סערת העופות

[אהרן כהן]

ולפ"ז גם אתרוג מורכב כשר מדין זה וזה גורם.

ע' מה שהגיב על זה הכותב, שם.

 

[אחד מאנש]

בעניין תרנגולי הודו שכידוע התגלו בגילוי אמריקה שלא דרך בה יהודי מעולם כך שלא היה להם מסורת ואעפ"כ כמעט כל היראים כולל האשכנזים אוכלים אותם הא למדת שמסורת היא רק חומרא בעלמא אף לדעת ק"ק אשכנזים

 

[בפקודיך אשיחה]

בעניין תרנגולי הודו שכידוע התגלו בגילוי אמריקה שלא דרך בה יהודי מעולם כך שלא היה להם מסורת ואעפ"כ כמעט כל היראים כולל האשכנזים אוכלים אותם הא למדת שמסורת היא רק חומרא בעלמא אף לדעת ק"ק אשכנזים

אז איך אתה מסביר את זה שבהרבה שותי"ם של גדולי ישראל מאירופה מוצאים דיונים על כל מיני עופות שהיו אז שראו בהם שינויים מסויימים, ודנים האם השינויים נחשבים כשינויים מספיק משמועתייים בכדי שהעופות יחשבו כעופות ללא מסורת ויאסרו באכילה או שמא השינויים לא כ"כ משמעותיים?

 

[ציון ש]

אז איך אתה מסביר את זה שבהרבה שותי"ם של גדולי ישראל מאירופה מוצאים דיונים על כל מיני עופות שהיו אז שראו בהם שינויים מסויימים, ודנים האם השינויים נחשבים כשינויים מספיק משמועתייים בכדי שהעופות יחשבו כעופות ללא מסורת ויאסרו באכילה או שמא השינויים לא כ"כ משמעותיים?

אולי סתם עוף ללא מסורת זו רעותא, כי אם היה כשר למה אין מסורת? אבל מה שלא היה בכלל בעולם לא נאסר מחוסר מסורת

 

[בפקודיך אשיחה]

אולי סתם עוף ללא מסורת זו רעותא, כי אם היה כשר למה אין מסורת? אבל מה שלא היה בכלל בעולם לא נאסר מחוסר מסורת

חשיבה מאד יפה, נהניתי, אך מכיוון שברש"י ובעוד מקומות מבואר שהסיבה שצריך מסורת על עופות היא משום שאם אין מסורת חוששים שמא העוף יימצא דורס ויתברר שהוא טמא, כפי שקרה בתרנגולתא דאגמא כמבואר במסכת חולין, לא אמורה להיות כלל נפק"מ בין עוף שהיה בעולם לעוף שלא היה בעולם. ואדרבא, בעוף שלא היה בעולם יש יותר חשש שמא ימצא דורס מאשר בעוף שהיה בעולם ושעד היום לא ראינו שהוא דורס, וע"כ אם בעוף שהיה בעולם חוששים שמא יגיע יום ויראו אותו דורס, ק"ו בעוף שלא היה בעולם ולא מכירים אותו, שיש לחשוש לכך.

 

[אחד מאנש]

אז איך אתה מסביר את זה שבהרבה שותי"ם של גדולי ישראל מאירופה מוצאים דיונים על כל מיני עופות שהיו אז שראו בהם שינויים מסויימים, ודנים האם השינויים נחשבים כשינויים מספיק משמועתייים בכדי שהעופות יחשבו כעופות ללא מסורת ויאסרו באכילה או שמא השינויים לא כ"כ משמעותיים?

ואיך אתה מסביר את עניין ההודו?

 

[אחד מאנש]

חשיבה מאד יפה, נהניתי, אך מכיוון שברש"י ובעוד מקומות מבואר שהסיבה שצריך מסורת על עופות היא משום שאם אין מסורת חוששים שמא העוף יימצא דורס ויתברר שהוא טמא, כפי שקרה בתרנגולתא דאגמא כמבואר במסכת חולין, לא אמורה להיות כלל נפק"מ בין עוף שהיה בעולם לעוף שלא היה בעולם. ואדרבא, בעוף שלא היה בעולם יש יותר חשש שמא ימצא דורס מאשר בעוף שהיה בעולם ושעד היום לא ראינו שהוא דורס, וע"כ אם בעוף שהיה בעולם חוששים שמא יגיע יום ויראו אותו דורס, ק"ו בעוף שלא היה בעולם ולא מכירים אותו, שיש לחשוש לכך.

