• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

חגורה בשעת התפילה

באתי לציין על מה שאמר הרב בשיעור השבועי שאין טעם בזמנינו ללבוש גארטעל, משום דלא שייך טעם של לבו רואה את הערוה, דבספר יפה ללב כתב (בסימן צ"א סק"ב) להביא טעם אחר שיש לאזור אזור בשעת התפילה והביא דבריו בכף החיים וז"ל:
(כף החיים צא סק"ו) שם צריך לאזור אזור וכו' וכן כתב ספר חסידים סימן תשע"ג כשאדם מתפלל צריך שיהא האזור דבוק במתניו יעו"ש והטעם כתב הלבוש דכשחוגר אזור במתניו נראה הוא עומד יותר זריז משהוא בלא חגורה ועיין מה שפירשו המפרשים במלכים ב' ריש סימן ט' בפסוק ואלישע הנביא קרא וכו' ויאמר לו חגור מתניך וכו' ובירמיה סימן א' בפסוק ואתה תאזור מתניך וכו' ודו"ק -יפה ללב אות ב'
וכן הביא במ"ב סק"ד (בשם המגן גבורים) שע"פ מידת חסידות יש לחגור חגורה.
וח"ו שאני מעיר על מנהג הספרדים שמסורת אבותיהם וחכמיהם בידיהם שלא לחגור חגורה, אלא שבאתי לציין דאיכא טעם בזה גם בזמנינו וגם לבני הספרד הנוהגים כן במסורת אבותיהם.
ושוב ראיתי שהראשל"צ בילקוט יוסף (סימן צ"א) הביא דבריו וכתב שנראה לחלק דבזמנינו שהולכים עם בגדים מהודקים היטב ל"ש טעם זה [שהבאנו בשם היפה ללב]. ויש לדון בזה.
ויש לציין עוד שהביא (שם) בשם המנחת יצחק דמ"מ אף לרבינו ירוחם מידת חסידות איכא כמו שכתב המגן גבורים [מובא במ"ב סק"ד].
 
שאלה - 163369
שלום לכבוד הרב מדוע הספרדים אינם נוהגים בזה?והאם ספרדי ששם גארטל יש בכך יוהרא?
תשובה
ודאי יוהרא, ועוד עון שמוציא לעז על הראשונים, ועון נוסף של אל תטוש תורת אמך.,כל טעם ה"איזור" הנזכר בשלחן ערוך, הוא כדי שיהא חוצץ בין לבו לבין הערווה, ומכיוון ואנחנו לובשים לבנים הצמודים לגוף ומפסיקים, אין בעיה, רוב האשכנזים אינם חוגרים איזור, כי סומכים על שכתבנו.
ועיין בספר בן איש חי שנה ראשונה פרשת בא
ד. אם היה לובש המכנסיים בלבד, דחצי התחתון שלו מכוסה וגם יש הפסק בין לבו לערוה, ורק חצי העליון מגולה שאינו לובש חלוק, מותר לקרות ק"ש, אבל להתפלל אסור, דבתפלה צריך לראות עצמו כעומד לפני המלך שצריך לעמוד באימה". וכן בילקוט יוסף ע"ה, א. ואם חלק עליון של גופו מכוסה אין בעיה.
ועיין מגן אברהם סימן צא, ב שכתב "אם בגדיו מונחים ממש על בטנו ומפסיק בין לבו לערוה מותר" .

אגב, לא ידעתי מדוע לא חרה אפך באותם קלי דעת היושבים בשפת הים שעות רבות ומארגנים תפילת מנחה עם בגד ים.....
שאלה - 144022
לכבוד הרב
ראיתי בשחרית של חול מספר מתפללים ששמים מעין "חגורת בטן" עבה [לא גארטל] כדי לתחוב בה רצועות התפילין של ראש (למרות שיש להם חגורה)
האם יש בזה עניין?
תודה רבה
תשובה
מיותר לחלוטין, יש המחפשים תשומת לב.

שלום לכבוד הרב על מה סומכים היום רוב המתפללים, שאין חוגרים חגורה מיוחדת לתפלה?
תשובה
ידידי היקר דע, כי עיקר החיוב הוא משום שלא יהא לבו רואה את הערוה, ואנחנו כיוון שלובשים מכנסיים אשר באיזור הבטן מהודקות אל הגוף אין צריכים חגורה. כפי שכתב רב סעדיה גאון ז"ל והביא דבריו המחזור ויטרי, וכן כתב בבית יוסף בשם רבנו ירוחם ז"ל שאם אינו רגיל ללכת כל היום עם חגורה חיצונית אינו חייב לחגור לתפלה.
וחכמי הספרדים בדור שלפנינו היו לובשים חלוק על גופם, והיתה לו חגורה מחוברת וכך נהג מור אבי ז"ל. והרבנים בעלי ישיבה או דיינים היו חוגרים אבנט נוסף עליהם כל היום, וההוד וההדר היה על פניהם פני להבים, אשרי עין ראתה אותם.
למסקנא אנחנו שלבושים בבגד פנימי הצמוד באיזור הבטן אין צריכים לחגור חגורה מיוחדת לתפלה.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון