האם בבצל ירוק יש את הדין של לינת לילה שצריך ליזהר היודע מקור שיכתוב יישר כח.

דין
שלום וברכה
בספר מעשה איש חלק ב’ (עמוד קלו) עדות מהגאון רבי שמריהו גריינימן זצ”ל בשם מרן החזון איש זצ”ל, שאין איסור בבצל ירוק קלוף שעבר עליו הלילה. יעויין בקישור הבא בסוף העמוד:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52987&st=&pgnum=136



רבני בית הוראה
 
כדעת מרן החזו"א להקל כפי שציין
וכן דעת מרן השבט הלוי (קובץ מבית לוי יו"ד עמ' צא)
מרן הגרי"ש אלישיב (בנתיבות ההלכה גליון מו)

אבל כמה פוסקים מחמירים גם בבצל ירוק
כן דעת מרן הגר"נ קרליץ (חוט שני עמ' עח)
מרן הגרח"ק (גם אני אודך עניינים שונים ח"ב אות לב)
הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט"א (מציון תצא תורה עמ' רחצ)
ברכת יהודה (ח"ב יו"ד סי' ז אות יז)
 
מובא בשם חזון איש
שבבצל ירוק אין את הדין הזה. האם משהו יודע מה דעת מרן זצוק"ל או מה מנהג בני ספרד.
אעתיק לך סוף המאמר בדין לינת לילה, מתוך האתר של בד"ץ בית יוסף (כמדומני שהדברים נכתבו ע"י הרב משה יוסף שליט"א), וז"ל:

דין בצל ירוק, ודין הלוף.

בצל ירוק, – יש בו איסור לינת לילה.

לוף (כרתי), – אף שנראה שאין לאסור, כי בצל וכרתי שני מינים הם, מ"מ ירא ה' יחוש ויזהר בזה היכא דאפשר.

עד עתה דיברנו על בצל עגול וצהוב, ולגבי דינו של בצל ירוק, הנה לכאורה מדברי כף החיים (בסי' קטז ס"ק צג), לענין אכילת שום פרסי הכבוש בחומץ, שכתב, שיש מקום לומר שאין אותו שום פרסי נחשב שום בכלל, כי הוא גדול ועגול, וחשיב כמין אחר, וכיון שכל עיצומו של דין לינת לילה הוא דין סגולי, דיינו במה שאסרו חכמים במפורש, הוא השום הבא בצורת שיני שום, ואין לדמות בזה דין לדין. ע"ש. ולפי זה, לכאורה אף כאן יש מקום להקל, להחשיב את הבצל הירוק כמין אחר, שלא אותו אסרו חכמים. אולם, המעיין היטב שם יראה שאין לסמוך על טעם זה בלבד כדי להתיר, אלא רק בצירוף עוד טעמים, כתערובת, ועוד, ורק אז היקל שם הרב.

לפיכך לענין הלכה, נראה שיש להחמיר לאסור בצל ירוק בלינת לילה, הואיל ושם בצל עליו, ולא חילקו חכמים בין הבצלים. (וע"ע בשו"ת דבריך יאיר ח"ג סי' כח).

ןלענין הלוף (כרתי), הוא מין ירק הדומה לבצל ירוק, אלא שהוא עבה וארוך, (ונוהגים לומר עליו יהי רצון בראש השנה, שיכרתו אויבנו ושונאינו), הנה, בירושלמי שביעית (פ"ה ה"ב), אמר רבי יונה, היא לוף היא בצלים. וכן נראה מהרמב"ם בפי' המשניות, במספר מקומות, שמייחס את הלוף לירק ממין הבצלים, כן אנו מוצאים במסכת פאה (פ"ו מ"י), ובמסכת כלאיים (פ"ב מ"ה). אולם, במסכת כלאיים ביארה המשנה שהלוף אינו עושה אלא לשלש שנים, והקשה הרמב"ם שם, והא חזינן דלאו הכי הוא, ותירץ, שאם יכרתו אותו וישארו שורשיו, לא יצמחו אלא לאחר ג' שנים. ובאמת, אם נבדוק כיום, הרי שדבר זה אינו קיים בצמח הלוף, ובספר דרך אמונה הל' כלאיים (פרק ב הלכה יב, בביאור הלכה), כתב בשם שבלי הלקט, (חלק ב עמו' עח, ובהוצאת מכון ירושלים הוא בסוף סי' מד), שהביא תשובת רבינו משה שכתב, שהזרעים שלהם חלוקים מהזרעים שלנו, והזרעים והבהמות משתנים והולכים, והלוף נשתנה מכמות שהיה. ולפי זה, אין אנו יכולים לקבוע כיום שהלוף הינו ממשפחת הבצלים.

ובספר הערוך, אחר שהביא דדעת הרמב"ם שהלוף הוא הבצל, ביאר, דהיינו שדין אחד להם, אבל לא שהם מין אחד, ולכן הזכירום "לוף, שום ובצל", כי ג' מינים הם, ורק דין אחד יש להם.

ובאמת שכך יותר נראה לומר, שהלוף והבצל שני מינים הם, שהרי במשנה (פרק א דכלאיים) אמרו שהכרשינין והבצל הרי הם כלאיים זה בזה, משמע דשני מינים הם. והכרשינין הוא הכרתי, (ראה בסוכה (לד:), בפירש"י, שכרתי הוא הכרשינין, ובפי' הרשב"ם בפסחים (קטז.) שהכרתי והכרשינין חד הם). ואפילו לא יהיה הדבר אלא ספק, כיון שאיסור זה של לינת לילה הוא איסור סגולי, די לנו במה שאסרו חכמים בפירוש, ואין לנו לדמות ולהוסיף מדעתינו לאסור.

ומ"מ, ירא ה' יזהר גם בכרתי שלא יבוא לידי איסור לינת לילה.
 
אעתיק לך סוף המאמר בדין לינת לילה, מתוך האתר של בד"ץ בית יוסף (כמדומני שהדברים נכתבו ע"י הרב משה יוסף שליט"א), וז"ל:
 
חזור
חלק עליון