מחמת שכל עניין המסורת הוא שמא יימצא דורס עוף שאנו אוכלים 40 50 שנה ולא ראינו שהוא דורס שפיר הוי מסורת
(זכור לי שבאחד השות"ים יש את הסברא הזאת לעניין עוף ההודו ומה שדנו הפוסקים זה על עופות חדשים שאז יש חשש שמא יימצאו דורסים)

 

[אברהם העברי]

אני חושב שעיקר החידוש בדבריו של הקונטרס הנ"ל, הוא שלפי עיקר הדין (עכ"פ כך ודאי נראה בב"י) עוף הבא בג' סימנים אינו צריך שום בדיקה לגבי הדריסה. ומה שהשו"ע מצריך מסורת, כלומר ידיעה ברורה ע"פ מסורת שהעוף אינו דורס, זה אליבא דרש"י בתורת חומרא ואולי אף יותר מזה.
ואמנם אם המדובר בחשש עירוב עופות טמאים, אז יקוב הדין את ההר, וגם טענות ש'כל עם ישראל אוכל' לא יועילו, ואכ"מ.
אך ברגע שהדיון ירד מעופות טמאים, ל'עופות ללא מסורת', אך בעיקר ההלכה כשרים, פה כבר ודאי שהנח להם לישראל וההחלטה בזה מסורה לגדול"י אימתי לקרב ואימתי לרחק, ובינתיים ההחלטה הגורפת היא לקרב ולסמוך עכ"פ על שיטת רמב"י ורוב מוחלט של הראשונים (וכאמור הב"י) שסגי בג' סימנים כדי לאכול לכתחילה.
בקונטרס הנ"ל מאריך לבא שגם לפי שיטת רש"י אין בעיה, ובזה חזינן שגדולי הדורות לא סוברים כן, אך גם עם זה הוא מתמודד לענ"ד יפה, שלנו יש ידיעות שלהם לא היו. מי שמוכן לקבל חידושים יאהב את זה. מי ששמרן פחות.

מנין לך שאותם עופות קרב שהפטם מורכב לא דורסים? אם יוכח שהם דורסים, והפסול שלהם זה לא רק חומרה של חוסר מסורת, אלא הם בחזקת אסורים באכילה כי הם דורסים, גם אז יש סברה להקל כשדנים בצאצאים שלהם הנקראים עופות הפטם?

 

[מירון]

מנין לך שאותם עופות קרב שהפטם מורכב לא דורסים? אם יוכח שהם דורסים, והפסול שלהם זה לא רק חומרה של חוסר מסורת, אלא הם בחזקת אסורים באכילה כי הם דורסים, גם אז יש סברה להקל כשדנים בצאצאים שלהם הנקראים עופות הפטם?

לפי עיקר ההלכה כמבואר בראשונים ובב"י, עוף שיש לו ג' סימנים - זפק קורקבן נקלף ואצבע יתירה - אינו דורס והוא טהור ודאי, כשיטת רמב"י. כל זני התרנגולים בעולם, גם הזנים התוקפניים יותר (שמאמנים אותם לקרבות שעשועים בגלל מזגם החם, כמו שוורים כידוע שיש זנים מאוד תוקפניים ויש זנים שרגועים יותר מכבשים, למשל הזן ההולנדי) הם בעלי ג' סימנים אלו ולכן בודאות אינם דורסים.
דריסה היא כמו שמבינים כולם 'עוף דורס', כלומר טורף. באופן בו הוא טורף יש כמה שיטות בראשונים, והאריך גם בזה בקונטרס הנ"ל. אך ניקור חבירו מחיי אינו דריסה, כמו שגם תרנגולי הודו עושים וכן ברווזים, ראה כאן שלמחבר הקונטרס יש אפילו סרטון של ברווז שבלע אפרוח חי, אע"פ שברווז ודאי אינו דורס (לפי מסורת הרז"ה שנפסקה בשו"ע, ואמנם הרמ"א חשש להחמיר, אך מ"מ ברווז אינו דורס).
גם התרנגולים האסייאתיים אינם עופות טורפים, ורק ענין של מסורת לפנינו אליבא ד'גזירת' רש"י.

