תמונות של כנס ראשי הישיבות בבני ברק - ותוכן הנאומים

הגר"ד לנדו בכינוס ועד הישיבות:
״אנא, הניחו לנו החרדים לדבר השם, הניחו לנו להגות בתורת בורא העולם, הניחו לנו להגן עלינו ועליכם, אל תגעו במשיחי, אנא, אל תחוררו את הספינה שכולנו יחד נמצאים בה בתוך ים סוער וזועף. יש קונה עולמו בשעה אחת, וכל מי מכם שיסייע כעת לעולם התורה שלא תינעץ בו חרב, יזכר לטובה בדורנו ובדורות הבאים, הניחו לנו להמשיך באורח חיינו כי הוא אורך ימינו, אנו כרוכים אחר התורה בעבותות של אהבה אל תנתקונו ממקור חיותנו, אחים אנחנו, קול דמי אחיך זועקים אליך, הניחו לנו ואל תקטעו את המשך קיומו של עם ישראל, ובזכות זה נינצל מכל אויבינו הצרים עלינו ונדע רק שלום ושלוה״
 
הגרמ"ה הירש שליט"א
חלק מהסיבה היום שיש כח אצל אלו שנגדנו, זה כי חסרה אמונה, יש כפירה כל כך גדולה, וחלק מהסיבה זה בגלל ה"בעצלתיים", כי אם יש בעיה של כפירה, זה כי אצל הלומדי תורה אין מספיק שיעבוד לתורה. לכן, אם יש להיפך שיש "תנו עוז לאלוקים" אז זה גם זמן שיש יותר אמונה וממילא אוטומטית יותר שיעבוד לתורה, החשיבות של הלימוד שלנו היא לא רק בשביל זכות הלימוד אלא כדי שיהיה "תנו עוז לאלוקים", וזה יגרום שאצל כולם, אפילו כאלו שאינם מאמינים כל כך, יהיה אמונה בדרגה מסויימת יותר ממה שיש היום, וממילא יעזרו יותר לקיומה של התורה ולא יהיה הרצון לעקור התורה ממנו. אולי כל הרה"י יחזקו את הישיבות בין הזמנים והייתי מוסיף שכדאי שעכשיו הישיבות בין הזמנים יפעלו גם במתכונת של אחה"צ וערב, ואולי על ידי זה יהיה הפוך שהם בעצמם יחזרו מזה.
 
מרן הגאון רבי משה מאיה

כבוד ראשי הישיבות, גאוני התורה.

לא איש דברים אנוכי ובכל זאת בכדי להראות את האחדות, את התשוקה של כולנו לחיזוקה של תורה, הודיעו לי לפני כמה שעות ואני כבר נמצא כאן.

ולכן אני לא הכנתי דברי תורה ולא אדבר דברי תורה, אני אגיד כמה משפטים קצרים מההרגשה שלי.

מספרים על אחד האדמו"רים, שבאמצע הטיש, הוא שואל שאלה את מאות החסידים, האם אתם מאמינים בקודשא-בריך-הוא. כולם צעקו וודאי.

אמר להם אני לא מאמין.

כולם עמדו תמוהים.

איזה משפט.

אמר להם, דופק על השולחן.

והוא שואל: אני צריך להאמין שזה שולחן?

או שאני רואה שזה שולחן?

אם אני צריך להאמין שיש קודשא-בריך-הוא או שאני חש ומרגיש את הקב"ה.

זה המימרא של הרב'ה.

אני אומר אותו הדבר.

ברוך השם הקב"ה זיכה אותי 50 שנה ויותר אני ראש כולל.

ובכולל אברכים עם עשרה ילדים, עם 11 ילדים, ובכל זאת הם מתפרנסים בכבוד ואף פעם המקרר שלהם לא ריק.

כשאדם שואל את עצמו איך זה- התשובה היא פשוטה.

זה לא אמונה רק.

זה תחושה שהקב"ה דואג לבני התורה.

הרמב"ם כותב בהלכות שמיטה ויובל, שהקב"ה מבטיח שכל אחד לא יחסר לו מה שצריך.

ואני לא רואה את זה אמונה – אלא בחוש יום-יום, שעה-שעה.

ולכן, רבותיי, אם מרגישים שהקב"ה מבטיח ומקיים בקלות, חובת הלבבות כותב משפט אחד.

הקב"ה אומר הם בוטחים בי ואני אאכזב אותם? לא יעלה על הדעת.

ולכן כולנו באנו לברך ולהתברך שהקב"ה יעזור ויגיד הם בוטחים בי, אני מקיים.

אני מבטיח.

ולכן, כל הגזירות צריך להתחזק, הקב"ה יעזור ונעבור את הכל בצורה הכי קלה והכי טובה.
 
תפסיקו עם היחצנו"ת
תדע לך שאם בציבור הספרדי היה יחצנות כמו שצריך אני בטוח שהאשכנזים היו מסתכלים עלינו אחרת
סתם לסבר את האוזן עשו כתבה ביתד נאמן על הרב סופר כאילו הוא היה איזה רב בישוב בצפון ולא עשו כתבה שהוא רה"י חשוב ויש לו ישיבה עם למעלה מ800 בחורים
אז תבין למה צריך יחצנות
 
למה מרן מו"ר עט"ר גדול הדור רבינו הגדול חכם משה מאיה שליט"א ממשיך דרכו של מרן הגר"ע זצ"ל (בהשקפה ובהנהגה כדברי מרן הגר"ד יוסף שליט"א) אשר על ידיו השני הגאון הרב שמואל בצלאל שליט"א ר"י פורת יוסף ואשר על ידם השלישי הגאון הגדול הרב מסעוד בן-שמעון שליט"א (שמלבדם היו אולי עוד שתים של שספרדים פחות מוכרים) לא ישבו ליד ר"ד לנדו? ליד רמ"ה הירש? ליד הגר"ד כהן? ????? ועוד האדם הקורא לעצמו בתואר קדושים @מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל
 
חזור
חלק עליון