שחיה בבריכה בשבת

[Boris.b]

הנה מרן הראשלצ שליטא דיבר בשיעור השבועי על נושא שחיה בבריכה בשבת והובא בעלון היקר השיעור השבועי פרשת ראה ושם דן בעשר נקודות שיש לבררם עד להיתר (מצו"ב להלן דברי קודשו).
ואחרי המחי"ר צריך לי ביאור שהרי כבוד הראשון לציון בספרו ילקוט יוסף (תשנב) חלק רביעי שבת ב' סימן שא סעיף ט הביא גם את דבריו בעניין שחיה בבריכה ואחר שהעלה להיתר באופנים הכתובים שם כתב בסוף הערה יא (עמוד יד שם) וז"ל:
ולעניין הלכה אף שצידדנו להקל לרחוץ בבריכה בשבת באיזה אופנים, מ"מ למעשה יש להורות שלא לרחוץ בבריכה בשבת ובפרט בבגד ים,וכן השיב לי מרן אאמו"ר (שליטא)זצ"ל.ע"כ
וכן הוא בילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך (מהדורה תשסו) חלק א עמוד תקנ"ג סעיף ט וז"ל: ואמנם למעשה יש להורות להימנע מלרחוץ בכל בריכה בשבת ובפרט בבגד ים מכמה חששות.ע"כ.

ואם כך מדוע בשיעור השבועי פרשת ראה תשפא אחרי שהביא להתיר שחיה בבריכה לא הביא את ההלכה למעשה כמו בילקוט יוסף הנ''ל,האם נאמר שכבוד הראשון לציון חזר בו,או שלפום חורפיה לא דק.

אשמח למי שיכול להבהיר.

 

[לביא]

מעיון פשוט בדבריך הנפלאים נראה דאולי התכוון הראשל״צ שליט״א כך, דמה שכתב וז״ל (הנני מעתיק רק מה שכתבת דאין לי הספרים לפני): ולעניין הלכה אף שצידדנו להקל לרחוץ בבריכה בשבת באיזה אופנים, מ"מ למעשה יש להורות שלא לרחוץ בבריכה בשבת ובפרט בבגד ים,וכן השיב לי מרן אאמו"ר (שליטא)זצ"ל.ע"כ משמע דאף דמהלכה יהיה מותר יש להורות שלא ראוי כן, ומ״ש ובפרט בבגד ים וכו׳ כי כאמור יש מחלוקת ואע״פ שלהלכה יש להקל למעשה יש להחמיר. ואף שהורה כן בשיעור בלווין וא״כ נימא דיסתור מה שאמר ״יש להורות״ לא קשיא וד״ל.

וקצת מדויק זה משלונו בקיצור שו״ע וז״ל ואמנם למעשה יש להורות להימנע מלרחוץ בכל בריכה בשבת ובפרט בבגד ים מכמה חששות.ע"כ. לא רק שכתב משום שיש לחשוש למחלוקת וזה יורה הלשון ״מכמה חששות״ משמע שזה לא מדינא שאסור, אלא שאף לא נקט ״יש להחמיר״ כמו בילקוט יוסף אלא ״יש להורות להימנע״ והוא כי כאמור לא ראוי לעשות כן.

ואף שנראה שכאילו הרב בא לומר שיש להמנע בשביל לא להקל בשבת קודש כלומר מעין זילותא דשבת לא אכניס זאת כי לא אמר ולא ציין, ועוד בקיצור מפורש בהדיא שהוא מכמה חששות ודו״ק.

 

[יצחק משען]

לא הצלחתי להבין בכלל מה טענת כבוד החכם בוריס בי יצ"ו
שהרי דברי מורנו חכם יצחק שוים בשני המקומות
שגם בשיעור התחיל והדגיש שיש עשרה נידונים שצריך לדון בהם כשרוצים לשוט בבריכה
וכל אחד מבין שההיתר מותלה ומוגבל במילוי התנאים הנידונים הנזכרים
וזהו ממש מה שכתב בילקוטו הטהור, שמכיון שלא כל אחד יכול לבדוק בכל בריכה לגופה אם מתמלאים כל התנאים, ופעמים שלאחד יש בגד כזה ולשני יש בגד אחר, ולחבירו יש בכלל בריכה אחרת שדינה שונה, לכן ראוי להורות להימנע מלהיכנס בבריכה בשבת
אך אין הכי נמי מי שיאזין לשיעור, שבו הוא מפרט את כל הדינים והאופנים המותרים יערב לו לשוט במילוי כל התנאים
כנלע"ד הקצרה והדלה
והדבר פשוט שבספר אי אפשר לפרט בהלכה אחת את כל התנאים הנצרכים, כמו שמפרט בשיעור שהשומע מקבל תמונה כוללנית

 

[Boris.b]

