השנה ראינו שמוכרים חברת פופושדו מצות בגודל קטן מצופות בשוקולד , גם מצות יהודה שיווקו מוצר דומה חצי מצה מצופה בשוקולד , האם כבוד הרבנים הגאונים שליט"א חברי הפורום היקרים יודע מה תהליך היצור שלהם והאם יש לברך עליהם בפסח מזונות או המוציא אם כל כוונת היצור הוא לאכילה לקינוח ותענוג ולא לשביעה ?
האם ניתן להתחשב בדעת הרה"ג רבי משה לוי זצ"ל בספרו ברכת ה' ח"ב עמ' ריח בשמביא שכל האוכל פחות מ2 שליש מצת מכונה אפילו בפסח מברך מזונות
אם מדובר במצות שהם אפויות קודם ואח"כ מצפים אותם בשוקולד? שא"כ מ"ש אם יעשו כן בלחם פרוס וכדו'.
לכאורה איש חיל צודק בדבריו, ואפרש שיחתו: שיש דין פת הבאה בכסנין, והוא אם אפה פת ממולאת, או פת נכססת, או שנילושה במי פירות (סי' קסח ס"ז). ויש לדון הכא שמא מצופה בשוקולד הוי כממולא בשוקולד, ודינו כפת הבאה בכסנין (וצ"ע בפרט זה, וכמדומני שהאח' נחלקו בזה בפיצה אליבא דהט"ז שגם אם זה ממולא בדברים שקובעים סעודה חשיב כפת כסנין, ואכ"מ).
ומ"מ נראה שאין בזה נפק"מ, שהרי בפת כסנין בעינן שבשעת האפייה הוי פת כסנין, אבל אם אפה פת ע"ד למלאות אותה בשוקולד, בודאי שלא חשיב פת כסנין. וכמו שמצאנו להיפך שאם הוציא את המילוי ואכל רק את הבצק, דחשיב פת כסנין, דבתר אפייה אזלינן. כ"כ הט"ז ס"ק ח'. ועוד עי' כה"ח אות נה).
ואף שמשמע בשו"ת בית דוד שפת שעשה לה ב' אפייות, אחת שתהיה ראויה לאכילה, ועוד אפייה שתהיה נכססת, הוי פת כסנין (ביסקגו"ש בלשון הפוסקים). ועפ"ז פסקו בצנימים שנעשו במיוחד לצנימים שברכתם מזונות, וכן בפולמוס הידוע של ה'באגט קראנצ'. ויש שהביאו ראיה מכאן שאפשר להכין פת ע"ד למלאות אותה וכד', ותחשב כפת כסנין. אולם לענ"ד יש חילוק ברור, שאם עושה לפת ב' אפיות, וכך הייתה דעתו (לאפוקי שעושה צנימים בבית), ולכן זה נחשב שבאפייה הראשונה לא גמר את האפייה, שהרי יש עוד אפייה, ולכן האפייה הראשונה לא קובעת, משא"כ שגמר לאפות פת רגילה, ע"ד למלאות אותה בשוקולד, בזה הולכים אחרי האפייה, שהיה לחם רגיל.
ויש לי לכאורה ראייה שכך דעת רבינו עובדיה זצ"ל, שהרי בחזו"ע ברכות כתב שאין לברך על סופגניה בסעודה, מחשש סב"ל אם ברכתה המוציא (מחלוקת ר"ת והר"ש המפורסמת - באור"ח קסח, וביו"ד שכט' הלכ' חלה). והרב משה לוי כתב שצריך לברך בסעודה, מספק ספיקא, שמא כדעת ר"ש שברכתם מזונות, ושמא כדעת הראשונים והשו"ע שמברכים על פת כסנין בסעודה, וסופגניה הוי כפת הבאה בכסנין כיון שממלאים אותה בריבה, וקיי"ל (לדעת מרן זצ"ל) דעבדינן ס"ס בברכות אם דעת מרן לברך. והנה בסופגניה הרי אין ממלאים אותה בשעת הטיגון אלא אחרי, וסובר הברכת ה' שכיון שבשעת האפייה דעתו הייתה למלאות חשיב פת כסנין. ולפי מה שכתבתי לעיל זה לא נחשב פת כסנין, כיון שלא היה ממולא בשעת האפייה (טיגון), וכנראה שלכן הרב עובדיה לא סבר כהברכת ה', למרות שבכמה מקומות בחזו"ע ס"ל שמברכים בס"ס בכה"ג, כנ"ל. וגם אחיו הגאון ר' שבתאי לוי א"ל שהוא לא מסכים עם סברת הברכת ה' הנ"ל, שבודאי לא מועיל דעתו למלאות (אלא דס"ל שיש לברך על סופגניה בסעודה מטעמא אחרינא).
ולגבי דעת הרב משה לוי לעניין מצה פחות מהשיעור בפסח שברכתה מזונות, הנה דבריו מחודשים, ולא מצאנו בפוסקים שכתבו חידוש זה, וכמדוני שהוא מדייק כן מהחיד"א שכתב שהמצה זה פת כסנין ובפסח קובעים עליו סעודה, ומשמע שצריך שיעור קביעות (ל"צ ג' ביצים אלא שיעור שקובעים על מצה בפסח), אלא שזה לא מוכרח, וי"ל שכוונת החיד"א כהגן המלך (סי' סד) שהוא לחמו של פסח, ומשמע מהמילים שהוא כלחם ממש. וכן דעת כל הפוסקים.
והעולה מהאמור: שברכת המצות המצופות המוציא (בפסח או במשך השנה לנוהגים), הואיל ובשעת אפייתם הם היו רגילות ללא תוספות. ואפי' אם אפו אותם ע"ד לצפותם.
כך נלע"ד להלכה ולא למעשה, עד שיסכימו איתי כמה מהחכמים בפורום, משום שלא ראיתי עדיין רב שהתייחס לשאלה דידן. תודה רבה.
