אלעזר אטיאס
Active member
ידוע הענין ומפורסם הדבר דיש אברכים דפוטרים עצמם מאמירת סליחות בטענות טובות ונכונות
והנה באתי לעורר הצעה דאולי תועיל לאמירת הסליחות
הנה מצד ביטול תורה אין בזה ביטול תורה כנודע מ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף בסימן תקפ"א ס"ו בשם הרב טור ברקת
אך הענין הוא שיש מקומות שמתחילים סליחות שעה קודם התפלה [הודו] וזה מקשה על האברכים לקום מוקדם בבוקר אחר שנידדו שינה מעינהם בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה ויש אף הקמים להכין טרף לבניהם [וגורסים בפסוק ויקם בעוד לילה ויתן טרף]
לכן אולי יש לעורר הגבאים לעשות מנין חצי שעה [שלושים וחמש] דקות קודם הודו, וזה לא נורא לקום חצי שעה קודם הזמן שרגיל לקום, בעבור הסליחות ואולי בזה ניתן לבאר מה שאמר מרן החידא שבחודש אלול היו מניחים קצת מסידרם ללמוד גירסא ותחנונים [ועיין בהלכה ובאגדה ימים נוראים תשעט עמוד 88 מה שאמר מרן על סליחות פחות משעה].
ואת הקרבנות אפשר לומר קודם התפלה
ומצטט מהבא"ח בסמוך
אך כל זה אם המנין הוא לא בשעה שמתנגש עם הנץ כי אם המנין מתנגש עם הנץ בזה יש דיעות דתפלה בנץ עדיפה מאמירת סליחות
בן איש חי שנה ראשונה פרשת מקץ סעיף יא
טוב לסמוך אמירת פסוקים של הודו לפרשת התמיד ואיזהו מקומן בכל מה דאפשר, יען כי בתמיד של שחר היו אומרים מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו, ובתמיד של בין הערבים היו אומרים משירו לה' כל הארץ עד והלל לה'. וע"פ הסוד יש טעם בפסוקים אלו כדי להפריד הקליפות מעל הקדושה. ומי שיש לו איזה סיבה שלא יוכל להקדים לבא לבית הכנסת להתחיל התפלה מפרשת העקידה עם הציבור, שהוא מוכרח להתחיל בביתו לבדו עד ה' מלך, יחזור ויאמר פעם שנית פסוקים של הודו כדי להסמיכם לזמירות ע"פ הסוד, ובביתו ג"כ מוכרח היה לאומרם כדי לסומכם עם פרשת התמיד ושאר קרבנות
שנזכה כל יום לקום לבקש סליחות
והנה באתי לעורר הצעה דאולי תועיל לאמירת הסליחות
הנה מצד ביטול תורה אין בזה ביטול תורה כנודע מ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף בסימן תקפ"א ס"ו בשם הרב טור ברקת
אך הענין הוא שיש מקומות שמתחילים סליחות שעה קודם התפלה [הודו] וזה מקשה על האברכים לקום מוקדם בבוקר אחר שנידדו שינה מעינהם בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה ויש אף הקמים להכין טרף לבניהם [וגורסים בפסוק ויקם בעוד לילה ויתן טרף]
לכן אולי יש לעורר הגבאים לעשות מנין חצי שעה [שלושים וחמש] דקות קודם הודו, וזה לא נורא לקום חצי שעה קודם הזמן שרגיל לקום, בעבור הסליחות ואולי בזה ניתן לבאר מה שאמר מרן החידא שבחודש אלול היו מניחים קצת מסידרם ללמוד גירסא ותחנונים [ועיין בהלכה ובאגדה ימים נוראים תשעט עמוד 88 מה שאמר מרן על סליחות פחות משעה].
ואת הקרבנות אפשר לומר קודם התפלה
ומצטט מהבא"ח בסמוך
אך כל זה אם המנין הוא לא בשעה שמתנגש עם הנץ כי אם המנין מתנגש עם הנץ בזה יש דיעות דתפלה בנץ עדיפה מאמירת סליחות
בן איש חי שנה ראשונה פרשת מקץ סעיף יא
טוב לסמוך אמירת פסוקים של הודו לפרשת התמיד ואיזהו מקומן בכל מה דאפשר, יען כי בתמיד של שחר היו אומרים מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו, ובתמיד של בין הערבים היו אומרים משירו לה' כל הארץ עד והלל לה'. וע"פ הסוד יש טעם בפסוקים אלו כדי להפריד הקליפות מעל הקדושה. ומי שיש לו איזה סיבה שלא יוכל להקדים לבא לבית הכנסת להתחיל התפלה מפרשת העקידה עם הציבור, שהוא מוכרח להתחיל בביתו לבדו עד ה' מלך, יחזור ויאמר פעם שנית פסוקים של הודו כדי להסמיכם לזמירות ע"פ הסוד, ובביתו ג"כ מוכרח היה לאומרם כדי לסומכם עם פרשת התמיד ושאר קרבנות
שנזכה כל יום לקום לבקש סליחות
