תינוק שנולד בער"ש לפני צאה"כ דר"ת

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
מישהו שאל אותי מה הסיבה שאם תינוק נולד בערב שבת כ-20 דקות אחרי השקיעה, אנחנו מלים אותו בשבת ולא חוששים לשיטת ר"ת כמו דעת השו"ע.
מילא זה שמחמירים כמו ר"ת ולא מקילים. אבל כאן זה קולא, למול בשבת כשלפי השו"ע שהיו צריכים למול אותו ביום שישי.
 
כי למעשה אנו נוהגים כמו הגאונים, ולכן זה נחשב ללילה וודאי.
את רבינו תם אנו נוהגים רק לחומרא.
בדיוק! אז למה לא להחמיר ולחשוש לחילול שבת? (כמו שמחמירים אם נולד בבין השמשות).
 
כי למעשה אנו נוהגים כמו הגאונים, ולכן זה נחשב ללילה וודאי.
את רבינו תם אנו נוהגים רק לחומרא.
לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).
וכבר רבים מהפוסקים (שפסקו כמהר"ם אלאשקר) כתבו שיש לדחות את המילה.
 
לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).
וכבר רבים מהפוסקים (שפסקו כמהר"ם אלאשקר) כתבו שיש לדחות את המילה.
אתם כתבתם את מה שהובא כאן?
 
לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).
וכבר רבים מהפוסקים (שפסקו כמהר"ם אלאשקר) כתבו שיש לדחות את המילה.
יש לכם מקור מדוייק בדברי הרב עובדיה ?
 
יש לכם מקור מדוייק בדברי הרב עובדיה ?
יביע אומר ח"ב סימן כ"א אות י', יבי"א ח"ה סימן כא' אות ב' בעמודה הראשונה הבו דלא להוסיף עלה להחמיר חומרא על חומרא, חזון עובדיה ח"א (עמוד רעא' ד"ה והנה כל זה).
לעניין מנהג בזמן מרן והאר"י עיין יבי"א ח"ז אות ב' בעמודה השניה בסופו. (גם הר"מ מאזוז מסכים שכך דעת האר"י)
החיד"א מביא שכך המנהג בשם הרב בית דוד, והבית דוד בתחילה כתב שמנהג לחומרא ובמקום אחר חזר ותקף את דברי מהר"ם אלאשקר.
האם מנהג שנסמך על שתי ראשונים ר' אברהם בן הרמב"ם ורב ניסים גאון יכול להתקיים מול 3 עמודי הוראה ועוד למעלה מ40 ראשונים?
מנהג הוא רק שהלכה רופפת בידך פוק חזי, ובכאן אינה רופפת דרוב מנין ובנין של ראשונים ואחרונים ועל צבאם השו"ע והרמ"א פסקו כר"ת.
בנוסף יש להביא כאן מ"ש הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה (הלכות בישול עמוד נט' בד"ה ואמנם) שאף שמנהג ארץ ישראל להחמיר לעניין בין השמשות כשיטת הגאונים , מכל מקום עדיין יש לומר שאין זה מתורת וודאי אלא מתורת ספק.
ילקוט יוסף הנד"מ (שנת תש"פ סימן תרכט' עמוד רלט' ד"ה ואף שמצד), וז"ל, שיש לנו לבטל דעתינו מפי דעת רוב הראשונים, ולהחמיר בספק של תורה. ואם מחמת המנהג, המנהג אינו מבטל את דעת החולקים, ורק מנהג של קבלת הוראה, שרב גדול שהולכים כמותו ברוב ההלכות הורה וקיבלו ממנו ופשטה הוראתו ע"י שנהגו כמותו, מנהג כזה מקבל תוקף של הוראה, לא כן כאן שרבים זירזו להחמיר בחומרא חשובה כזו, בדבר שיש בו מחלוקת קדומה, ומה שנהגו כהגאונים הוא בתורת ספק, ולא בתורת וודאי גמור שיבטל דעת החולקים וכו'. עכ"ל.
 
