אם יש ענין לנגב הידים קודם הנטילה

אליהו חמוי

Active member

ניגוב הידים קודם הנטילה

שאלה: יש מהדרים קודם הנטילה לנגב את ידיהם הרטובות מהלחלוחית שעל גבי הנטלה ונשאלת השאלה האם יש צורך בזה ע''פ ההלכה או שאין הדבר אלא חומרא יתירה

תשובה: יש אומרים שמן הדין אי''צ לנגב את ידיו בכה''ג ומידת חסידות בעלמא היא להחמיר במקום שרבים נוטלים ידיהם שמא קודם לכן אחד נטל שלא כדין והמים שעל הנטלה טמאים. ויש חולקים וסוברים ושאין הנטילה מועלת כאשר ידיו מעט רטובות קודם לכן[1]



[1] הנה בענין זה נודעת מחלוקת המשנ''ב [שעה''צ סי' קסב ס''ק מא] והחזו''א [סי' כד ס''ק כ] וזו לשון המשנ''ב ''ראיתי בפתחי תשובה שכתב שלכתחילה יהיה אוזן הכלי נגוב לגמרי שאם הוא לח א''כ כשנוטל ידו האחת נטמא המים שעל הכלי וכשיחזור יטול ויגע בה בהיד שכבר נטל תטמא אותו היד עכ''ל וכן כתב בספר שלחן שלמה ומשמע מלשונם שבפעם הראשונה כשנוטל הכלי בידו יזהר שיהיה אוזן הכלי נגוב דאי לאו הכי תטמא תכף ע''י היד ובאמת משמע מהאחרונים שעי''ז לא נטמא המים דהוי כמו שנגע בידו במים שבכלי שלא בשעת נטילה דמבואר לעיל [בסי' קס סעי' יא] דלא נפסלו המים עי''ז והכא נמי הרי אותה היד לא נטל עדיין עכ''ל המשנ''ב וכ''כ גם בבה''ל [שם בסעי' ב ד''ה הנוטל] שדוקא בשעת נטילה נטמאים המים ולא קודם לכן ע''ש ומבואר שאין לחוש במה שנרטבה היד קודם הנטילה ואין לחוש לטומאת המים רק אחר שהתחיל ליטול וכן מבואר בשו''ת תפילה למשה [ח''ו סי' יז] ע''ש
אך נודע כי החזו''א [שם] פליג בזה ושאף כאשר התרטבו ידיו קודם הנטילה צריכים הם ניגוב כלשונו שם ''דכל המים שבאו על היד שלא בדרך נטילה אין מים שניים מטהרין אותם... ומה לי באו אחר נטילה ומה לי באו קודם נטילה הלא אין ביאתן פוסלת אלא מציאותן וכל שנמצאים מים שלא בדרך נטילה בשעה שבאים מי הנטילה נטמאת היד מהמים הטמאים שלא באו דרך נטילה ואין השניים מועלין לזה כלום עכ''ל [א.ה ועע''ש ובס''ק כג ד''ה כתב המ''א שעכ''פ לענין טומאת המים עצמם אכן אין לחוש אלא כאשר עוסק בנטילה אבל אם נטמאו קודם לכן אין לחוש ''דבטומאה קדומה לא איכפת לן דבלאו הכי כל המימות טמאים משא''כ במגיע טומאה למים בשעת נטילה'' ובזה יישב ראית המשנ''ב מסי' קס] וכתבו לחוש לדבריו הסטייפלר בקריינא דאיגרתא [ח''ב סי' שלד] וע''ע בספר אורחות רבנו [הנמ''ח ח''א עמ' קנה אות יג] בזה וכן נראה מדברי הבא''ח [שמיני אות יא עי' בבה''ל שם ודו''ק] והובאו דבריו להלכה בכה''ח [סי' קס ס''ק פב] וכדברי החזו''א מבואר להדיא בדברי הכה''ח [בסי' קסב ס''ק כז] ע''ש וע''ע בשו''ת תפילה למשה שם [אות ד] שאף הבא''ח וכה''ח לא כתבו כן אלא לרווחא דמילתא
ובאמת שכדברי המשנ''ב הנ''ל נקטו להלכה עוד מחכמי הזמן מהם הגרע''י [בספרו הליכו''ע ח''א עמ' שכו אות ח ובמה שהובא בשמו בילק''י סי' קנט אות א. א.ה וע''ש בהע' ח [ד''ה גם] ובסי' קסב [אות ד] ושם בהלכה כתב שנכון לנגב ידיו מהרטיבות קודם שישפוך המים על ידיו אולם נראה דאחר דברי מרן בהליכו''ע הדר ביה וכמבואר בעלון השיעור השבועי [תשפ''ג פ' אמור הע' 4] דהעושה כן מראה שאינו יודע הלכה ואי''צ להחמיר בזה כיון שכיום כולם נוטלים ברביעית עכ''ד ע''ש] וכן הוא בשו''ת אול''צ [ח''ב עמ' צג אות ט] ושם הוסיף שאין המים מטמאים אלא אם כן היו פחות מרביעית ובאו מתוך כלי ולפ''ז כתב שם [בעמ' כה ד''ה ועל] שאין לחוש במים שעל הנטלה שכן לא באו מכלי בשעת נטילה [ואף אם באו אם היו בשיעור רביעית אינם מטמאים] וע''ע שם [בתשובה טז' ויז']
והנה בשו''ת ארץ צבי [סי' לה] כתב שאם בא ליטול ידיו בכלי אָחַר שנטלו ממנו אנשים אחרים צריך לנגב ידית הכלי מן הדין דאולי נטל אחד לפניו ידיו שלא כדין או שנטל פעם אחת ופחות מרביעית או שלא שפך מים על כל שטח היד ע''ש וכן כתב בשו''ת אבני ישפה [ח''א סי' לב] בשם הגרי''ש אלישיב שמאחר וכיום רבים אינם יודעים ליטול ידיהם כדין יש לחוש שהנוטל לפניו נטל שלא כדין ויש לנגב אוזני הכלי וסמך בזה ע''ד המחצית השקל והפמ''ג ע''ש
[א.ה אולם נראה שמדינא אין לחוש לכך וכמו שהעיר לנכון בילק''י [בסי' קסב סוף הע' ד] ע''ד הארץ צבי שאף לפי דבריו אין לחוש להני חששות היכא שנוטל ברבעית כפי המצוי כיום ע''ש וכ''ש שיש לומר כן בזמנינו שנוטלים בנטלות גדולות המכילות למעלה מד' רביעיות לפי שיעור חזו''א ורחוק הדבר שלא יגיעו המים לכל פרק שני של האצבעות [שעד שם הנטילה מדינא] והוי ספק רחוק וקיי''ל [בסי' קס סעי' יא] ספק בנט''י טהור ולפי דעת מרן בסתם [שם] אי''צ להחמיר כלל אפי' בטרחא כל דהו ומשכך אין לחוש שמא הקודמים לא נטלו ידיהם כדין ואף עתה נטילתו פסולה ודו''ק וע''ע בפסק''ת [סי' קסב אות ו ואות יג] ובשו''ת תפילה למשה [שם בסוף התשובה ובהערת הגר''א מאדאר]
 
חזור
חלק עליון