"ודע, כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם, וכן השומע דרוש מפי חכם בחכמת הקבלה הנקראת אגדה נמחלו לו כל עונותיו".
מלבד מה שהשואל שאל דווקא על ״הרב הנותן״, תחילת הלשון קאי את״ח וע״ז כתב ״ועוד אם מוסיף״, רק בסוף מדבר על ״השומע״ ולא הדורש עצמו.

עריכה: הבנתי מה קשה כעת לך הרב @פשוט . אבל אכן לא בשאלה או בתשובה נמצא ״רגילות״ שדווקא הדורש הוא זה שיאמר את הקדיש, אלא שיש עניין לו יותר.
 
שים לב לשני דברים בשאלה והתשובה:

מלבד מה שהשואל שאל דווקא על ״הרב הנותן״, תחילת הלשון קאי את״ח וע״ז כתב ״ועוד אם מוסיף״, רק בסוף מדבר על ״השומע״ ולא הדורש עצמו.
איני יודע אם כוונת כת"ר שליט"א לדברי, ושמתי לבי לדברי מו"ז החסד לאברהם שכתב על הת"ח ועוד אם מוסיף, ומדבריו משמע לי שלא היתה הרגילות שהחכם עצמו היה אומר קדיש אלא כל הרוצה, ומו"ז הרב חסד לאברהם מזרז את החכם שהוא יאמר קדיש.
ומ"מ לא כתוב בדברי מו"ז הרב חסד לאברהם שהמשתתפים בשיעור לא יאמרו קדיש.
 
איני יודע אם כוונת כת"ר שליט"א לדברי, ושמתי לבי לדברי מו"ז החסד לאברהם שכתב על הת"ח ועוד אם מוסיף, ומדבריו משמע לי שלא היתה הרגילות שהחכם עצמו היה אומר קדיש אלא כל הרוצה, ומו"ז הרב חסד לאברהם מזרז את החכם שהוא יאמר קדיש.
ומ"מ לא כתוב בדברי מו"ז הרב חסד לאברהם שהמשתתפים בשיעור לא יאמרו קדיש.
יהיה איתי כבודו לאט לאט על מה שהוא שואל ומה שכתוב בדורש ציון.

בדורש ציון נשאל על מקור לעניין שהת״ח הדורש, האם לו יהיה יותר חשיבות לומר קדיש, והביא ראיה מהחסד״ל. הראיה שם ברורה מיללו לענ״ד כפי שהסברתי קודם לכן, שהרי בתחילה מדבר על ת״ח ורק בסוף מדבר על השומע.
לא מובן לי אמנם, למה אתה מכניס עניין של רגילות, לא זה הנידון בשו״ת הנ״ל.

בשאלה - האם אין עניין לשומע לומר קדיש, לא דיבר על זה הדורש ציון מאומה. הוא נשאל רק גבי הדרשן, לא גבי השומע. אין מפה להסיק שאין לשומע לא לומר קדיש בכלל. מה ש״מתרעמים״ לטענת השואל, הוא שהדרשן לא צריך לעשות כן ואין לו עניין. לא שהשומע לא צריך לעשות.

מה שצריך לעמוד עליו הן דברי הרב מוצפי שהביא הרב @קורסיה שליט״א
הרב מוצפי סובר (ארחות ציון חלק ב' עמ' שיג) שהקדיש שאחר הלימוד שייך רק לרב מוסר השיעור,
ולזה, אכן, צריך מקור.
 
מקווה שהבנתי.
ואבאר דבריי.
הרב @קורסיה שליט"א פותח האשכול הביא מהגרב"צ מוצפי שליט"א בספרו שהקדיש שאחר השיעור שייך  רק לרב מוסר השיעור.
לאחמ"כ הרב @יי"ש שליט"א הביא את דברי הגרב"צ שליט"א מאתר דורש ציון, ואני הקטן הבנתי שכוונתו לסייע לדברי הגרב"צ שהביא הרב קורסיה, ועל זה תמהתי היכן מצא שם בדברי זקני החסד לאברהם ז"ל שהקדיש שייך רק לחכם מוסר השיעור?
 
מקווה שהבנתי.
ואבאר דבריי.
הרב @קורסיה שליט"א פותח האשכול הביא מהגרב"צ מוצפי שליט"א בספרו שהקדיש שאחר השיעור שייך  רק לרב מוסר השיעור.
לאחמ"כ הרב @יי"ש שליט"א הביא את דברי הגרב"צ שליט"א מאתר דורש ציון, ואני הקטן הבנתי שכוונתו לסייע לדברי הגרב"צ שהביא הרב קורסיה, ועל זה תמהתי היכן מצא שם בדברי זקני החסד לאברהם ז"ל שהקדיש שייך רק לחכם מוסר השיעור?
אכן אם נדייק כפי שרציתי לומר בדורש לציון, אין מזה כלל ראייה לאורחות ציון, ושני דברים שונים.
 
ראיתי בשדי חמד מערכת אבילות אות קסג שהביא שדייקו מהתשב"ץ שהקדיש שאחר ספר תורה שייך לאבלים. וגם זה ההפך מהרב מוצפי שכתב שם שהקדיש הזה שייך לעולה לספר תורה
 
ראיתי בשדי חמד מערכת אבילות אות קסג שהביא שדייקו מהתשב"ץ שהקדיש שאחר ספר תורה שייך לאבלים. וגם זה ההפך מהרב מוצפי שכתב שם שהקדיש הזה שייך לעולה לספר תורה
הרב מוצפי בד״כ כותב מקורות מתחת להלכה, לא כן?
צריך לראות כל דבר מה המקור שלו, וכשמביאים את מה שאומר, להביא יחד עם מקורו, וככה נחכים יותר.
 
חזור
חלק עליון