 

[יי"ש ס"ט]

פי עיקר ההלכה כמבואר בראשונים ובב"י, עוף שיש לו ג' סימנים - זפק קורקבן נקלף ואצבע יתירה - אינו דורס והוא טהור ודאי, כשיטת רמב"י. כל זני התרנגולים בעולם, גם הזנים התוקפניים יותר (שמאמנים אותם לקרבות שעשועים בגלל מזגם החם, כמו שוורים כידוע שיש זנים מאוד תוקפניים ויש זנים שרגועים יותר מכבשים, למשל הזן ההולנדי) הם בעלי ג' סימנים אלו ולכן בודאות אינם דורסים.

לא מדובר במרכיב בידיים. אם מרכיב יתכן אולי שיהיה ג"ס כמש"כ לעיל

וכאן גם אם יבדקו את עוף הפטם שלפנינו ואת ההורים שלו הקורניש והרוק עדיין אינו מספיק שהרי גם בהם מעורבבים כמה מינים אחרים, ואין לסמוך על בדיקת הבן בשביל האב והאם, שהעוף אינו כבהמה שהתירה התורה בסימנים, אלא התורה מנתה את העופות הטמאים וחכמים מצאו שלא יתכן שיהיו בעוף שלשה סימנים ויהיה מהעופות הטמאים, אבל אם מערבבים עוף טמא וטהור יתכן שימצא, ונהי שהמוצא סתם עוף אין לו לחשוש שבה מערבוב אבל אם יודע בוודאות שבה מערבוב של כמה וכמה סוגים אפשר שיש בו סימנים אפי' שמעורב בו גם עוף טמא ואפי' מצד הנקבה.

 

[כל עוף למינהו]

תמצית ההיתר, שכל תרנגול הוא תרנגול והוא כשר, ושכמעט ולא שייך להכליא תרנגול עם עוף שאינו תרנגול, כי זה יפגע בהפריה של העופות אח"כ.
אלא שהיתר זה מבטל מעיקרו את כל הצורך במסורת על עוף התרנגול, ואינו שייך לפי המנהג שחייב מסורת גם בעוף התרנגול.

אין מנהג כזה. התרנגולים העתיקים נתערבו עם ה"קוצ'ין" ושאר זני התרנגולים ה"אסייתים" המשונים כבר למעלה ממאה וחמשים שנה, ומאז כבר פשט היתרן בכל הארצות כולן.

לשיטתו שכל סוגי התרנגולים כשרים, גם המשונים, ובכללם תרנגולות הקרב, יוצא שגם אם יביאו לנו לאכול את התרנגול 'מלאי' או 'אסיל' בעצמם או את שאר עופות קרב שנהגו בהם איסור לאוכלם בכל הדורות היינו אוכלים אותם לכתחילה כי סוף סוף הם תרנגול...

א. אכן זנים אלו כשרים לכתחילה. ב. אי אפשר לומר שנהגו בהם איסור לאוכלם בכל הדורות, כי הזנים הנ"ל נתגלו רק במאה השנים האחרונות ובאו ממזרח הרחוק שלא היה בו ישוב יהודי מעולם.

אבל מה לעשות שהמהרי"ל והחת"ס ועוד גדולי עולם דנו בכל מיני תרנגולות כאלו שיש בהם אי אלו שינוים ואסרו אותם בגלל שלא היה להם מסורת למרות שהם תרנגולת ופרים ורבים משאר התרנגולות.

א. המהרי"ל לא דן בשום מקום באיזה זן תרנגול משונה [וכנראה כוונתו למש"כ בשו"ת מהרי"ל סי' צ"ה, ששם הוא דן לגבי "אוירהען" שהוא המין הנקרא "שכווי הענק" שאינו שייך למין תרנגול כלל כמובן]. ב. גם החתם סופר לא דן בשום מקום באיזה זן תרנגול משונה [וכנראה כוונתך למש"כ ביו"ד סי' ע"ד שהוא דן לגבי אווז הבר].
אמנם, כידוע, מצינו תשובות רבות מאד מגדולי אחרונים ז"ל שדנו בזנים משונים ואסרום, אך המהרי"ל והחתם סופר אינם נמנים ביניהם.

ולפ"ז מי שנוקט שתרנגולות אלו אסורים באכילה בגלל שאין מסורת ושיש להם שינויים מסוימים, לא יכול להתיר את הפטם שמורכב מעופות אלו ודומיהם.

