• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

״ולא תתורו״ - אזלא גריש

מכיון שאני לא חושב שאנחנו בקבוצה הסגורה, אני רק מציין לטה''ב ב עמ' קסג בחדש, ועמ' קנז בישן. ומשם בארה.,
כתבתי כבר פעם אחת בנושא שיצרפו אותי לקבוצה הנ״ל, לתשומת לב @מורשת מרן

כשלמדתי נידה עיינתי שם, אך אדרבה לענ״ד יש סיוג בדבריו שעדיף לא להביא עצמו לידי הרהור אף במקומות הלא המכוסים, ראשי לא מונח שם כעת כדבעי, אך אם ירצה כבודו אוכל לעיין שם שנית
 
נערך לאחרונה:
כתבתי כבר פעם אחת בנושא שיצרפו אותי לקבוצה הנ״ל, לתשומת לב @מורשת מרן
כמדומני ש @בנימין לוריא יכול גם הוא לצרף אותך.
בכל אופן זה לא נושא לקבוצה הסגורה ור' משען לא רצה לסטות מהנושא. ומה שכתבת שגם הרב סובר שאסור במקומות המכוסים, זה וודאי, וחלק שם על הנו"ב שהתיר. אך מ"מ דין 'לא תתורו' בעיקרו אינו דווקא במקומות המכוסים שזה יותר מצד 'ולא יראה בך ערוות דבר' אלא אפי' שלא במקום ערווה וכמאמר הגמ' אפי' בתולה וכו'.
 
כמדומני ש @בנימין לוריא יכול גם הוא לצרף אותך.
בכל אופן זה לא נושא לקבוצה הסגורה ור' משען לא רצה לסטות מהנושא. ומה שכתבת שגם הרב סובר שאסור במקומות המכוסים, זה וודאי, וחלק שם על הנו"ב שהתיר. אך מ"מ דין 'לא תתורו' בעיקרו אינו דווקא במקומות המכוסים שזה יותר מצד 'ולא יראה בך ערוות דבר' אלא אפי' שלא במקום ערווה וכמאמר הגמ' אפי' בתולה וכו'.
צריך לתקן בדבריי:
אך אדרבה לענ״ד יש סיוג בדבריו שעדיף לא להביא עצמו לידי הרהור אף הלא במקומות המכוסים
במקומות מכוסים הוא כלל לא אסר, אלא כתב שיש להחמיר.
 
אך לכאורה יש גם מקרים שבהם מותר לתור, כמו אשתו.
(כשהיא מותרת כמובן)
ראשית, עם כל הכבוד לחברי הפורום, אני לא חושב שיש בינינו מי שיכול לדרוש דרשות כמו הזוהר להוציא את הפשט מידי פשוטו ולומר שיש פעמים שמותר לתור.
שנית, עניין רציחה זה עצם פעולת הרציחה, שהיא אסורה, אך פעמים שהיא מותרת. משא"כ "לא תתורו" אין שום איסור לתור, מה הבעיה לחפש?! אלא עצם פעולת האיסור היא לתור אחרי דבר איסור, וממילא כאילו נכתב 'ולא תתורו בדבר איסור אחרי עיניכם' ובוודאי שבכה"ג א"א לחלק בין 'ולא' ל'תתורו', שפעמים שמותר לתור...
כמדומני ש @בנימין לוריא יכול גם הוא לצרף אותך.
אני לא יכול לצרף. (וגם אני אינני מצורף...)
 
