קוים אחדים לפירושו של האור החיים הקדוש על התורה

בהיות שזיכני השי"ת למסור שיעור קבוע מידי שבוע ביום חמישי בבוקר שיעור בספר אור החיים הקדוש עה"ת (במוסדות החיד"א אשדוד), וייחודיותו של השיעור היא שהוא נמסר על הסדר, החל מאותה נקודה שבה עצרנו בשנה שעברה, כך שמשתתפי השיעור זוכים לעבור במשך השנים על כל דברי הרב בכל הפרשה, ולא חוזרים בכל פעם מחדש רק על הפסוקים הראשונים ותו לא. השיעור נוסד לפני כשבע שנים לע"נ ידידי האברך היקר והחשוב הרב יעקב עמר זצ"ל (שהערב ליל פטירתו סמוך ונראה להילולת האוה"ח), אשר זכינו במשך שנים רבות שאבדל לחיים טובים וארוכים, ללמוד יחדיו בפירוש האוה"ח על התורה לפי הסדר, וגם כאשר היה ידידי הנ"ל מסובל במכאובים קשים ומרים עקב המחלה הקשה ה"י שחלה בה, היה מגיע במסירות נפש ללימוד, על אף הכרתו המעורפלת וחולשתו האיומה מחמת הטיפולים הכימותרפים שקיבל. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.

הנני מצרף כאן מספר קוים בקצרה לדרכו של האור החיים בפירושו על התורה, מאשר נשאתי במשך השנים במהלך ההילולא שאנו משתדלים לערוך מידי שנה בל"נ לכבוד האוה"ח, ומטרת ההילולא לא כדי להרבות באכילה ושתיה חלילה, אלא כדי שיכירו הנוכחים וידעו מי היה בעל ההילולא ומה המסר שאפשר לקחת ממנו לאור באור החיים.​

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אחינו אכי"ר.


התבוננות מועטת בדרכו של האור החיים הקדוש​

מהיום אשר זרח אורו של רבינו הקדוש רבי חיים בן עטר זיע"א נמשכו אליו כל עם ישראל אשר חשו בקדושתו ובטהרתו, ועיטרו לראשו כתרים רבים אשר מעטים הם גדולי ישראל אשר זכו להערצה גורפת כזו.

והערצה מופלאה זו חצתה נהרות וימים, דילגה על יבשות וארצות, איחדה סגנונות ומגזרים, וככל שחולפות השנים הולך אורו ומתגבר בשיעורים ובהוצאת ספריו המרעיפים טללי תחיה ומשיבים את נפשם של כל ההוגים בתורת רבינו האור החיים הקדוש זיע"א.

עטרות רבות ענדו גדולי ישראל לראש רבינו חיים בן עטר, וייחסו ללימוד בדבריו סגולות רבות ומופלאות, בדוקות ומנוסות לזכות בישועות מעל הטבע, לחשוכי בנים, מעוכבי זיווג, מחוסרי פרנסה, רפואה שלימה ועוד:

• נכתב ברוח הקודש, כפי שמקובל בשם הבעש"ט הקדוש
• והוא אחד משבעים פנים שיש לתורה
• לימוד האור החיים הקדוש מטהר את הנשמה כקריאת הזוהר הקדוש! כך אמר כ"ק הבבא מאיר אבוחצירא זצ"ל ועוד.
• הלומד בקביעות בספר זוכה לזרע של קיימא, כך העידו הרה"ק פנחס מקוריץ, האדמו"ר מספינקא, הלב שמחה מגור, ועוד.
• הרה"ק משה מקוברין העיד כי יכול הלומד בספר אור החיים להתפעל ולהרגיש כאילו הינו ניצב ממש בשיעורו של האוה"ח ושומע את הדברים יוצאים מפיו.
• הרבי מסקויירא אמר כי הלומד בספר מוליד קדושה וטהרה והתעוררות של יראת שמים טהורה בלב כל ההוגה בו.
• רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בהסכמתו כותב כי הגלה ה' לנו אור נערב ואור החיים בפירושיו על התורה, אשר דבריו עריבות לחיך ומתוקים מדבש.

המאפיינים המיוחדים בפירוש האור החיים​

פירוש האור החיים מתייחד בכך שאינו מצטמצם לבאר את הפסוקים בדרך אחת ולא יותר, אלא הוא בלול מכל סוגי הדרכים, וכולל בתוכו מגוון רב של ביאורים וסגנונות.

​

עוד ירצה על פי מאמרם ז"ל (זוה"ק ח"ג רב.) כי התורה יש בה ארבעה דרכים, והם פשט, רמז, דרוש, סוד, ומאלו נפרדו שבעים פנים (במד"ר יג טז), וכל אופן לכמה אורחין, ושבילין, ונתיבות, והוא מה שאמר "חקתי" לשון רבים, תלכו, פירוש בכל אורחין ושבילין ילך בהם בפירוש הכתובים, ולא יאמר שאין בתורה אלא פשט המובן לכל.​

אור החיים ויקרא כו, ג אות ג'​

כי תורתינו שתתעלה דבריה מזוקקים ואותיותיה ספורות וכל אות ואות מגדת הלכות ונפלאות כאשר יסד בה האדון בחכמה רבה בשבעים פנים וארבעה אופנים ול"ב נתיבות וכל נתיב בכמה שבילין... ​

​

... והכל רמוז יושר במקרא גדול אדונינו ורב תבונות, אשר כתב מקרא מועט ובו השמיע מה שאין כח בנבראים לכתוב מיום ברוא אלהים אדם על הארץ עד סוף כל הדורות והכל נמסר למשה בסיני.​

​

​

אור החיים שמות לא, יג​

פשט​

האור החיים נצמד לפשט הפסוקים בכמה מובנים:

אחר שכתבתי כל הכתוב בא לידי מדרש מפרקי ר' אליעזר ... וזה משונה מפירושינו, זה דרך דרש, ודרכינו דרך פשט והכתוב יכוין לכל.​

אור החיים בראשית א, ט ​

* לשיטתו אין שום מילה מיותרת בתורה, כלשונו דלעיל.

* גם הנוסח שבו נכתבה התורה יש לו משמעות מיוחדת, וכמעט בכל פעם הוא חוקר ודורש מדוע נכתבה דוקא המילה "ויאמר" במקום וידבר, "ויהי" במקום והיה, "יעקב" במקום ישראל, וכן על זה הדרך.

* שימת לב מיוחדת נותן הרב לסדר הפסוקים בתורה, כגון:

ונשאר לנו לתת טעם למה שינה הכתוב במאמריו, פעם הקדים לקלל קודם אומרו תיבת עוד ופעם הקדים תיבת עוד לתיבת לקלל ולא השוה שיעור דבריו.​

אור החיים בראשית ח, כא​

רמז​

ובדרך רמז ירמוז, אומרו לא תעשה לך פסל, פירוש שלא יפסול את עצמו, כי בחטא האדם בעון עבודה זרה שהוא כנגד כל התורה כולה (רש"י דברים יא, כח) מטבעו נפסל ויוסר צלם אלהי, דכתיב (תהלים לט, ז) אך בצלם יתהלך איש, ולא יראו פניו למעלה, ונכנס בגדר איסור לבני אל חי לבל יסתכלו בפניו, כמאמר הנביא למלך ישראל לולי פני יהושפט וגו' (מלכים ב' ג, יד).​

אור החיים שמות כ, ד​

ולפי מה שאמרנו שכל מעשיה הם בחינת המשפט, יש טעם בדבר, כי שם פרה יגיד מספר הידוע למספר בחינת הדינים, כידוע ליודעי חן, לזה צוה ה' שיקחו אותה כשיש בבחינת מספרה מספר אשר תכוון אליו... כדי שיהיו קונים דבר שהכוונה בו שהם רפ"ה דינים.​

אור החיים במדבר יט, ב​

דרש​

בלתי אפשרי יהיה להצביע על דוגמא של דרש בפירוש האור החיים, שכן הדבר חוזר על עצמו כמעט בכל פרשה כמה וכמה פעמים, ונסתפק במספר דוגמיות..

• בפרשת בראשית מבאר ב22 אופנים את פסוקי בריאת העולם
• בפרשת משפטים מבאר את כל פרשת העבד עברי על יחסי השי"ת ועם ישראל...
• בפרשת בחקתי מבאר בארבעים ושתים דרכים את הפסוק הראשון בפרשה!