נערך לאחרונה:
אומר כאן חדשות ממה ששמעתי מת"ח אחד, מתלמידי מרן זיע"א [מאחיסמך, וחיבר ע"כ ספר ויאמר פינחס]

כי המעיין בשו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סימן מא, בתשובה המפורסמת של מרן זיע"א לגבי מילה,
יראה שם באות ט', כי באמת עיקר סמיכתו היא על פי דעת רבי אברהם בן הרמב"ם ממה שהעתיק מהר"ם אלאשקר סימן צז בשמו,
ועוד, על דברי רב נסים גאון שהובא שם,

אבל שאר הגאונים, כבר כתב ביבי"א ח"ב סימן כא אות ב ואות ה, שהם, רב האיי ורב שרירא, סוברים כר"ת (ובילק"י כתב שכן דעת רב סעדיה גאון, שהובא בראב"ע שמות יב, ו. בפרשת השבוע שלנו).
ושם כתב שכן דעת הרי"ף והרמב"ם, וכפי שכתב בדעתם הרדב"ז בח"ד סימן רפב.

נמצא אם כן שלא סמך רק על ר"א בן הרמב"ם, ור"נ גאון.

ובאמת, ביביע אומר שם כתב ש"קונטרס בין השמשות למהרי"ף", אבד, וחבל על דאבדין.
ובאמת שבשנת תשע"ד, שנת פטירתו של מרן זיע"א זלהה"ה, נדפס הקונטרס הזה בשו"ת מהרי"ף הנד"מ תחילת ח"ב, מכת"י ממש.
ושם האריך לבאר דברי ר"א בן הרמב"ם שהוא סובר כר"ת במוחלט, ואין בכל דבריו ראיה נגד ר"ת.
[כמו"כ הכת"י עצמו של ר"א בן הרמב"ם נמצא, ותורגם ע"י ר"י זייבלד, ופורסם במוריה, ושם מפורש להדיא שאין הוכחותיו של מהר"ם אלאשקר מדבריו מוכרחות, ובנקל אפשר לפרש דס"ל כאביו הרמב"ם].
שנית, גם על דעת רב נסים גאון, האריך שם מהרי"ף שהוא סובר כר"ת.
וראו זה פלא בחידושי רב נסים גאון עמ"ס ברכות ב. כתב כר"ת, ועכ"פ כתב בהדיא דלא כמהר"ם אלאשקר. ע"ש.

וצריך עיון, אילו מרן זיע"א היה רואה הדברים הללו שנתחדשו, האם גם כן היה מורה שכיון שכך נהגו, אם כן "יש על מה לסמוך", כי עיננו הרואות שאין על מה לסמוך.
כמו כן, אפילו יהיה זה רק כספק, הרי המנהג עצמו ספק אם יש לו על מה לסמוך, "ואיך נסמוך על האיש כאשר איננו בביתו".
ועוד, שהמעיין בדברי הקדמת מרן לש"ע, יראה דלא קאמר רק במנהג שהוא "להחמיר" מדעתו.
ועוד שמעתי מחכם אחר, ששאלו את מרן זיע"א אם מי שרוצה לדחות ליום ראשון (כהוראת הגרי"ש אלישיב, והשבט הלוי, ואגרות משה, ועוד) האם יוכל לעשות זאת. והשיב, שבודאי יכול לדחות, רק הוא כתב ביבי"א מה המנהג. אבל הרוצה לחוש, יחוש.
ובאמת שבחזו"ע חנוכה כתב הרב, שמי שמחמיר בהכל כר"ת מדינא וכו'. ע"ש. ומשמע שמסכים שכל אדם רשאי להחמיר כמרן מדינא.
ועוד דמאי שנא ממה שכתב מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן יח, שהעושה כדרך מרן אין מזניחין אותו.
ועכ"פ בהצטרף החידושים הללו, צ"ע מה תהיה דעתו של מרן זיע"א.
 
אומר כאן חדשות ממה ששמעתי מת"ח אחד, מתלמידי מרן זיע"א [מאחיסמך, וחיבר ע"כ ספר ויאמר פינחס]

כי המעיין בשו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סימן מא, בתשובה המפורסמת של מרן זיע"א לגבי מילה,
יראה שם באות ט', כי באמת עיקר סמיכתו היא על פי דעת רבי אברהם בן הרמב"ם ממה שהעתיק מהר"ם אלאשקר סימן צז בשמו,
ועוד, על דברי רב נסים גאון שהובא שם,

אבל שאר הגאונים, כבר כתב ביבי"א ח"ב סימן כא אות ב ואות ה, שהם, רב האיי ורב שרירא, סוברים כר"ת (ובילק"י כתב שכן דעת רב סעדיה גאון, שהובא בראב"ע שמות יב, ו. בפרשת השבוע שלנו).
ושם כתב שכן דעת הרי"ף והרמב"ם, וכפי שכתב בדעתם הרדב"ז בח"ד סימן רפב.