לא הצלחתי להבין בכלל מה טענת כבוד החכם בוריס בי יצ"ו
שהרי דברי מורנו חכם יצחק שוים בשני המקומות
שגם בשיעור התחיל והדגיש שיש עשרה נידונים שצריך לדון בהם כשרוצים לשוט בבריכה
וכל אחד מבין שההיתר מותלה ומוגבל במילוי התנאים הנידונים הנזכרים
וזהו ממש מה שכתב בילקוטו הטהור, שמכיון שלא כל אחד יכול לבדוק בכל בריכה לגופה אם מתמלאים כל התנאים, ופעמים שלאחד יש בגד כזה ולשני יש בגד אחר, ולחבירו יש בכלל בריכה אחרת שדינה שונה, לכן ראוי להורות להימנע מלהיכנס בבריכה בשבת
אך אין הכי נמי מי שיאזין לשיעור, שבו הוא מפרט את כל הדינים והאופנים המותרים יערב לו לשוט במילוי כל התנאים
כנלע"ד הקצרה והדלה
והדבר פשוט שבספר אי אפשר לפרט בהלכה אחת את כל התנאים הנצרכים, כמו שמפרט בשיעור שהשומע מקבל תמונה כוללנית

כבודו כתב שאה"נ מי שהאזין לשיעור (אפשר גם לקרוא את הדברים במה שצירפתי לעיל את השיעור השבועי שנערך ע"י הרה"ג הרב יצחק הלוי רבה של נשר שהעיד עליו מרן הראשלצ שליטא שהוא יד ימינו וגם שמאלו) וכו' יערב לו לשוט במילוי כל התנאים ע"כ.
אז זהו שעל פניו נראה כך ממהלך השיעור כמו שהביא בהערה 1) שצריך לבדוק את תקינות הבריכה וכו,' ולא העיר את שאמר לו מרן זצל.
וכן בשיעור שם סעיף ד':" לשוט על פני המים"מפורש כתב בסוף הסעיף שהברכות בימינו מותר לשחות בשבת.
ומי הנביא בעירו שידע את מה שכתב מורנו בילקוט יוסף הנ''ל שאחרי שהתיר את כל העשרה (שם זה תשעה)בעיות שיכולות לצוץ בכל זאת פסק בסכינא חריפה לא לשחות בבריכה בשבת כפי שהורה לי מרן זצל,וחזר על זה במהדורה החדשה של הקיצור שולחן ערוך כנ"ל.

ואם מורנו לא שנאה אנן מינא לן?

 

[Boris.b]

מעיון פשוט בדבריך הנפלאים נראה דאולי התכוון הראשל״צ שליט״א כך, דמה שכתב וז״ל (הנני מעתיק רק מה שכתבת דאין לי הספרים לפני): ולעניין הלכה אף שצידדנו להקל לרחוץ בבריכה בשבת באיזה אופנים, מ"מ למעשה יש להורות שלא לרחוץ בבריכה בשבת ובפרט בבגד ים,וכן השיב לי מרן אאמו"ר (שליטא)זצ"ל.ע"כ משמע דאף דמהלכה יהיה מותר יש להורות שלא ראוי כן, ומ״ש ובפרט בבגד ים וכו׳ כי כאמור יש מחלוקת ואע״פ שלהלכה יש להקל למעשה יש להחמיר. ואף שהורה כן בשיעור בלווין וא״כ נימא דיסתור מה שאמר ״יש להורות״ לא קשיא וד״ל.

וקצת מדויק זה משלונו בקיצור שו״ע וז״ל ואמנם למעשה יש להורות להימנע מלרחוץ בכל בריכה בשבת ובפרט בבגד ים מכמה חששות.ע"כ. לא רק שכתב משום שיש לחשוש למחלוקת וזה יורה הלשון ״מכמה חששות״ משמע שזה לא מדינא שאסור, אלא שאף לא נקט ״יש להחמיר״ כמו בילקוט יוסף אלא ״יש להורות להימנע״ והוא כי כאמור לא ראוי לעשות כן.

ואף שנראה שכאילו הרב בא לומר שיש להמנע בשביל לא להקל בשבת קודש כלומר מעין זילותא דשבת לא אכניס זאת כי לא אמר ולא ציין, ועוד בקיצור מפורש בהדיא שהוא מכמה חששות ודו״ק.

בכל זאת כבוד מרן הראשלצ שליטא היה צריך לומר זאת מפורשות בשיעור כי מי נביא בעירו לדעת את אשר סיכם בילקוט יוסף הנ''ל בסכינא חריפה לא לשחות בשבת בבריכה וכמו שהורה לו מרן זצל.
וכבר השבתי לרב משען שליטא לעיל
ע"ש

 

[לביא]

בכל זאת כבוד מרן הראשלצ שליטא היה צריך לומר זאת מפורשות בשיעור כי מי נביא בעירו לדעת את אשר סיכם בילקוט יוסף הנ''ל בסכינא חריפה לא לשחות בשבת בבריכה וכמו שהורה לו מרן זצל.
וכבר השבתי לרב משען שליטא לעיל
ע"ש

מדבריו בשיעור משמע שיש היתר בציור מסוים לרחוץ בבריכה, אבל זה לא היתר גורף לכל מקרה וכל דבר צריך עיון לגופו, ולמעשה את הראת לדעת שכשאנשים הולכים לחופשה ובזה עסקינן רוב האנשים שוכחים מהפרטים הקטנים כי עד שסופסוף יוצאים לחופש וכו׳ ורב המכשול, ולכן עדיף להורות לא לעשות כן לכתחילה.

