היום הייתי בכמה שכונות שגרים בהם יהודים ואינם יהודים גם יחד. ושם בחנויות ישנם מוכרים שאינם יהודים, ומקובל לחשוב שהחנות שייכת לאינם יהודים, ועל הבאים בשער החנות [לקנות מוצרים שהם חמץ - כשרים, לא לפסח כמובן] אינם תרים ומחפשים אחר תעודת מכירת חמת של הרבנות המקומית או בד"ץ. ואחר בירור קצר מתברר שהחנות שייכת ליהודי. וא"כ החמץ שנמצא בחנות הוא חמץ שעבר עליו הפסח ואסור בהנאה...