סודות​

ובזה נעשה שליש העולם ישוב לסיבה נודעת לו יתברך שמו ויש בזה סוד כידוע ליודעי חן, וכמעט יהיה דומה למקצץ בנטיעות ומפנים השפעה ממקום למקום, ורבותינו זכרונם לברכה דרשו דרשות הרבה ואין המקרא יוצא מידי פשוטו.​

אור החיים בראשית יא, א​

גם יש סוד בדבר כידוע ליודעי חן כי הוא זוהמת הקדושה אחר צירופה באש הגבורה שבבחינת יצחק​

אור החיים בראשית כז, יג​

ותמצא שאמרו ז"ל (עי' זוהר פרשת וישב קפב: ) כי יוסף הוא בחינת וא"ו מילוי וא"ו כידוע ליודעי נסתרות לה' אלהי​

אור החיים בראשית מז, כח​

וקודם אקדים דברי רבותינו ז"ל אנשי אמת שונים בש"ע נהורים, אשר אמרו כי תכלית עסק התורה הוא לברר ניצוצי הקדושה אשר נפלו ואשר נאנסו מהקדושה, ולהחזירם ביחוד שלם לכמות שהיו והם שני בחינות, האחד ניצוצי הקדושה שירדו בעולם התהו לסיבה ידועה לו, והמושג ליודעי דעת יספיק לטעם נכון, והשני הם נפשות העשוקות אשר עשק אדם בליעל מאדם הראשון בחטאו אשר שלל שלל רב כידוע הפלגת הנשמות אשר הרבה לעשוק, ואין לך דבר שפוקד עליו להוציא בולעו מפיו זולת אמצעות עסק התורה יעשה כל דבר עיקר, יעלה ניצוצי הקדושה שנפלו קודם עולם התיקון, ויוציא מס"מ בולעו מפיו ומפוצצו וממחה כוחו עד אשר יקיא חיל בלע, והוא מאמרם ז"ל (קידושין ל: ) אם פגע בך וכו' אם אבן הוא נימוח ואם ברזל מתפוצץ.​

אור החיים ויקרא ז, לז​

גילויים שמימיים​

על אף היותו של רבינו האור החיים קדוש עליון, משתף הוא במקומות רבים את הלומדים במדרגות הרוחניות הגבוהות שאליהן ניתן לשאוף ולהגיע, ויתרה מכך הוא חושף טפח מהגדלות שזכה לה בעצמו, ומההשגות שללא ספק הוא עמד בהן בהצלחה, ובכך שראה לנכון להופכם לנחלת הכלל ולהעלותם על הכתב זהו בכדי לסמן ולסלול עבורנו את הדרך שבה אנו צריכים ללכת, ולדעת את השאיפות והמטרות במהלך חיינו.​

וכדבר הזה ובחזיון הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כמה פעמים ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ אך לא כבעלה הזכר, ולזה אמר כנגד גאולה העתידה ולשורקה עת אשר ישרוק ה' ויקבצם בני אתונו אותם שבאים מכח הנקיבה גם אותם יאסור ה' לפני בני ישראל.​

אור החיים בראשית מט, ט​

כי כפי אשר יכין אדם עצמו להשפעת הקדושה ישיג ... ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו, אם לבבו יתאוה ויחשוק בה' ובעבודתו הנה זה סימן כי ה' אהבו.​

אור החיים שמות לג, יא​

גם רמז בתיבת בה', ייעוד נעים, והוא שם זה אינו מקדש מלאחריו, הא למדת שדביקות ישראל הוא בשמות עצמם מתאחדים אור נפשם באור שם הנכבד, וכדי שלא תבין שהכוונה הוא כאותיות הנטפלים מלפניו ואין בהם קדושה, גמר אומר אלהיכם, אמור מעתה כי כוונת אומרו בה' היא ביחוד האותיות.​

אור החיים דברים ד, ד​

כאן הודיע הכתוב, עבודת העבד ישראל המתלהב לעבודת קונו, ואף אחר שאפסו כוחותיו מתאוה תאוה לעבוד האדון, וזהו אומרו אהבתי את אדוני, את אשתי, ואת בני, שהם הנשמה והמצות שעושה בעולם הזה, ואינו רוצה לצאת מהעולם הזה לחפשי כמתים, וזה יורה על החשק והתאוה בהאדון, לאיש כזה מבטיח האדון, כי לו יקרא עבד ה', וימלא תאותו תאות לבו נתת לו, אך לא עתה, כי עתה אין לו עוד בעולם, אלא ועבדו לעולם, לעולם הבא יבחר בו ה' מהמלאכים להיות לו לעבד נאמן.​

אור החיים שמות כא, ה​

ואומרו וימותו בתוספות וא"ו, רמז הכתוב הפלאת חיבת הצדיקים שהגם שהיו מרגישים במיתתם, לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם, והבן.​