נמצא אם כן שלא סמך רק על ר"א בן הרמב"ם, ור"נ גאון.

ובאמת, ביביע אומר שם כתב ש"קונטרס בין השמשות למהרי"ף", אבד, וחבל על דאבדין.
ובאמת שבשנת תשע"ד, שנת פטירתו של מרן זיע"א זלהה"ה, נדפס הקונטרס הזה בשו"ת מהרי"ף הנד"מ תחילת ח"ב, מכת"י ממש.
ושם האריך לבאר דברי ר"א בן הרמב"ם שהוא סובר כר"ת במוחלט, ואין בכל דבריו ראיה נגד ר"ת.
[כמו"כ הכת"י עצמו של ר"א בן הרמב"ם נמצא, ותורגם ע"י ר"י זייבלד, ופורסם במוריה, ושם מפורש להדיא שאין הוכחותיו של מהר"ם אלאשקר מדבריו מוכרחות, ובנקל אפשר לפרש דס"ל כאביו הרמב"ם].
שנית, גם על דעת רב נסים גאון, האריך שם מהרי"ף שהוא סובר כר"ת.
וראו זה פלא בחידושי רב נסים גאון עמ"ס ברכות ב. כתב כר"ת, ועכ"פ כתב בהדיא דלא כמהר"ם אלאשקר. ע"ש.

וצריך עיון, אילו מרן זיע"א היה רואה הדברים הללו שנתחדשו, האם גם כן היה מורה שכיון שכך נהגו, אם כן "יש על מה לסמוך", כי עיננו הרואות שאין על מה לסמוך.
כמו כן, אפילו יהיה זה רק כספק, הרי המנהג עצמו ספק אם יש לו על מה לסמוך, "ואיך נסמוך על האיש כאשר איננו בביתו".
ועוד, שהמעיין בדברי הקדמת מרן לש"ע, יראה דלא קאמר רק במנהג שהוא "להחמיר" מדעתו.
ועוד שמעתי מחכם אחר, ששאלו את מרן זיע"א אם מי שרוצה לדחות ליום ראשון (כהוראת הגרי"ש אלישיב, והשבט הלוי, ואגרות משה, ועוד) האם יוכל לעשות זאת. והשיב, שבודאי יכול לדחות, רק הוא כתב ביבי"א מה המנהג. אבל הרוצה לחוש, יחוש.
ובאמת שבחזו"ע חנוכה כתב הרב, שמי שמחמיר בהכל כר"ת מדינא וכו'. ע"ש. ומשמע שמסכים שכל אדם רשאי להחמיר כמרן מדינא.
ועוד דמאי שנא ממה שכתב מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן יח, שהעושה כדרך מרן אין מזניחין אותו.
ועכ"פ בהצטרף החידושים הללו, צ"ע מה תהיה דעתו של מרן זיע"א.

קשה מאוד לומר שבגלל שנמצא קונטריס אחד, מרן היה משנה את דעתו.

ועל מה שכתב כת"ר על אותו הרב ויעמוד פנחס (שמכניס יום כיפור כמו רבינו תם ומקהיל בזה קהילות...) שהוא תלמיד של מרן, באמת יש לעיין בזה, ואפשר שיוכיח לנו היכן למד אצל מרן....
 
במחילה,
זה לא קונטרס אחד שנמצא, אלא בירור דעתו של מהר"י פראג'י שעליו נסמך מרן זצוק"ל ביבי"א ח"ב, וקיבל כל דבריו במה שדחה את מהר"ם אלאשקר,
ורק שבשו"ת מהרי"ף סימן מז, לא דחה דברי ר"א בן הרמב"ם ורבינו נסים, וכתב שהאריך בקונטרסו, ועל זה כתב מרן ביבי"א שם, שחבל על דאבדין.
ולכן בקונטרס שנמצא למהרי"ף, אותו האיש, מהר"י פראג'י, הוא הוא שמביא מתשובות חדשות כת"י לרב נסים, ומבאר את לשונו של ר"א בן הרמב"ם רק אליבא דר"ת. יעויין שם בהרחבה. ועל כן מאיזה סיבה מרן לא יקבל דבריו אשר בקונטרס זה, ואילו את דבריו בשו"ת סימן מז יקבל. והבן.

