1. אריה ולא ארייה.
2. עצם זה שאנו רואים בר' אריה דרעי מישהו שהיה מסוגל לומר דיבור של זלזול
על ראש ישיבה מעל גיל 90 שמרביץ תורה בישיבת סלבודקה יותר משישים שנה (!!!),
ואנחנו אומרים שזו אצילות מצד ר' אריה שלא עשה כך,
זה זלזול מחפיר בכבוד התורה ובכל ההתייחסות שלנו בציבור לראשי ישיבות ות"ח.
אנחנו כאילו שמים את הח"כ באותה שורה עם כבוד הרב הגאון שליט"א.
זה מתחיל בכך שישנם רבנים שכל כוחם הגדול הוא בפיהם,
וידיעותיהם בתורה מגיעות מקסימום לדרשות על פרשת שבוע, וכיו"ב.
מרשים לעצמם לפתוח על גדולי הרבנים שליט"א,
וממשיך לעסקנים שרואים את עצמם כמקבלי ההחלטות בציבור.
זה לא פעם ראשונה שאני רואה את זה,
ובדבר הזה צריך ללמוד ממפלגת ג',
וכבר הערתי על כך
כאן.