שתיית כוס של זימון אחר סעודה שלישית

[בנימין לוריא]

בהליכו"ע ח"ג פרשת ויצא סעיף ח', וכן בילקו"י שבת סי' רצ"ט ס"ג וסי' רצ"א סעיף י"ט, וכן בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ז סעיף ל"א, כתב שיכול לשתות כוס יין של ברהמ"ז אפי' בוודאי חשיכה.
ואילו בחזו"ע שבת ב' עמ' שצ"ו, וכן בילקו"י החדש (כרך א' ח"ד) סי' רצ"א סעיף כ"ג [שנדפסו לאחר מכן], כתב שרק בספק חשיכה יכול לשתות, אבל בוודאי חשיכה לא יטעם.
ורציתי לדעת מה השתנה מבתחילה, ומדוע בתחילה סברו שיכול לטעום אפי' בוודאי חשיכה, ואחרי זה כתבו שרק בספק חשיכה יכול לטעום.

 

[פשוט]

ועוד אוסיף לשאול בהורמנא דמר שליט"א,
שמעתי שהרגיל לזמן על הכוס בכל עת שיש לו זימון וגם ביום חול, מותר לו לשתות הכוס גם בסעודה שלישית אחר צאה"כ, מישהו יודע מקור לשמועה זו?
ייש"כ ושכמ"ה.

 

[בנימין לוריא]

שמעתי שהרגיל לזמן על הכוס בכל עת שיש לו זימון וגם ביום חול, מותר לו לשתות הכוס גם בסעודה שלישית אחר צאה"כ, מישהו יודע מקור לשמועה זו?

מה פירוש? זה כתוב במפורש במקורות שהבאתי. עיי"ש באריכות. (מג"א וכו')

 

[פשוט]

מה פירוש? זה כתוב במפורש במקורות שהבאתי. עיי"ש באריכות. (מג"א וכו')

נעיין בל"נ, ייש"כ

 

[לביא]

אין לי את כל המקורות. אבל ידוע לי חילוק בין שבע ברכות לשבת רגילה. ייתכן שבזה יתורץ.

 

[בנימין לוריא]

אין לי את כל המקורות. אבל ידוע לי חילוק בין שבע ברכות לשבת רגילה. ייתכן שבזה יתורץ.

יש חילוק. ומובא סעיף אחר סעיף בחלק מהמקורות שהזכרתי.

 

[לביא]

יש חילוק. ומובא סעיף אחר סעיף בחלק מהמקורות שהזכרתי.

אז בנ״ל מדובר רק בסעודה שלישית בשבת שהיא לא חתן? (רק בשביל להעמיד הדברים על דיוק)

 

[בנימין לוריא]

אז בנ״ל מדובר רק בסעודה שלישית בשבת שהיא לא חתן? (רק בשביל להעמיד הדברים על דיוק)

כן. אאל"ט נכתב שם (גם במקומות האחרונים) שבשבת שעושים שבע ברכות מותר לשתות גם בוודאי חשיכה. ואני שואל ומברר לגבי שבת רגילה.

 

[לביא]

צריך לראות על מה הסתמך מרן בהליכו״ע.
אבל בחזו״ע שבת ב׳ הנ״ל שצוין, מרן מביא תחילה את דברי המג״א שיש להחמיר במי שלא רגיל בכוס של ברכה שלא יברך אחרי השקיעה. ואח״כ מביא להקת פוסקים שחולקת עליו. אך בסוף מביא המשנ״ב שאף שמצדד להחמיר כהמג״א להחמיר זהו רק לאחר חשיכה, אך לפני חשיכה יש להקל.