כפי שכתבתי לעיל, כבר למעלה ממאה וחמשים שנה נתפשט המנהג בכל המקומות לאכול כל התרנגולים המשונים שנידונו בדורות האחרונים, ונמשכים אנו בזה אחרי הוראתו של הגרי"ש נתנזון ז"ל והשערי ציון ז"ל ועוד שהתירו, וכמו שהארכתי בקונטרס.

וכ"ש שמי שאוסר את הבראקל בגלל מסורת, שזה מגוכח להפליא שיתיר את הפטם מהטעם שכל התרנגולות קרב שהוא הוכלא מהם סוף כל סוף הם תרנגול.

אכן, הבראקל הוא עוף טהור בלי פקפוק, ואין לך עוף שטהרתו יותר פשוטה ממנו.

וזה ללא הנושא ההלכתי והמצאותי של ההכלאות הגנטיות שיתכן ונעשו גם הם בשלבים מסוימים של ההכלאות בלי שזה יזיק להפריית הצאצאים, והנה ציטוט מהחוברת מסורת העופות וז"ל
בגן החיות בירושלים עשו הזרעה בין ארי' לטיגריס וגידלו דורות של צאצאי כלאים פוריים וזה דוגמא מהמציאות שבאם יכניסו אותם לכלוב יחד לא יהי' צאצאים אבל בהזרעה מלאכותית הגיעו לצאצאים פוריים

מידע זה מטעה. הכלאות בין אריות וטיגרסים ידועות ומפורסמות בעולם. כלאיהם נקראים בשם "liger" ["לייגר" כשהאב הוא אריה] ו"tigon" ["טייגון" כשהאב הוא טיגריס], ונודע שלעתים רחוקות הם מזדווגים זה עם זה אף כדרך הטבע, ולאו דוקא באמצעות הזרעה מלאכותית. הוולדות הזכרים הם תמיד עקרים, אך הנקבות הן פוריות [במדה לוקה, מלבד בעיות בריאות רבות], ואפי' נודעו מקרים בודדים ממש של דור שלישי הנקרא liliger. עכ"פ, כמדומה שאין יתרון להזרעה מלאכותית אלא למנוע קשיים בזיווג ובעיבור ולא מצד איכות הוולדות ופוריותם [מלבד מה שדבר פשוט הוא מצד המציאות שאין מקום לחשוש כלל שמא הכליאו מינים אחרים מלבד זני התרנגולים, וכל מומחה יודה בכך].

ואני תמה מאד מי היה אוכל עופות אלו עצמם על סמך ההיתר שסוף כל סוף הם תרנגול.

עם ישראל במשך למעלה ממאה וחמשים שנה.
אם אנו אוכלים הקוצ'ין ודומיו, א"כ אין מקום להחמיר יותר בשאר הזנים המשונים, שהרי עכ"פ לכל הדעות המשונים בינם לבין עצמם נחשבים כבני מין אחד בתורת ודאי [שבין הקוצ'ין ושאר מינים אסייתים לכו"ע הם שינויים קלים שאין להשגיח בהם, כפי שמעולם לא השגיחו בשינויים הקלים שבין הזנים ה"ארופאיים"].

 

[כל עוף למינהו]

מנין לך שאותם עופות קרב שהפטם מורכב לא דורסים? אם יוכח שהם דורסים, והפסול שלהם זה לא רק חומרה של חוסר מסורת, אלא הם בחזקת אסורים באכילה כי הם דורסים, גם אז יש סברה להקל כשדנים בצאצאים שלהם הנקראים עופות הפטם?

לא נמצאו דורסים מעולם, וגם לא הוזכר בדברי חכמי הטבע [שחקרו הרבה כל התרנגולים לזניהם, לרבות השימוש באצבעותיהם] פרט מפליא כזה שאפי' לעתים רחוקות ישתמשו בצפורנים כדי לדרוס בעלי חיים אחרים [לשיטת הרמב"ן ור"ת] או אפי' לתחוב אצבעו בתוך אוכל כדי לשלוט בו או להגביהו [וכמו שנתבאר בקונטרס בסי' ג' אות ג' בדעת רש"י], ששם נתבאר שאף רש"י מודה שאין חשש במה שהתרנגול מניח אצבעות על האוכל בלי תחיבת הציפורן בבשר], ובלי שום ספק תופעה מפליאה כזו היתה מתפרסמת ומעוררת ענין רב אצל חוקרי העופות [שכמדומה הוא מלמד על סוג שימוש אחר בצפורני הרגל], ובפרט שמנהג עתיק הוא ברחבי העולם להעמיד תרנגולים להילחם זה בזה עד המוות [הנקראים קרבות תרנגולים], ולא נודע ולא תועדו מקרים שבהם התרנגולים נעצו ציפורניהם בבשר חבריהם אלא כל הריגתם במקורם או בכנפיהם וכיוצ"ב, ומגדלי תרנגולים לאלפיהם ברחבי העולם היו מפרסמים ומתעדים תופעות משונות כאלה, ועכ"פ בודאי סגי לן בשיעור זה כדי לקבוע שהוא בחזקת אינו דורס מעיקר הדין.

