העומד בשומ"ע והצבור בקריאת התורה. ועוד שאלות בזה

א) שמע קריאת המגילה באמצע קריאת שמע, אם יוצא.
ב) שמע קריאת המגילה באמצע שמו"ע, אם יוצא.
ג) העומד בשומ"ע והצבור בקריאת התורה, מה יעשה.
ד) שמע הבדלה באמצע קריאת שמע, אם יוצא.
אם אפשר דעתו של מרן.
תודה
 
בכל המקרים נראה דיוצא דהא סו"ס שמע.
[חוץ מעומד בשמונ"ע דאפשר דלא יוצא כיון דהוי חציפתא כלפי שמיא להסיח דעתו זמן ארוך למצוה שאינה עוברת וצ"ע]
אך יש לשאול לענין לכתחילה אם לא יוכל לשמוע אח"כ.
ובשמונ"ע ודאי שאין לעצור לס"ת וכנזכר בפוסקים.

פסקי תשובות אורח חיים סימן קד
ואולם אין לך בו אלא חידושו ואין לנו להתיר לשתוק ולהקשיב באמצע שמו"ע אלא לקדיש וקדושה וברכו, וכמו כן ברכת כהנים, אבל לא יפסיק לשאר ברכות ודברים שבקדושה, וכגון לשמיעת קריאת התורה, לשמיעת ברכת ברק ורעם, או שמיעת110 קידוש והבדלה וכיוצא בזה, כיון שלנגד עינינו שיטת ר"י ור"ת (תוס' שם) ששומע כעונה ממש שיש בו משום הפסק, ומהיות טוב יש לחוש לשיטה זו, אף על גב דלא פסקינן כוותיה.
 
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן יב
ולפ"ז י"ל שלפי מ"ש החרדים וסיעתו שיש מצוה על ישראל להתברך כשפניהם אל פני הכהנים ובשתיקה ובכוונת לבם לקבל ברכתם כדבר ה', גם המתפלל תפלת שמנה עשרה ראוי שיפסיק מתפלתו בין ברכה לברכה, ולהקשיב בכוונה אל ברכת הכהנים, לקיים המצוה שעליו, ולא יראה כאילו אינו חפץ בברכה ותרחק ממנו, כשהוא מסיר אוזנו מלשמוע ברכתם וממשיך בתפלתו. אבל לדעת הריטב"א וסיעתו שאין מצוה על ישראל להתברך, והמצוה מוטלת על הכהנים בלבד, לפ"ז יוכל המתפלל להמשיך בתפלתו הלאה, מבלי להפסיק לשמוע ברכת הכהנים.

אפשר ללמוד מכאן קצת
 
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן יב
ולפ"ז י"ל שלפי מ"ש החרדים וסיעתו שיש מצוה על ישראל להתברך כשפניהם אל פני הכהנים ובשתיקה ובכוונת לבם לקבל ברכתם כדבר ה', גם המתפלל תפלת שמנה עשרה ראוי שיפסיק מתפלתו בין ברכה לברכה, ולהקשיב בכוונה אל ברכת הכהנים, לקיים המצוה שעליו, ולא יראה כאילו אינו חפץ בברכה ותרחק ממנו, כשהוא מסיר אוזנו מלשמוע ברכתם וממשיך בתפלתו. אבל לדעת הריטב"א וסיעתו שאין מצוה על ישראל להתברך, והמצוה מוטלת על הכהנים בלבד, לפ"ז יוכל המתפלל להמשיך בתפלתו הלאה, מבלי להפסיק לשמוע ברכת הכהנים.

אפשר ללמוד מכאן קצת
בדיוק עכשיו חשבתי להשיב לו על שאלה זו, וכתבתי שיש ללמוד מברכת כהנים וכו', והבאתי את היבי"א הנ"ל ואת הילקו"י וכו', ואח"כ ראיתי שכבר הקדמתני...
 
סלח לי, אבל אין הנידון דומה כלל לראיה דאף אי נימא דיש מצוה לישראל להתברך, הא פשיטא שאין בזה משום שומע כעונה, וזה ברור.
לעצם העניין, יש הרבה שמדברים מזה, לא ידוע לי דעת מרן
 
חזור
חלק עליון