• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קים לי בהיתר מכירה

קורסיה

Well-known member
באור לציון שביעית עמוד יד' אות ג' כתב טענה על ביטול היתר המכירה ולא מצאתי מי שדן על זה.

דמי שעשה את המכירה יכול אח"כ לטעון קים לי כדעת הסוברים שהשליחות בטילה, ככל דיני ממונות שאפשר לומר קים לי כדעת המיעוט. וכיון שכן מכירה זו אינה עומדת בדין ולא חלה.

האם יש מי שכתב על זה?
 
באור לציון שביעית עמוד יד' אות ג' כתב טענה על ביטול היתר המכירה ולא מצאתי מי שדן על זה.

דמי שעשה את המכירה יכול אח"כ לטעון קים לי כדעת הסוברים שהשליחות בטילה, ככל דיני ממונות שאפשר לומר קים לי כדעת המיעוט. וכיון שכן מכירה זו אינה עומדת בדין ולא חלה.

האם יש מי שכתב על זה?
מעניין , השאלה האם זה אפשרי לומר קים לי כשהוא היה חלק מהמכירה איך יכול לטעון קים לי הרי אם קים ליה כך איך עשה כן ומעשיו מוכיחים שלא קים לו כך. אני רק מעיר לפום ריהטא אחר כך בע"ה אתבונן ביישוב הדעת.
 
הרי אם קים ליה כך איך עשה כן ומעשיו מוכיחים שלא קים לו כך
טוב זו שאלה אחרת, צריך לבדוק בכללי הקים לי (לא ממש ידוע לי איזה ספר צריך לעיין....)
אך לעצם השאלה, כיון שיש אפשרות לטעון קים לי למה זה לא מבטל
 
טוב זו שאלה אחרת, צריך לבדוק בכללי הקים לי (לא ממש ידוע לי איזה ספר צריך לעיין....)
אך לעצם השאלה, כיון שיש אפשרות לטעון קים לי למה זה לא מבטל
ברעיון מסברא(עדיין לא עיינתי) כשתובעים פלוני יש מקרים שיכול לומר קים לי.
אך כשהוא עשה המכירה מראה שלא קים לו כהסוברים ששליחות בטילה אם כן איך יוכל לטעון כן.
(אלא שכדבריך יש לבדוק את זה, זה רק כיוון לבירור בעניין)
 
אתה מכיר ספר שכתב על דיני קים לי?
לא,[זה לא אומר שאין אני לא מכיר הרבה ספרים..] חשבתי לבדוק בספר המפתח ליביע אומר לראות אם יש שם מראה מקומות לדיונים שונים בזה ביביע אומר.
אגב לאחרונה ראיתי שבאתר מכון מאור ישראל יש אפשרות לחפש בספרי מרן(כמדומה שזה רק על היביע אומר וזה בעצם מציג תוצאות בדומה למפתח ואולי זה אותם תוצאות לא בדקתי) וזה נראה ממש נוח חפשתי כעת קים לי וזה מציג מלא תוצאות לא עברתי על זה לקוצר הזמן:
 
האם יש מי שכתב על זה?
ב"ה
שלום וברכה,
בילקו"י שביעית מהד' תשע"ה עמ' תשצד ד"ה ומרן, (ובעמ' תרסז), ובמקור הדברים בשו"ת יבי"א ח"ח (חחו"מ סי' ב אות ד והלאה).

ובעניותי הוספתי בשיעור הנרחב שמסרתי בזה (ונתפרסם כאן), שבאו"ל לא התייחסו אלא לס"ס בדין אין שליח לד"ע, שהביא הרב הר צבי, וע"ז שייכא טענתם דהמוכר יטען קים לי כהמיעוט שבס"ס, דהיינו כדעת המיעוט הסוברים דאף בכה"ג שהשליח והמשלח היו שוגג, ועשו ע"פ הוראת חכם וכדו', אין שליח לד"ע והמעשה בטל, אבל כל זה שייך אם אכן יש כאן עבירה, והדיון אם מעשה השליחות בטל או לא.
אבל לד' ספיקות בגוף איסור לא תחונם לא התייחסו כלל, שזה בודאי עושה את המכירה מותרת לפי הכלל המוסכם של דין ס"ס, ומי יכול לחלוק עליו, אף אם מאן דהו יחלוק שלדעתו אסור בכל הד' ספיקות, והמוכר יטען קים לי כוותיה, זה לא הופך את מעשה המוכר לעבירה, שמעשה זה מותר לכ"ע ע"פ כללי הפסיקה, דס"ס בדאורייתא לקולא, כמבואר יסודו בכתובות (ט.) וכ"ד, ונתבאר בהרחבה בש"ע יו"ד סי' קי ונו"כ בהרחבה. וכ"ש ד' ספיקות, ושהם חשובות ובעלי משקל. וע"ז מה עוד יכול לטעון קים לי כאותו הסובר שהמוכר או השליח עשה עבירה, וכי מי יכול לטעון שזו עבירה למשלח והשליח, והרי הוא כמבוא'ר.
(ונראה שלזה נתכוין מרן זיע"א שכתב ביבי"א ח"ח הנ"ל ריש אות ב' "אולם אף למטוניה דהחזו"א שיש כאן עבירה", ע"ש. וכן מרן שליט"א בילקו"י עמ' תשצד שכתב "ובלאו הכי נתבאר לעיל דלקושטא דמלתא ליכא בהכי איסור לא תחונם כלל" וכו', עיין שם, ודו"ק).

בברכה רבה
 
חזור
חלק עליון