מה כוונת השאלה "מה הכוונה אם מטרידו"? - אם בגלל זה הוא לא יכול לכוון בתפילה, אז מותר לו להרים. אבל אם הוא יכול לכוון גם בלי זה אז לא ירים.
למה שיפריע? קדושת הסידור? אז אם קדושת הסידור אז מה לי מפריע מה לי לא? שיעקור ויביא
אלעזר אטיאס
Active member
מוסיף קצת לעצם ההלכה מספרי הקטן
כתב בספר חסידים (סימן תשע"ז והעתיקו דבריו האחרונים) דאם מפריע לו לכוונה יסיים הברכה וירים. ובאור לציון (ח"ב פרק מה סעיף כז בהערות) כתב דכיום שנטרדים הרבה יכול להרימו אף באמצע הברכה [1]
ובמאמר מוסגר אני מוסיף דדעת הגר"מ מזוז דמותר לעבור כנגד המתפלל להרים דף קודש שנפל ברצפה
[1] ואם ראה תפילין על הרצפה ואינו מטרידו יש לדון אם צריך להרימם. ושו"ר בערוך השולחן (סק"ו) שכתב שא"צ להרימם. ועיין מאיר עוז (עמוד רנח) דס"ת יש להרים.
מי שמתפלל שמונ"ע ורואה שנפל סידור אם צריך להרימו
כתב בספר חסידים (סימן תשע"ז והעתיקו דבריו האחרונים) דאם מפריע לו לכוונה יסיים הברכה וירים. ובאור לציון (ח"ב פרק מה סעיף כז בהערות) כתב דכיום שנטרדים הרבה יכול להרימו אף באמצע הברכה [1]
ובמאמר מוסגר אני מוסיף דדעת הגר"מ מזוז דמותר לעבור כנגד המתפלל להרים דף קודש שנפל ברצפה
[1] ואם ראה תפילין על הרצפה ואינו מטרידו יש לדון אם צריך להרימם. ושו"ר בערוך השולחן (סק"ו) שכתב שא"צ להרימם. ועיין מאיר עוז (עמוד רנח) דס"ת יש להרים.
מעניין שבילקו"י לא ציין זאת להדיא. כלומר, בהלכה למעלה כתב שרשאי לעקור ממקומו, והביא את המקור מספר חסידים שמותר להגביה כשיסיים את הברכה. אולם הרב לא חילק וכתב שיסיים את הברכה, ואעפ"כ כתב המקור מספר חסידים. ואם הוסיף עליו ושינה, כמש"כ האורל"צ, לכאו' היה צריך לציין זאת.
מה גם, שבספר חסידים (וגם במש"כ האור לציון) לא כתב שרשאי לעקור ממקומו, אלא רק שירים.
בספר חסידים הנ"ל כתב, שאם גם אם לא ירים הוא יתפלל בכוונה, לא יגביה את הספר שהוא על הארץ כי המתפלל בכוונה נוחל עולם הבא. ע"כ.
עכ"פ, זה נראה שזה יותר רגש משר הלכה. ספר שנמצא על הרצפה (עכ"פ לא בביזיון), אין חיוב להרימו באמצע תפילת עמידה.
רק שמכיון שבד"כ כשבן אדם יודע שיש ספר על הרצפה הוא יהיה פחות מרוכז בתפילה (יותר מצד הרגש), אז אין עניין שימשיך להתפלל כשהוא לא מכוון מחמת כן, אלא עדיף שיפסיק וירים את הספר וכך יוכל להתפלל עם כוונה.