אור החיים ויקרא טז, א​

כי החפץ והחשק ישנו בלב האדם, והרצון הוא במוחו, והם ב' מדריגות שנתן האדון בבני אדם, וכשתזדמן לאדם דבר ערוה הלב חומדה, ואין גמר בחימוד זה ויכול הרצון התלוי במוח למנוע החפץ ולא יעשנו, הגם שיחמוד, הלא תמצא בבני אדם שמקבלים תענית הגם שהחפץ יתגבר בהם לאכול יבא הרצון וימנענו, וכן על זה הדרך, וצדיקים תמיד מתנהגים כסדר זה ולבם מסור בידם, שהגם שיתאוו תאוה בלבם, יבחר השכל שהיא הנשמה, ואם ישנו באזהרה מה' או מכללי התיעוב ישלול הרצון בו וימנע החפץ הגם שישנו, אבל הרשעים הם מסורים ביד לבם לכל אשר יבא החפץ בלב לא ימנעהו הרצון, ואולי כי אין להם נשמה, או שכבר פגמוה ונכנעת היא לפני הרוח שבלב.​

​

... שמרוב דביקתו באדון האדונים יתברך שמו לעד, עד שגם הלב נתהפך לעשות כמעשה הנשמה שבא החפץ בו והתאוה לעשות רצונו יתברך, שאינו מהכת החפצים דברים המרוחקים מהקדושה, וצריכים למונעם בשלילות הרצון, אלא שמעצמו חפץ ברצונו יתברך לשנוא דברים אשר הלב חפץ וחושק בהם ... לרוב חשק עבודת הקודש עד שמרגיש בלומדו תורת ה' כאילו אוכל וממלא בני מעיו ממזון טבעי.​

אור החיים ויקרא יח, ב​

סודותיה הנסתרים של הנשמה​

לאורך ספרו חושף האור החיים מסודותיה הכמוסים של נשמת האדם בעולם הזה, הוא פותח צוהר להבין את השפעת מעשי האדם על נשמתו, את הסיבות שאנו רואים שינויים בין אדם לחבירו, ופעמים אפילו מתבטאים השינויים באדם עצמו מעת לעת, הלימוד בספרו מרומם את הלומד לגבהים ולרבדים שלא היה אפשר להגיע אליהם בכוחות עצמו.

רמז באומרו לשון ירידה על דרך מה שהודיעונו ז"ל (זוהר שמות צד.) כי באמצעות מעשה האדם ירד במדרגותיו מבחינת אדם לבחינת דגים ולבחינת עופות ולבחינת בהמה ולבחינת שרצים, כפי ערך החטא יושפל אדם מבחינת מעלתו עד אשר ירד מטה מטה רח"ל, והוא שרמז כאן בשעת הבריאה חלקי ירידות ההדרגות שבהם יקבל עונשו וגם שבאמצעותם יחזור לשורשו:​

אור החיים בראשית א, כו​

ובדרך רמז תתבאר על זה הדרך, כי בא הכתוב לגלות נסתרות לה' אשר יעשה בעולמו דבר שכל רואה יתמה, בהלקח איש צדיק ישר קודם זמנו יחצו ימיו כמשפט המתחייב לאנשי דמים ומרמה, ויבהילו רעיוני האדם לחשוב אחד מב' דרכים, או יכחיש בר מינן אושר הצדיקים כי אין טוב בעמל האלהיי, או יחשוב כי זה האיש מצפונו אינו כנגלה ממנו והורעה חזקתו לטוב אשר על כן אמר ה' כי תשא את ראש בני ישראל פירוש אם תראה שיסתלק ראש בני ישראל בלא עת, ולא יעלה בכלח כעלות גדיש בעתו, הטעם הוא לפקודיהם, על דרך אומרם ז"ל (שה"ש א ס) בפסוק אשכול הכופר דודי לי, ואמרו ז"ל (שם) איש שהכל בו, הוא כופר נפשם של ישראל, והוא אומרו לפקודיהם, לשון חסרון, על דרך אומרו (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש, כי לצד חסרון ישראל שנתחייבו לזה אני נוטל את ראשם בעדם לכופר נפשם שלא ימותו כל ישראל​

אור החיים שמות ל, יג​

ובדרך רמז יכוין כי לצד שנפש של אדם רשע היא נחסרת לצד מעשה הרע, באמצעות העון במזיד, ולזה יקרא הרשע בחייו מת,​

