יוסף דהן
Well-known member
נתבקשתי ממחבר ברכה נאמנה:
לר' יוסף
ראה בתשובה שלחת לי בענין ברכת הטורטיה מגיליונות הספר החדש של הראש"ל, כפי הנראה שהרב הבין שהטורטיה הנמכרת בחניות לא עוברת אפיה כלל ונמכרת בצק וכל אחד בבית מחליט לאפות או לטגן וע"ז כתב שעל הסוג שעובר אפיה יש לברך המוציא ועל סוג העובר טיגון מעיקר הדין מזונות ודינו כדין נכתב בשו"ע קסח יג שירא שמים יאכל בתוך סעודה.
אמנם כבר הדגשתי בספר שהטורטיה עוברת אפיה לפחות 70-75% וראויה לאכילה אף כמות שהיא ואף ניתנת כך לאכילה כמות שהיא (בצבא וכדומה) וגם יש קונים ואוכלים כך בבתים לכן באנו לדברי השו"ע קסח סעיף י, שתלוי בכמות שמטגן אם פחות מכזית יש לברך מזונות ויותר מכזית יש לברך המוציא, אלא שבנד"ד אם ממלאים את הטורטיה (כפי המצוי בד"כ וכפי הנראה שגם במפעל דעתם בייצור על זה) ועושים קטנים שניכר שנעשה לעראי יש לברך מזונות (אף ללא טיגון) עפ"י דברי הביה"ל סו"ס קסח.
כמו"כ בתשובה של הרב כתב שיש סוגים שניכר בהם השמן ועליהם יש לברך מזונות, אמנם כפי הידוע לי עד כה אין סוג כזה אלא יש סוגים בהכשר הרב לנדא וחלק של הכשר העדה החרדית ששמים בעיסה מי פירות וניכר הטעם [כפי שבדקנו עם המון אברכים שטעמו סוג זה] ועליהם אה"נ יש לברך מזונות ולכן כל אחד יטעם את הסוג המוגש לפניו וע"פ זה יקבע את ברכתו.
אבקש מכבודו לשלוח למגיהים של הילקוט יוסף החדש להעיר את מה שכתבתי להראש"ל.
לכבוד התורה ולומדיה.
יאיר נאמן
לר' יוסף
ראה בתשובה שלחת לי בענין ברכת הטורטיה מגיליונות הספר החדש של הראש"ל, כפי הנראה שהרב הבין שהטורטיה הנמכרת בחניות לא עוברת אפיה כלל ונמכרת בצק וכל אחד בבית מחליט לאפות או לטגן וע"ז כתב שעל הסוג שעובר אפיה יש לברך המוציא ועל סוג העובר טיגון מעיקר הדין מזונות ודינו כדין נכתב בשו"ע קסח יג שירא שמים יאכל בתוך סעודה.
אמנם כבר הדגשתי בספר שהטורטיה עוברת אפיה לפחות 70-75% וראויה לאכילה אף כמות שהיא ואף ניתנת כך לאכילה כמות שהיא (בצבא וכדומה) וגם יש קונים ואוכלים כך בבתים לכן באנו לדברי השו"ע קסח סעיף י, שתלוי בכמות שמטגן אם פחות מכזית יש לברך מזונות ויותר מכזית יש לברך המוציא, אלא שבנד"ד אם ממלאים את הטורטיה (כפי המצוי בד"כ וכפי הנראה שגם במפעל דעתם בייצור על זה) ועושים קטנים שניכר שנעשה לעראי יש לברך מזונות (אף ללא טיגון) עפ"י דברי הביה"ל סו"ס קסח.
כמו"כ בתשובה של הרב כתב שיש סוגים שניכר בהם השמן ועליהם יש לברך מזונות, אמנם כפי הידוע לי עד כה אין סוג כזה אלא יש סוגים בהכשר הרב לנדא וחלק של הכשר העדה החרדית ששמים בעיסה מי פירות וניכר הטעם [כפי שבדקנו עם המון אברכים שטעמו סוג זה] ועליהם אה"נ יש לברך מזונות ולכן כל אחד יטעם את הסוג המוגש לפניו וע"פ זה יקבע את ברכתו.
אבקש מכבודו לשלוח למגיהים של הילקוט יוסף החדש להעיר את מה שכתבתי להראש"ל.
לכבוד התורה ולומדיה.
יאיר נאמן
