בתקופת הצנע היה בפורת יוסף שני שולחנות, אחד למחמירים וא' למקילים בהיתר מכירה.
אתה בעצמך מודה בכך, ושוב חוזר על טענותיך נגד היתר המכירה.
הלא הידיעה הזו אמר אותה הגרב"צ מוצפי שליט"א למרן הראשון לציון כפי שכתב הרב מורשת מרן, ומדוע להתווכח על כך. במיוחד שכבר הודיעו לך על כך שמרן הראשון לציון אמר שמרן אכל היתר מכירה, וגם רואים בבירור שאמר מרן לומר אף למחמירים שיאכלו היתר מכירה, בסירטון עם נכדו הרב יעקב ששון, אז למה לחזור כל פעם ולטחון קמח טחון, ולהגיד שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב את זה שמרן נגד היתר מכירה, או להראות שיש נגד היתר מכירה.
אם אתה רוצה להחמיר, תחמיר לעצמך, אל תורה כך לאחרים. וכבר כתבתי במקום אחר, שהמחמיר תבוא עליו ברכה, ואין הברכה שורה אלא במקום הסמוי מן העין...
אגב, כתיבת הכותרת "מעניין" בתור הסתקרנות שייכנסו לנושא, תכונה יפה. כי אם היה כתוב "להחמיר בהיתר המכירה" כמו פעם קודמת, כבר לא היו נכנסים לנידון הזה שוב פעם...
לא צריך לעשות פרסומי ניסא השכם והערב על כל מיני חומרות למיניהם, יש את עיקר הדין. ויש מעשה רב, שזו הלכה (שבת כא. קכו: נידה סה:) ומרן בעצמו אמר בפי קדשו, "היה אחד רצה להחמיר לא רצה לאכול היתר מכירה נתנו לו מאסר עשרים ושמונה יום אסרו אותו אמרו לו אם הרבנים אוכלים גם אתה תאכל!!! אתה רוצה חומרות? יקחו אותו לכלא. ההיתר הוא היתר גמור". ואז שאלו את מרן "אפילו למחמירים"? וענה מרן "כן. היתר גמור! אמיתה של תורה! אין לי ספק בזה!".
אתה מוזמן לראות את הדברים כאן מדקה 1:16 עד 1:50, ולהפסיק להביא דעות החולקים על מרן רבנו זיע"א. הלא כאן זהו דרך שבו הולכים במורשת מרן, ולא נגד דעתו חלילה...