ומ"מ אין אנו צריכים לבדוק אם הם דורסים או לא, אלא הואיל והם חולקים תכונות רבות ומובהקות של התרנגול שיש עליו מסורת טהרה עד שקרוב לודאי הם בני מין אחד בדיני התורה [וגם קוראים בקריאת הגבר המיוחדת] ואין ביניהם שינויים משמעותיים כדי לחלקם לשני מינים, וגם הם מזדווגים זה עם זה בטבע מרצונם [אפי' שיש להם מבני זניהם] ופרים ורבים בברכה מלאה לדורות עולם בלי שום מומים ופגמים, וכולם חולקים ג' סימני טהרה באופן מובהק, וכולם בחזקת אינם דורסים עכ"פ מעיקר הדין, וכבר נתפשט המנהג להקל במשך למעלה ממאה וחמשים שנה, אין מקום להחמיר כלל [כש"כ לדידן שכל הנידון אינו אלא חומרא או מנהג ולא איסור מעיקר הדין, ולכל היותר הוי ספק חומרא או ספק מנהג].

 

[כל עוף למינהו]

וכאן גם אם יבדקו את עוף הפטם שלפנינו ואת ההורים שלו הקורניש והרוק עדיין אינו מספיק שהרי גם בהם מעורבבים כמה מינים אחרים, ואין לסמוך על בדיקת הבן בשביל האב והאם, שהעוף אינו כבהמה שהתירה התורה בסימנים, אלא התורה מנתה את העופות הטמאים וחכמים מצאו שלא יתכן שיהיו בעוף שלשה סימנים ויהיה מהעופות הטמאים, אבל אם מערבבים עוף טמא וטהור יתכן שימצא, ונהי שהמוצא סתם עוף אין לו לחשוש שבה מערבוב אבל אם יודע בוודאות שבה מערבוב של כמה וכמה סוגים אפשר שיש בו סימנים אפי' שמעורב בו גם עוף טמא ואפי' מצד הנקבה.

כל הזנים השונים והמקוריים של התרנגול הם בעלי ג' סימני טהרה באופן מובהק, ותרנגול הפרט הוכלא מהם ולא זולתם.

בכל מקרה, לשיטת רמב"י, ג' סימני הטהרה שנמסרו לנו ע"י חז"ל הם סימנים גמורים ומוחלטים המועילים מדאורייתא לדורות עולם בכל רחבי תבל, וא"כ אין להעלות על דעת לומר שיש זנים טמאים המזדווגים מרצונם בטבע עם התרנגול הטהור בברכה מלאה ומולידים וולדות פוריים לדורות עולם [וכש"כ שאין לומר שיש עשרות כאלה], דא"כ נתבטלו סימנים אלו ח"ו, שהרי לעולם היה אפשר במשך הדורות שאחד מן הזנים המשונים הנ"ל היה מזדמן ליורדי הים וכיוצ"ב והיה מזדווג עם התרנגול הטהור ומוליד ומתרבה ובא אליו בדמות טהורים, ונמצא שלעולם אי אפשר לסמוך על ג' הסימנים [אלא ע"כ יוולד בלי אחד מסימני הטהרה או שעכ"פ לא יהא בר קיימא - אף לסוברים שטמאה יכולה להתעבר מן הטהור].

 

[יי"ש ס"ט]

כל הזנים השונים והמקוריים של התרנגול הם בעלי ג' סימני טהרה באופן מובהק, ותרנגול הפרט הוכלא מהם ולא זולתם.

תוכיח. אתה יודע?

