ומה הכללים בזה? ומתי זה בגדר של "יוצא מן הכלל " ומתי לא?ובאיזהו מקומן יש יוצא מן הכלל גם בהוראה לציבור, מחמת טעמים שונים, וכמו שמרן רבינו זיע"א העלה בכמה דברים דלא כשלחן ערוך. אבל זה יוצא מן הכלל
זה יוצא מן הכלל, כי מה שכתבו מאות אחרונים שקיבלנו הוראות מרן לכל אשר יאמר וכל מי שחולק עליו כחולק על השכינה ואפילו אלף אחרונים לא יכולים לחלוק עליו והוא מאריה דאתרין וכהנה לשונות, זה כלל!זה ממש לא 'יוצא מן הכלל'
אגב, אולי ראוי בפורום זה לפתוח אשכול על מקומות שביבי"א לא פסק כדעת מרן ז"ל אבל תחילה נשאל את הרב @בנימין לוריא האם יש כזה אשכול? מקומות שדנו בזה בפורום?
חכם, יש ע"ז ספר שלם, עין יצחק חלק שלישי.ומה הכללים בזה? ומתי זה בגדר של "יוצא מן הכלל " ומתי לא?
ואם קבלת מרן ז"ל היא כמרא דאתרא, מהיכ"ת לא לפסוק כדבריו בכמה דברים?
מציע לך לזרוק כאן שם של פוסק אחד, מתוך מאות הפוסקים, שכותב שקיבלנו הוראות מרן, ונבדוק את דעתו במקו"א בספרו אם הוא באמת סובר שקיבלנו הוראות מרןזה יוצא מן הכלל, כי מה שכתבו מאות אחרונים שקיבלנו הוראות מרן לכל אשר יאמר וכל מי שחולק עליו כחולק על השכינה ואפילו אלף אחרונים לא יכולים לחלוק עליו וכהנה לשונות, זה כלל!
אתה נורמלי?מציע לך לזרוק כאן שם של פוסק אחד, מתוך מאות הפוסקים, שכותב שקיבלנו הוראות מרן, ונבדוק את דעתו במקו"א בספרו אם הוא באמת סובר שקיבלנו הוראות מרן
משפט זה אגב, כתבו הרמ"א בתשובה...וכל מי שחולק עליו כחולק על השכינה
מקווה...אתה נורמלי?
למען הדיוק, כוונתי במודגש, שנראה אם הוא מפרש "קבלת הוראות מרן" כקבלה מוחלטת וכהבנת הרב עין יצחקמציע לך לזרוק כאן שם של פוסק אחד, מתוך מאות הפוסקים, שכותב שקיבלנו הוראות מרן, ונבדוק את דעתו במקו"א בספרו אם הוא באמת סובר שקיבלנו הוראות מרן
על הלשון שכל החולק וכו' - כתבתי לעיל שהרמ"א כתב אותהזה יוצא מן הכלל, כי מה שכתבו מאות אחרונים שקיבלנו הוראות מרן לכל אשר יאמר וכל מי שחולק עליו כחולק על השכינה ואפילו אלף אחרונים לא יכולים לחלוק עליו והוא מאריה דאתרין וכהנה לשונות, זה כלל!
וכל מי שחולק עליו כחולק על השכינה
משפט זה אגב, כתבו הרמ"א בתשובה...
אם יתברר לך פוסק שכותב שהחולק על מרן ז"ל כחולק על השכינה, והוא עצמו חולק על מרן ז"ל כסדר, מה תאמר?...
מה תאמר? כחולק על השכינה - ולא בשמים היא...על הלשון שכל החולק וכו' - כתבתי לעיל שהרמ"א כתב אותה...
לא פיתא ולא בירא.ונפל פיתא בבירא
לא אמרתי שלא בשמים היא (כי באמת שיטת רוב הראשונים דתורה בשמים היא, עיין מנוחת שלום)מה תאמר? כחולק על השכינה - ולא בשמים היא...
לפני שאתה נתפס לזה בכל עוז, עיין ברמ"א שכתב לו כן בדרך שבח על מקרה מסוים שאירע, שלמעשה פסקו כמרן, אף שהוא צריך להבין את הפסק. ופשוט שלא קיבל הוראותיו לא בתורת ודאי וגם לא בתורת ספק. ואגב במקומות רבים לא "הכריע בסוגיא" נגד מרן [כניכר בעליל שהלך אחר מיעוט הראשונים בלא הכרח וכדו'] אלא קיים מנהגים שקדמו למרן באשכנז. ודו"ק היטב.
זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לך ללא הצלחה (אין לי את הסבלנות של הרב @פשוט )
הלא הגר"ח פאלאג'י חולק ופוסק לדינא דלא כהשו"ע בהרבה מקומות
ואם כן בהכרח לומר שכל דבריו אינם במשמעות שאתה מבין "קבלת הוראות מרן"
בשונה מ @פשוט אתה כותב שטויות, וחוזר וניעור ושונה ומשלש דבריך. ופעם אחרונה שאני כותב לך.לא אמרתי שלא בשמים היא (כי באמת שיטת רוב הראשונים דתורה בשמים היא, עיין מנוחת שלום)
אתה ציטטת לשון זו כאמירה של "קבלת הוראות השו"ע"
והראתיך שמי שכתב כן, הוא עצמו חולק כסדר על השו"ע
כאן אתה מתרץ שהרמ"א לא חולק אלא מקיים מנהגים
אם כן אני מבין שלדעתך כל מי שבא לקיים מנהגים נגד השו"ע, זה לא נקרא נגד מרן ז"ל. ודברים אלו מנוגדים בעליל לשיטת מרן היבי"א זצ"ל
בזכרוני שכתב כן באריכות בספר שם בצלאל. (ואמ"א).וכעת אני נזכר שראיתי בזמנו באחד הספרים שהביא שקבלת הוראות מרן היינו רק על כללו שפוסקים כתלת עמודי הוראה, ואיני זוכר מקור הדברים, וצריך לבדוק זאת.
במטותא, באר לי דברי הגרח"פ ז"ל בספרו הגש"פ חיים לראש (הטבת הנרות אות ג') וז"ל: "אם הברכה קודם ההדלקה או אחר ההדלקה היא מחלוקת הפוסקים, וראיתי נוהגים דהאיש כשמדליק מברך קודם, והאשה אחר שתדליק, וכל אחד יעשה כמנהגו"א. המקומות שהגר"ח פלאג'י חלק על מרן, והמקומות שהשאר חלקו על מרן, אין בזה סתירה לקבלת הוראות מרן בתורת ודאי, והאריך בזה הרב עין יצחק בחלק מהמקרים, שבכל מקום יש לדון בו לגופו, יש מנהג קדום ויש סב"ל ויש אילו היה רואה ויש ספק ספיקא ויש דברים שאינם לעיכובא מדינא ויש ויש ויש. ואי אפשר לסתור את לשונותיהם המפורשים של קבלת הוראות מרן ברורה ומוחלטת.
בשונה מ @פשוט אתה כותב שטויות, וחוזר וניעור ושונה ומשלש דבריך. ופעם אחרונה שאני כותב לך.
בשונה מ @פשוט שלא נתבקשסליחה, אני ממש מתנצל שאיני יכול להמשיך לכתוב עוד שטויות... כי נתבקשתי ע"י ההנהלה של האתר שלא להמשיך להגיב כאן בנושא היות ודעתי בזה מנוגדת לשיטת מרן היבי"א זצ"ל ואין לדון בזה בפורום
אם כיוונת לרמוז או לומר לי משהו, לא הבנתי.בשונה מ @פשוט שלא נתבקש
כבר התייחס מרן הראשון לציון שלי' בשיעורו, שהחיד"א לא ראה בזה דין הנוגד את שיטת מרן, אלא כחומרא מעבר לדבריו, כמ"ש החיד"א בלשון "תיסגי לן להחמיר בשבת", ואם ראה שכך המנהג בזמנו, אין טעם לפוסלו. ואילו היה מתייחס לחשש איסור ברכה לבטלה לבטלה שבזה, שמא היה כותב אחרת.במטותא, באר לי דברי הגרח"פ ז"ל בספרו הגש"פ חיים לראש (הטבת הנרות אות ג') וז"ל: "אם הברכה קודם ההדלקה או אחר ההדלקה היא מחלוקת הפוסקים, וראיתי נוהגים דהאיש כשמדליק מברך קודם, והאשה אחר שתדליק, וכל אחד יעשה כמנהגו"
או דברי הגחיד"א ז"ל במחב"ר (סימן רס"ג סק"ד) שכתב שהאשה קודם תדליק נרות שבת ואח"כ תברכנה.
כי לא פשוט כלל שזה נגד מרן, וכמו שהאריך החקרי לב ח"ב יו"ד סי' לא, שתמה על השל"ה איך תפס כמנהג נגד דעת מרן ורוה"פ, וביאר בכוונתו שתעשה תנאי וכו', ולעולם אין זה נגד מרן. ועוד טרחו ליישב עם דעת מרן.או מש"כ הארץ חיים (יור"ד סימן ר' סק"א) בשם הגחיד"א בשיו"ב והחקרי לב שפשט המנהג שנשים תטבולנה ואח"כ תברכנה, ושוב תטבולנה, כמו שכתב השל"ה עיי"ש.
מדוע ולמה נטו קו מדעת מרן ופסקו שהנשים תעשינה כמנהג לברך אחר טבילה והדלקת הנר.
שסוף סוף אני נהנה (בינתיים) מהודעותיך שרק גורמות לנו להתחדד.אם כיוונת לרמוז או לומר לי משהו, לא הבנתי.
רשימה באותו סגנון (אם כי לא מקיפה כמו זו שתיארת) עשה הרב ישי אחיטוב במאמרו שהובא כאן: https://tora-forum.co.il/threads/בדרכו-קובץ-מאמרים-בדרכו-של-הגר-מ-אליהו-זצ-ל.46442/יש ספר (וישנו תח"י, משהו יוסף, שכחתי כרגע שמו), שהוא ע"ס הספר עין יצחק, ומראה שכל פוסק וכל ספר שצוטט בעין יצחק שכותב "קיבלנו הוראות מרן" - הוא עצמו במקומות אחרים חולק על מרן יעוי"ש ותרו"ץ
מה זה אומר ומה המסקנא בגדרי קבלת הוראת מרן, משאיר לך
