היום חל יום פטירת מרן הגאון החסיד רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, אשר זכיתי להיכנס בבריתו של אברהם אבינו על ידו, אך עד פטירתו נער קטון הייתי ולא זכיתי להכירו כ"כ, מלבד כמה עובדות מפליאות שאחת מהן אציג להלן לאחר דבריו של מרן הראש"ל זצ"ל.
ההספד ממעדני המלך חלק א'.
מורי ורבותי, 'שר וגדול נפל היום הזה בישראל'[1], הכרתי אותו מילדותו, השקידה שלו בתורה, השקידה שלו בהלכה, השקידה שלו ביראת שמים, בבחינת 'אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי, כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה''[2]. הקב"ה חנן אותו שכל זך והיה מפיץ מעיינותיו חוצה והעמיד תלמידים הרבה, הפסדנו את רבי סימון, מרגלית היתה בידינו והפסדנו את רבי סימון[3], חבל על דאבדין.
המנוח למד תורה ולימד תורה, למד אצל רבי יעקב עדס זצ"ל ורבי עזרא עטיה זצ"ל, גדולי חקרי לב עם עיון ישר עם...