אור החיים ויקרא ד, ב​

מוסר​

עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (ברכות ו: ) כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, והטעם כי הירא דבר ה' ידבר מתוך קימת נפשו וכיון שכן תכיר נפש השומעת ותקבל תוכחת מוסר, ואם הדברים יצאו מהגוף אין שייכות לנפש לשמוע​

אור החיים בראשית א, א אופן יז​

כי הוא מהמוסר להקדים לשאול שלום את אשר לפניו והוא אומרו להם לשלום, ואחר כך שאל על אשר איננו שם השלום אביכם וגו'.​

אור החיים בראשית מג, כז​

ואי בעית אימא מדרך המוסר, כי כשיראה הבן שאביו מזלזל בכבוד אביו יפקע כלילת מוראו גם כן ממנו, וכשאדם ירא מאביו וכו' הבן לוקח מוסר גם ישרישו בנפש הבן בחינת מפעל הטוב, ונמצא מקיים ב' מוראים והוא אומרו איש לשון יחיד תיראו לשון רבים, כי במורא אחד יראים שנים וזה אומרם מצוה גוררת מצוה.​

אור החיים ויקרא יט, ג​

עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (רש"י דברים ל יט) שצריך האדם ללמוד מוסר מחקות השמים שאין משנים את תפקידם וששים ושמחים לעשות רצון הבורא, והוא אומרו אם תלכו בדרך חקתי שהם חקות שמים וארץ המתמידים לעשות רצון קונם בשמחה, בלא שינוי, [תלכו] בזה גם אתם, מצותי תשמרו שלא תעברו עליהם, ותעשו את שישנם בעשה, כי תאמרו ומה אלו שאין להם שכר ועונש כן, אנו על אחת כמה וכמה.​

אור החיים ויקרא כו, ג אופן כט​

לאשמת העם - יתבאר על דרך אומרם ז"ל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, ובראות כי כהן המשיח חטא זה יגיד שלא זכו הזוכים על ידו, כדי שלא יבא חטא על ידו בשבילם, והוא אומרו לאשמת העם.​

אור החיים ויקרא ד, ג ​

ואומרו במדבר בערבה וגו' - רבותינו ז"ל (ספרי כאן) דרשו שהוכיחם על מה שעשו במדבר וגו', ואפשר לפרש כל הכתוב דרך רמז באופן אחר, והוא כי במקרא מועט למד משה כללות יראת ה' ומדות ההגונות הצריכין להולכים בתורת ה', והם מדות תשעה.​

וממשיך רבינו ומביא תשע מדות מוסריות שצריך האדם להתנהג בהן

אור החיים דברים א, א​

מדרש הלכה​

והראב"ד ה' יכפר בעדו נהג מיעוט כבוד בהרמב"ם על דברו בזה והעלה כי טוב לומר ... ודברי הרמב"ם עיקר ​

אור החיים בראשית ו, ה​

ומה מאוד גדלה לי הקושיא לדעת הרב בעל משנה למלך, שכתב ותמה על רמב"ם ... ואין דבריו מחוורין...​

אור החיים שמות כא, יד​

והם דברי רמב"ם בפרק ג מהלכות גניבה (הלכה יג) ולא מצאו לו שם טעם, והנה הוא!​

אור החיים שמות כב, ג​

ולסברא זו אין קושיית הרא"ם קושיא כל עיקר ... והנה קושיית הרא"ם אינה צודקת אלא לסברת רבי יהודה, ומן הראוי לא היה מדבר דבריו בדרך פשיטות שנראה כי הם דברים מוסכמים, אשר לא כן הוא, ומה שתירץ הרב ז"ל כי כך באה ההלכה וכו', מסוגיית שבועות לא משמע כן ... ויש עוד להוכיח מעומק הסוגיא כי לא היתה הלכה בזה, ודברי הרב שלא בדקדוק.​

​

ואני אומר כי אין קושית רמב"ן ממזבח שהיה עשרים על עשרים, ולא קושית רא"ם מהגובה קושיא.​

אור החיים שמות כה, ט​

ומן הסתם יהיה כל המעשה נרמז בתורה למבינים ברוח הקודש, ולפי זה מה שאמר הכתוב וכן תעשו לדורות, הם על דברים שלא בא עליהם ההפכיות בתורה, כמושכל למביני מדע ברוח הקודש, בזה יתנהגו על פי מעשה האמור במשכן מדבר, אבל דברים שנאמרו בתורה במשפט מקדש עולמים, לא תהיה להם סתירה מפסוק וכן תעשו, כיון שיש לו מקום לעמוד בו בשאר הפרטים שלא באה עליהם ההלכה, והבן.​