 

[יי"ש ס"ט]

מרצונם בטבע עם התרנגול הטהור

ונהי שהמוצא סתם עוף אין לו לחשוש שבה מערבוב

בסתם אין לחשוש למיעוט

 

[כל עוף למינהו]

כל הזנים השונים והמקוריים של התרנגול הם בעלי ג' סימני טהרה באופן מובהק, ותרנגול הפרט הוכלא מהם ולא זולתם.

תוכיח. אתה יודע?

כמובן, לא נבדקו כל מאות הזנים השונים, אבל עיקר הזנים המשונים [שעליהם נתעורר חשש] - הקוצי'ן, המלאי, האסיל והסילקי, שמעתי ממקורות נאמנים שכולם נבדקו ונמצאו בעלי ג' סימני טהרה באופן מובהק. מאחר שהם נבדקו, כבר אין צורך לבדוק בכל השאר, שהרי בין הזנים הנ"ל לבין שאר כל הזנים הם שינויים קלים דכו"ע יודו שאין להשגיח בהם [כפי שאין משגיחים בין הזנים השונים הרגילים שהיו מצויים ברחבי אירופה במשך מאות שנים ומעולם לא נולד בהם שום פקפוק].

בסתם אין לחשוש למיעוט

ונהי שהמוצא סתם עוף אין לו לחשוש שבה מערבוב

אין כאן מיעוט [וכש"כ אם נחשוש במאות הזנים השונים שהם טמאים, וכולם פרים ורבים בברכה מלאה עם התרנגול העתיק], שהרי למעשה אפי' אם רק פעם אחת בלבד נקבה של של זן "טמא" תתעבר מזכר של זן טהור ותוולד נקבה, הלא הנקבה "הטמאה" הנ"ל [היוצאת מן הטמאה] תטיל ביצים רבות שהאף הם יפרו וירבו עם הזנים הטהורים עד שבמשך כמה עשרות שנים בלבד קרוב לודאי שרובם כבר יהיו צאצאים של אותה נקבה [כפי שאכן קרה במציאות לאחר שהובא לאירופה הזן "קוצ'ין" ודומיו שאחרי תקופה מסויימת כבר לא יכלו להבחין בין הזנים הישנים לבין הזנים החדשים].

כדי לסבר את האוזן, לו יצוייר שבדור הראשונים קהילה גדולה של יהודים תלמידי רמב"י היו גולים לסין, לפי דבריך לא היו יכולים להתיר ולאכול מן ה"מלאי" וה"אסיל" עפ"י ג' סימנים, משום שלעולם אפשר לומר שהוא עוף "טמא" שקיבל דמותו וסימני טהרתו מאביו הטהור אך נולד מאם טמאה, שהרי אפשר שאביו נזדווג עם הנקבה של איזה זן "טמא", וממילא כדי להתירם יצטרכו לבדוק סימני הטהרה בכל הזנים המצויים ברחבי סין וסביבותיה לראות שכולם בעלי ג' סימני טהרה ואין ביניהם טמא [שהוא כמובן דבר בלתי אפשרי מחמת גודל השטח ורוב השנים שאי אפשר לידע מה אירע לפני אלפי שנים שם, ואולי רוב מיני התרנגולים היו טמאים בתחילה ובמשך הזמן קיבלו ג' סימני טהרה מחמת הזדווגם עם מין תרנגול טהור אחד].

 

[יי"ש ס"ט]

אין כאן מיעוט [וכש"כ אם נחשוש במאות הזנים השונים שהם טמאים, וכולם פרים ורבים בברכה מלאה עם התרנגול העתיק], שהרי למעשה אפי' אם רק פעם אחת בלבד נקבה של של זן "טמא" תתעבר מזכר של זן טהור ותוולד נקבה, הלא הנקבה "הטמאה" הנ"ל [היוצאת מן הטמאה] תטיל ביצים רבות שהאף הם יפרו וירבו עם הזנים הטהורים עד שבמשך כמה עשרות שנים בלבד קרוב לודאי שרובם כבר יהיו צאצאים של אותה נקבה [כפי שאכן קרה במציאות לאחר שהובא לאירופה הזן "קוצ'ין" ודומיו שאחרי תקופה מסויימת כבר לא יכלו להבחין בין הזנים הישנים לבין הזנים החדשים].

אבל כל ביצה שיוצאת בצורה כזאת מתבטלת ישר ברוב ומה הבעיה אם אח"כ יולדו עוד ועוד....