 

[נוריאל]

יכול להיות שבשיעור השמיט האיסור כי זה לציבור הרחב ואין הציבור יכול לעמוד בזה, והעדיף לומר להם תנאי ההיתר. אך בספר בהערות כתב כן ללומדים שאפשר שיעשו חושבין אם עצמם ויחמירו לעצמם.

 

[לביא]

יכול להיות שבשיעור השמיט האיסור כי זה לציבור הרחב ואין הציבור יכול לעמוד בזה, והעדיף לומר להם תנאי ההיתר. אך בספר בהערות כתב כן ללומדים שאפשר שיעשו חושבין אם עצמם ויחמירו לעצמם.

לענ״ד היא גופא איפכא, דבשיעור הרב הרחיב בעניין וצמצם את הנקודה בה יהיה אסור ואדרבה הראשל״צ שליט״א דרכו בשיעוריו להיות יותר למדני מאשר כללני, ולכן פירט את גוף האיסור, אך בילקו״י פסק להחמיר משום כפי שאמרת שקשה להיזהר בזה ועדיף להחמיר לכתחילה כדי שאנשים לא יבואו לטעות.

 

[נוריאל]

לענ״ד היא גופא איפכא, דבשיעור הרב הרחיב בעניין וצמצם את הנקודה בה יהיה אסור ואדרבה הראשל״צ שליט״א דרכו בשיעוריו להיות יותר למדני מאשר כללני, ולכן פירט את גוף האיסור, אך בילקו״י פסק להחמיר משום כפי שאמרת שקשה להיזהר בזה ועדיף להחמיר לכתחילה כדי שאנשים לא יבואו לטעות.

מה שנכתב בתוך הספר בהערות הוא כספר החתום וסתום לציבור מה שאין כן השיעור.

 

[Boris.b]

יכול להיות שבשיעור השמיט האיסור כי זה לציבור הרחב ואין הציבור יכול לעמוד בזה, והעדיף לומר להם תנאי ההיתר. אך בספר בהערות כתב כן ללומדים שאפשר שיעשו חושבין אם עצמם ויחמירו לעצמם.

סברא יפה!

אבל במחילה מכבוד תורתו עדיין לא איפרק מחולשיה כי כבר הובא לעיל בשאלה מה שכתב מרן הראשלצ שליטא
בספרו ילקוט יוסף (תשנב) חלק רביעי שבת ב' סימן שא סעיף ט הביא גם את דבריו בעניין שחיה בבריכה ואחר שהעלה להיתר באופנים הכתובים שם כתב בסוף הערה יא (עמוד יד שם) וז"ל:
ולעניין הלכה אף שצידדנו להקל לרחוץ בבריכה בשבת באיזה אופנים, מ"מ למעשה יש להורות שלא לרחוץ בבריכה בשבת ובפרט בבגד ים,וכן השיב לי מרן אאמו"ר (שליטא)זצ"ל.ע"כ

ו"להורות" הכוונה היא בדרך כלל ברבים, אם כן חזרה השאלה מדוע בשיעור השבועי הנאמר ברבים לא פסק כהוראת מרן זצל.

 

[נוריאל]

סברא יפה!

אבל במחילה מכבוד תורתו עדיין לא איפרק מחולשיה כי כבר הובא לעיל בשאלה מה שכתב מרן הראשלצ שליטא
בספרו ילקוט יוסף (תשנב) חלק רביעי שבת ב' סימן שא סעיף ט הביא גם את דבריו בעניין שחיה בבריכה ואחר שהעלה להיתר באופנים הכתובים שם כתב בסוף הערה יא (עמוד יד שם) וז"ל:
ולעניין הלכה אף שצידדנו להקל לרחוץ בבריכה בשבת באיזה אופנים, מ"מ למעשה יש להורות שלא לרחוץ בבריכה בשבת ובפרט בבגד ים,וכן השיב לי מרן אאמו"ר (שליטא)זצ"ל.ע"כ

ו"להורות" הכוונה היא בדרך כלל ברבים, אם כן חזרה השאלה מדוע בשיעור השבועי הנאמר ברבים לא פסק כהוראת מרן זצל.

להורות לשואלים.

 

[Boris.b]

ולאחרונה זכיתי לדבר עם הרב הגאון רבי יאיר שמואל שליטא תלמידו המובהק של מרן הראשלצ שליטא שאמר לי מפורשות שהוא בעצמו שאל את מרן רבינו עובדיה יוסף זצל אם יש סתירה בדברי רבנו בין מה שכתוב בספר לבין מה שנאמר בשיעור ואמר לו מרן זיע"א שהעיקר מה שכתוב בספר והוא הקובע ע"כ.
וא"כ גם בנידון דידן (כי לא מסתבר שמרן הראשון לציון שליטא יחלוק בדבר זה על מרן זיע"א) יוצא שהעיקר כמו שכתב מפורשות בנידוננו מרן הראשלצ רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו הנ''ל להורות לאסור לשחות בכל בריכה בשבת.