נ.ב. ויאמר פינחס ולא ויעמוד...
בכל ספריו הוא מפלפל ומיישב דברי מרן זצוק"ל מכל קושיות האחרונים, וכתב בכמה דוכתי שקבלנו הוראות מרן זצוק"ל, ושמעתיו בשבוע שעבר שאמר כן בשיעור, שכל בית ישראל חייב לסור למשמעתו וכו', בין ספרדים ובין אשכנזים וכו' וכו'. אלא שעכ"פ הספרדים וכו'.
אגב, להד"מ לגבי יום כיפור. הוא רק מדבר על להחמיר. אני מכיר אותו שנים. הוא פעם אחת אמר, שהמעיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כא יראה שיותר קל להקל בכניסת שבת כר"ת מלהקל במוצאי שבת. אבל בודאי שחייבים להחמיר בשניהם. עכ"ד. ובאמת כל מי שמעיין שם רואה שכך הם הדברים.
 
אגב, להד"מ לגבי יום כיפור. הוא רק מדבר על להחמיר. אני מכיר אותו שנים. הוא פעם אחת אמר, שהמעיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כא יראה שיותר קל להקל בכניסת שבת כר"ת מלהקל במוצאי שבת. אבל בודאי שחייבים להחמיר בשניהם. עכ"ד. ובאמת כל מי שמעיין שם רואה שכך הם הדברים.
בספר וירא פינחס, ובקונטרס בין הערבים, הוא כותב שאין מקום לחוש כלל לשיטת החולקים על דברי ר"ת. ולכן השמועה נכונה שהוא מכניס שבת ויוה"כ (בצנעא כדי לא לעשות מחלקות), ותשובה בצידו דע"י שנקל בכל דיני התורה בשיטת ר"ת מימלא ניהיה מחויבים לקיים את חומרותיו של מרן השו"ע בין בדאוריתא בין בדרבנן בדברים התלוים בדיני היום והלילה.
 
עי' שו"ת אור לציון ח"א יורה דעה סי' י מש"כ בזה.
אע"פ שאיננו עוסקים כרגע בדברי האור לציון אלא לדברי הגרע"י, מכיון שכבודו הביא כמקור לשו"ת אור לציון יש להעיר בזה, שהאור לציון בח"ב במבוא כותב את הסיבה לכך שאנו מלין תינוק שנולד 20 דקות לאחר השקיעה ולא חוששים לשיטת ר"ת והשו"ע, מכיון שמרן לא בא לבטל מנהג אף שהוא קולא נגד דבריו כמו שיעיון שם.
ויש להעיר בזה ב' הערות.
א. בהקדמה הב"י (בד"ה ובמקצת הארצות) רואים במפורש דמחשיב למנהג דוקא לחומרא נגד דבריו ולא להפך, וכ"ז דוקא בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל אף להחמיר נגד דבריו כמבואר במהרי"ף.
ב. והמנהג כמהר"ם אלאשקר התפשט לאחר קבלת הוראות מרן, ולשיטתו של הגרב"צ אפשר לקיימו כמבואר באור לציון ח"ב במבוא, ומאידך רבים וכן שלמים לגדולי רבותינו הספרדים לא קיבלו לקיים מנהג לאחר הוראות מרן, ועל צבאם עומד מרן הגרע"י זצוק"ל בשו"ת יבי"א ח"ט (חאו"ח סימן קח' אות ז') שאי אפשר לקיים מנהג מאוחר להוראות מרן, ואם כבודו ישאל מהיכן אנו יודעים שמנהג בזמן מרן היה כר"ת יעיין כבודו בסימן רסא' סעיף ב' וכל מה שכתב בקונטרס בין הערבים בשם כל חכמי צפת המבי"ט, הרדב"ז, האר"י, ספר חרדים, סדר היום, מהר"ש סרליאו, ור"י יקותיאל ועוד רבים.
 
חזור
חלק עליון