​

ולדרך זה גם כן נרתק חבל קושית רמב"ן מעל רש"י, וגם נתרפא כאבו של רא"ם, בענין שיעור גובה מזבח לו יהיה שהיה גובה מזבח מדבר מעכב.​

אור החיים שמות כה, ט​

ואבוא אל העי'ן - מה שכתב הרמב"ם בפרק ט' מהלכות כלי המקדש (הלכה ט) וז"ל ... ודבריו ז"ל אינם לא כת"ק ולא כרבי חנינא בן גמליאל ... ומהרי"ק דחק ופירש ... ולי נראה שאין דברים אלו מתקבלים בלב כל חכם לב, מד' טעמים...​

והאריך מאד ליישב דעת הרמב"ם

אור החיים שמות כח, י​

וראיתי לר' אברהם בן עזרא ז"ל ... ובמחילה מכבודו אם באנו לחלוק על רבותינו ז"ל ולפרש מלות התורה בלשון ישמעאל היינו עושים תורת שקר, וכי כעורה זו שפירשו רז"ל בלשון הזה'ב, ובפירושים כאלו נתן הרב יד לחכמי הדורות לזלזל בכבודו, וכל כמין פירוש זה ישתקעו הדברים ולא יאמרו.​

אור החיים ויקרא יג, ל​

ובעל קרבן אהרן פירש, לכל ישראל ... ואין דברים אלו מתקבלים בשכלי... והנכון בעיני הוא ...​

אור החיים ויקרא א, א​

וראיתי לבעל קרבן אהרן שהשיג על הגירסא ... ואין זו קושיא לצד שכח הדרשה היא מכפל דבר ... לכן כגירסת הראב"ד עיקר.​

אור החיים ויקרא א, א​

עצמאות​

ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז"ל, וכבר גליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים אפילו כמלא נימא, אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה אור זרוע לצדיק וארץ החיים מעלת פירות לכל זרע זרוע אשר יזרע בה בעלה בן תורה.​

אור החיים הקדמה​

עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל שהרשות נתונה ללומדי תורה לפרש בה ולדרוש בכמה אורחין ושבילין, ותלמיד ותיק יחדש בדרשת הכתובים כאשר יוכל הכתוב שאת ככל אשר תשיג ידו בתורתו ... תנאי הוא הדבר ואת מצותי וגו', פירוש שלא יהיה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שלא לטהר את הטמא, ועשיתם אותם שלא לטמא את הטהור, והוא מאמרם ז"ל המגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין לו חלק לעולם הבא.​

אור החיים ויקרא כו, ג אופן ה​

שפה ברורה ומובנת​

למרות שהסגנון הנפוץ בדורו של האור החיים היה לשון עמוסת מליצות המורכבות מפסוקים ומאמרי חז"ל, וכפי שניכר מהקדמתו גם לו היתה נטיה לכתוב בסגנון כזה, בחיבורו אור החיים תפס הרב לשון קליטה וקלילה בשפה מופשטת ברורה ומובנת במבט ראשון, שזהו אחד הדברים המיוחדים בספרו, למרות שבעצם למי שמעיין היטב ומתבונן בלשונו מוצא במבט מעמיק כי לשונו מסתירה רבדים עמוקים, ומאחרי השפה הפשוטה עומדת מלאכת מחשבת מושקעת ומרהיבה.

הוויות העולם​

תופעה מופלאה אנו מוצאים בפירוש האור החיים, שבפרשיות שבהן מופיעים מעשיהם של רשעים למיניהם בפרוטרוט, מבאר את מעשיהם ומניעיהם, ומגלה את שפלותם ונכליהם, עד שהלומד מתפלא ומשתומם מדבריו.

כך הוא ביאורו בפרשת ויצא, על רמאותו של לבן הארמי, ונסיונותיו לגנוב את יעקב​

​

וכן הוא בפרשת בלק, בה ביאורו מעמיד את בלעם באור השלילי ובמדרגה הנמוכה שעמד בה, עד כדי גיחוך ולעג וקלס ממעשיו הקטנוניים.​

​

 

[אושרי רביב]

תשפ"ג.