ראשית, עם כל הכבוד לחברי הפורום, אני לא חושב שיש בינינו מי שיכול לדרוש דרשות כמו הזוהר להוציא את הפשט מידי פשוטו ולומר שיש פעמים שמותר לתור.
שנית, עניין רציחה זה עצם פעולת הרציחה, שהיא אסורה, אך פעמים שהיא מותרת. משא"כ "לא תתורו" אין שום איסור לתור, מה הבעיה לחפש?! אלא עצם פעולת האיסור היא לתור אחרי דבר איסור, וממילא כאילו נכתב 'ולא תתורו בדבר איסור אחרי עיניכם' ובוודאי שבכה"ג א"א לחלק בין 'ולא' ל'תתורו', שפעמים שמותר לתור...
דיברנו דרך צחות ופלפול (לפחות לזה אני התכוונתי). וכמובן שגם לא תרצח זה דווקא רציחה של איסור. הכוונה לעושה את אותו מעשה שפעם הוא אסור ופעם הוא מותר. ואת זה לכאו' אפשר לומר בשתיהם.
 
ראשית, עם כל הכבוד לחברי הפורום, אני לא חושב שיש בינינו מי שיכול לדרוש דרשות כמו הזוהר להוציא את הפשט מידי פשוטו ולומר שיש פעמים שמותר לתור.
שנית, עניין רציחה זה עצם פעולת הרציחה, שהיא אסורה, אך פעמים שהיא מותרת. משא"כ "לא תתורו" אין שום איסור לתור, מה הבעיה לחפש?! אלא עצם פעולת האיסור היא לתור אחרי דבר איסור, וממילא כאילו נכתב 'ולא תתורו בדבר איסור אחרי עיניכם' ובוודאי שבכה"ג א"א לחלק בין 'ולא' ל'תתורו', שפעמים שמותר לתור...
א. לפני שאענה על עיקר קושייתך.
מהזוה״ק אנו לומדים ב׳ דברים חשובים:
1. לא משנה כמה קשה הטעמים, מפסיקים או מחברים וכו׳, תמיד יש ללמוד אותם כדבעי ולא לשנות אותם בגלל קושיא כזו או אחרת
2. שאם יש טעם שמפסיק בין מילה למילה, אנו דורשים אותה

ב. אמהמה, אולי אנחנו לא יכולים באמת לבוא ולדרוש כרשב״י, אך לזיכרוני הזוה״ק דורש כך על עשרת הדיברות בטעם העליון. מה קורה עם שאר התורה?

ג. ה-״דרשה״ שהבאת היא לא לגמרי נכונה. החינוך מסתייע מהגמרא דברכות ש״לא תתורו״ חוזר על מינות. בודאי וודאי שלא נוכל להגיד ״ולא - תתורו״ הא יש מקום שמותר לתור אחר ע״ז ח״ו.
אך מה שכתבת שלא תרים אחר כל איסור אחר, איני יודע בארה.
ולכן הניסיון לחפש אחר ״דרשה״ להפסק הנ״ל, מסתדר יותר עם ראייה גופא מאשר לתור אחר דברי מינות.

ד. גם לאחר כל הפלפול הזה, נבוא ונטען שהוא לא נכון מסיבה שאנחנו לא רשב״י וכו׳, לבוא ולשנות מטעמי המקרא רק בגלל שקשה לנו עליהם, מאן דכר שמיה?

ה. וכמו שכבר כתבתי לענ״ד הנלוזה, והרב @שילה אפרהימי כתב לדעתו הרמה, אזלא גריש לא מחלק ביניהם.
אלא הזוה״ק הנ״ל דורש זאת לפי הטעם העליון, אשר שם משמע שה״לא״ עומד בפנ״ע ו״תרצח״ עומד בפנ״ע:
לֹ֖א תִּרְצָֽח:   לֹ֖א תִּנְאָֽף:   לֹ֖א תִּגְנֹֽב:   לֹֽא־תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֖ד שָֽׁקֶר:
 
בנוסח שמובא באתר של כתר ארם צובא יש רק גריש
אמנם חסר בפרק זה צילום הכתר גופיה
אבל הם דווקנים ביותר
ראה כאן
בחומש סימנים הרב ריאחי מביא:
שברוו"ה הוא באזלא גריש
ובמאור"נ בשם הכתר שהוא בגריש בלבד עם מקף ולא- תתורו והגריש בתתורו וכן הוא בתאג' תורה קדומה
 
חזור
חלק עליון