יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
נשאלתי אודות יהודי שזוכה להניח תפילין (כמעט) כל יום, אך בעווה"ר עדיין אינו שומר שבת, וכשיוצא לכמה ימים בביתו ויודע שיחזור בשבת, לא לוקח את התפילין עמו, בכדי "לא להסיע אותם בשבת".
השאלה האם נוהג כדין, או שיש להורות לו לקחתם עמו בכדי לקיים מצוות הנחת תפילין.
ועי' יבי"י ח"ח (סי' לד) שכ' "כבר נתבאר בדברינו שהריבוי בהוצאה כמו בנ"ד הוי איסור תורה, לא מבעיא לדעת הר"ן והריטב"א דס"ל שכל ריבוי בשיעורין הוי איסורא דאורייתא, אלא אפי' לדעת התוס' והרשב"א שאם הריבוי בשיעורין נעשה בבת אחת הוי איסור דרבנן בלבד, מ"מ זהו כשעיקר המלאכה נעשה בהיתר, לצורך פקוח נפש וכיו"ב, אלא שהוא מרבה בשיעורין, אבל כשעיקר המלאכה נעשה באיסור, ומרבה בשיעורין, הוי איסורא דאורייתא וכו'". וא"כ לכאו' בנ"ד אין להתיר לו לקחתם עמו, שמרבה בשיעור.
אלא שיש לדון בנ"ד שמן הסתם התפילין ברכב כבר מער"ש, ונמצא שאינו מוציאם מרשות לרשות. אלא עובר רק על איסור תחומין כשעובר מעיר לעיר. וכיון שהוא איסור דרבנן י"ל דשרי ריבויו.
נ"ב. כשהשואל אמר ליהודי הנ"ל שבמעשהו יש שאלה הלכתית, הלה "התרגש" שמעשהו הוא "שאלה הלכתית"...
ירונו המורים ושכמ"ה
השאלה האם נוהג כדין, או שיש להורות לו לקחתם עמו בכדי לקיים מצוות הנחת תפילין.
ועי' יבי"י ח"ח (סי' לד) שכ' "כבר נתבאר בדברינו שהריבוי בהוצאה כמו בנ"ד הוי איסור תורה, לא מבעיא לדעת הר"ן והריטב"א דס"ל שכל ריבוי בשיעורין הוי איסורא דאורייתא, אלא אפי' לדעת התוס' והרשב"א שאם הריבוי בשיעורין נעשה בבת אחת הוי איסור דרבנן בלבד, מ"מ זהו כשעיקר המלאכה נעשה בהיתר, לצורך פקוח נפש וכיו"ב, אלא שהוא מרבה בשיעורין, אבל כשעיקר המלאכה נעשה באיסור, ומרבה בשיעורין, הוי איסורא דאורייתא וכו'". וא"כ לכאו' בנ"ד אין להתיר לו לקחתם עמו, שמרבה בשיעור.
אלא שיש לדון בנ"ד שמן הסתם התפילין ברכב כבר מער"ש, ונמצא שאינו מוציאם מרשות לרשות. אלא עובר רק על איסור תחומין כשעובר מעיר לעיר. וכיון שהוא איסור דרבנן י"ל דשרי ריבויו.
נ"ב. כשהשואל אמר ליהודי הנ"ל שבמעשהו יש שאלה הלכתית, הלה "התרגש" שמעשהו הוא "שאלה הלכתית"...
ירונו המורים ושכמ"ה