מהשערה שלי (שוב, צריך לבדוק את ההליכו״ע בפנים) כיוון שרוב האחרונים חולקים על המג״א, וחילוקו של המשנ״ב לא יהיה נכון לגבי שאר הפוסקים שמקילים אף לאחר חשיכה, יש להקל כדברי רוב הפוסקים אף אחר חשיכה, אף שבשעה״צ כתב שזהו החילוק יהיה גם לפוסקים שמקילים לשתות אחרי השקיעה. שיש לומר שלא חילקו. והחילוק כלל לא מוכרח.
אך במשנה אחרונה סבר מרן שאף שלכאורה לא מוכרח החילוק הנ״ל, מ״מ לא יצא הדבר מידי ספק, וסב״ל.
ותדע שכבר פעמים רבות נתקלתי במרן בחזו״ע שכותב שאף בסברות דחויות יש לומר ספק. ראה חזו״ע שבת ח״ד לגבי מחתך, מ״ש בדעת האורל״צ. שאף שסברתו בדעת השו״ע דחויה, כותב שעכ״פ לא יצא ידי הדבר מידי ספק. יעוי״ש.

מ״מ כל פלפול זה הוא נחמד ביותר, אך צריך לראות את הדברים בפנים.
לצערי הרב אין בידי (עדיין) הליכו״ע, אשמח אם יבואו כאן מה שכותב הרב בפנים.

עריכה: יש לשים לב שבילקו״י החדש המצוין, אכן הראשל״צ מעיר מזה, אך לא כותב דבר מעבר לזה.



אם למישהו יש את ילקו״י חופה וקידושין הישן בפידיאף, יעזור הדבר מאד.

 

[בנימין לוריא]

הצג קובץ מצורף 3738

[בעניין אחר, שימו לב שבסוף דבריו כתב: ובילקוט יוסף דקדקנו לכתוב וכו' ומשמע מזה שכן אפשר לדקדק במילותיו שהקפיד לדייק בהם...]

 

[לביא]

[בעניין אחר, שימו לב שבסוף דבריו כתב: ובילקוט יוסף דקדקנו לכתוב וכו' ומשמע מזה שכן אפשר לדקדק במילותיו שהקפיד לדייק בהם...]

גם באחרונים יש לדקדק. אבל לא כמו בראשונים שמדייקים מהם הלכות שלמות מצורת כתיבתם, או מדלא הביא וכו׳, וכל גוונא של דקדוקים שעושים רק בראשונים.
וכבר כתב כן הראשל״צ בכמה מקומות שמדקדק בדבריו בהלכה.

 

[יוסף דהן]

בהליכו"ע ח"ג פרשת ויצא סעיף ח', וכן בילקו"י שבת סי' רצ"ט ס"ג וסי' רצ"א סעיף י"ט, וכן בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ז סעיף ל"א, כתב שיכול לשתות כוס יין של ברהמ"ז אפי' בוודאי חשיכה.
ואילו בחזו"ע שבת ב' עמ' שצ"ו, וכן בילקו"י החדש (כרך א' ח"ד) סי' רצ"א סעיף כ"ג [שנדפסו לאחר מכן], כתב שרק בספק חשיכה יכול לשתות, אבל בוודאי חשיכה לא יטעם.
ורציתי לדעת מה השתנה מבתחילה, ומדוע בתחילה סברו שיכול לטעום אפי' בוודאי חשיכה, ואחרי זה כתבו שרק בספק חשיכה יכול לטעום.

ראה נא בקיצור ש''ע חז''ע
ששם מבואר שבעשרה בכל אופן יכול לזמן
בין אם הוא או אחרים רגילים על הכוס


וכזה חילוק לא ראיתי בילק''י

 

[יעקב דסטה]

ראה נא בקיצור ש''ע חז''ע
ששם מבואר שבעשרה בכל אופן יכול לזמן
בין אם הוא או אחרים רגילים על הכוס


וכזה חילוק לא ראיתי בילק''י

המקור של הקיצור כאמור מהביאורים של החזו''ע , שהזכיר גם דין של זימון בשלושה ע''ש ובשעתו זכורני שכל זה עדיין צ''ע גדול עם היבי''א ח''ח בנידו''ד, שצורת הכתיבה במשנה אחרונה בחזו''ע לא ברורה למעשה כ''כ. ועוד חזון למועד

 

[יעקב דסטה]

ובפרט שכאמור בילקו''י לא עמד על זה ..