פתחתי אשכול חדש בכדי לא להכנס בשאל את הרב.
כבוד השואל שיחי' שאל כך אחר שהביא את מקורותיו:
א"כ נשאלת השאלה על מה סומכים החזנים שמאריכים הרבה בניגון הן בתפילה והן בקריאת התורה. וביחוד מצוי בברכת כהנים בימים נוראים (בנוסח ירושלמי) שהחזן מאריך הרבה בתיבות, וזה מצוי גם בפני ת"ח?.
והאמת ששמעתי מפי זקני וחכמי ירושלים אשר חלקם כבר אינם עמנו כאן. שהסבירו את הענין כי בברכת כהנים של הימים הנוראים יש סודות עצומים וכוונות ארוכות מאוד, ולכן היו מנגנים את הברכת כהנים בארוכה מאוד בכדי שיספיקו לכוין את כל הכוונות הארוכות. אמנם היום הלכה הכוונה ונשארה המנגינה.
ולגוף הענין שמעתי מאיזה מקובל תלמיד חכם בדורינו שיחי', שהסביר ע"פ ההלכה, שאע"פ שמכוונים ומאריכים בכל מיני תיבות בתפילה, מכיון שהם מכוונים אזי זה חלק מהתפילה ולא שמוסיפים הגיות נוספות מלבד התיבות הכתובות. מה גם ששמעתי לפני הרבה שנים ממרן הרב זיע"א באחד משיעוריו, שאמר שהכוונות שיש היום בתפילה ע"פ רבינו האר"י והרש"ש, זה כאין וכאפס ממה שהיו מכוונים אנשי כנסת הגדולה בתפילתם. ולפי"ז בוודאי שגם אנשי כנסת הגדולה שהיו מתפללים היו מאריכים, וזאת משום האמור שזה חלק בלתי נפרד מהתפילה. וק"ל. {והארכתי בזה עוד בחיבורי "מזהב שבא" בס"ד}
כבוד השואל שיחי' שאל כך אחר שהביא את מקורותיו:
א"כ נשאלת השאלה על מה סומכים החזנים שמאריכים הרבה בניגון הן בתפילה והן בקריאת התורה. וביחוד מצוי בברכת כהנים בימים נוראים (בנוסח ירושלמי) שהחזן מאריך הרבה בתיבות, וזה מצוי גם בפני ת"ח?.
והאמת ששמעתי מפי זקני וחכמי ירושלים אשר חלקם כבר אינם עמנו כאן. שהסבירו את הענין כי בברכת כהנים של הימים הנוראים יש סודות עצומים וכוונות ארוכות מאוד, ולכן היו מנגנים את הברכת כהנים בארוכה מאוד בכדי שיספיקו לכוין את כל הכוונות הארוכות. אמנם היום הלכה הכוונה ונשארה המנגינה.
ולגוף הענין שמעתי מאיזה מקובל תלמיד חכם בדורינו שיחי', שהסביר ע"פ ההלכה, שאע"פ שמכוונים ומאריכים בכל מיני תיבות בתפילה, מכיון שהם מכוונים אזי זה חלק מהתפילה ולא שמוסיפים הגיות נוספות מלבד התיבות הכתובות. מה גם ששמעתי לפני הרבה שנים ממרן הרב זיע"א באחד משיעוריו, שאמר שהכוונות שיש היום בתפילה ע"פ רבינו האר"י והרש"ש, זה כאין וכאפס ממה שהיו מכוונים אנשי כנסת הגדולה בתפילתם. ולפי"ז בוודאי שגם אנשי כנסת הגדולה שהיו מתפללים היו מאריכים, וזאת משום האמור שזה חלק בלתי נפרד מהתפילה. וק"ל. {והארכתי בזה עוד בחיבורי "מזהב שבא" בס"ד}