כדי לסבר את האוזן, לו יצוייר שבדור הראשונים קהילה גדולה של יהודים תלמידי רמב"י היו גולים לסין, לפי דבריך לא היו יכולים להתיר ולאכול מן ה"מלאי" וה"אסיל" עפ"י ג' סימנים, משום שלעולם אפשר לומר שהוא עוף "טמא" שקיבל דמותו וסימני טהרתו מאביו הטהור אך נולד מאם טמאה, שהרי אפשר שאביו נזדווג עם הנקבה של איזה זן "טמא", וממילא כדי להתירם יצטרכו לבדוק סימני הטהרה בכל הזנים המצויים ברחבי סין וסביבותיה לראות שכולם בעלי ג' סימני טהרה ואין ביניהם טמא [שהוא כמובן דבר בלתי אפשרי מחמת גודל השטח ורוב השנים שאי אפשר לידע מה אירע לפני אלפי שנים שם, ואולי רוב מיני התרנגולים היו טמאים בתחילה ובמשך הזמן קיבלו ג' סימני טהרה מחמת הזדווגם עם מין תרנגול טהור אחד].

מחילה הסיפורים יפים אבל אני לא אוהב דמיונות, שוב כאן לא מדובר בעוף מלאי "תמים" אלא בעוף שידוע לנו בפירוש שהוא מורכב מהרבה סוגי עופות שלא ידועים לנו בבירור כמו שכתבתי לעיל ממכתבו של ד"ר קולין הנשיא לשעבר של אחת מהחברות הגדולות בתחום:

שבהתכתבות שנערכה עם ד"ר קולין בקסטר ג'ונס הנשיא לשעבר של אחת משתי החברות הגדולות היום לייצור עופות חברת רוס, במטרה לענות על השאלה מי היא האמא של האמא בגזעים התעשייתיים של היום, השיב: שזה בלתי אפשרי לענות על שאלה זו ויש קושי לקבוע האם הקווים האימהיים המוצעים ע"י חברות המגדלים באים ממקור של גזעים המותרים ע"י ההלכה היהודית[1].

 

[כל עוף למינהו]

מחילה הסיפורים יפים אבל אני לא אוהב דמיונות, שוב כאן לא מדובר בעוף מלאי "תמים" אלא בעוף שידוע לנו בפירוש שהוא מורכב מהרבה סוגי עופות שלא ידועים לנו בבירור כמו שכתבתי לעיל ממכתבו של ד"ר קולין הנשיא לשעבר של אחת מהחברות הגדולות בתחום:

חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם. כידוע בתחום של הכלאות, אין כל חשש מהכלאות עם עופות שהם נחשבים כ"מינים" נפרדים בהגדרת דברי חכמי הטבע [וכמו שהארכתי בקונטרס בנספח].
כל הספק הוא רק ביחס ל"זנים" השונים הנחשבים בעיני חכמי הטבע כבני "מינו" של התרנגול [שאולי עפ"י הלכה הם נחשבים כעופות טמאים מספק], וכמובן אין דרך לברר אילו זנים הוכלאו במהלך מאה השנים האחרונות [כדבריו הפשוטים של הד"ר הנ"ל].
לכן, כל השאלה היא - האם יש זנים טמאים או כולם טהורים המה ונחשבים אף בדיני התורה כ"תרנגול", וע' בקונטרס שהארכתי לומר שכל הזנים שהם פרים ורבים בברכה מלאה לדורות עולם עם התרנגול ומזדווגים זה עם זה מרצונם בטבע [אפי' כשיש להם מבני זניהם], ודומים זה לזה מאד וחולקים התכונות המובהקות של התרנגול, והם בגדר "שכן ונדמה" עמו ממש, והם בעלי ג' סימני טהרה, וכו' אין להחמיר, ובפרט שכל הנידון אינו אלא ספק חומרא ולא איסור מעיקר הדין, ובפרט שכבר נתפשט המנהג למעלה ממאה וחמשים שנה לאכול כמה זנים "אסיתיים" משונים.

 

[ציון ש]

@כך עוף למינהו
פתחת משתמש רק בשביל הנושא הזה של ההכלאות?!?!

 

[אהרן כהן]

@כך עוף למינהו
פתחת משתמש רק בשביל הנושא הזה של ההכלאות?!?!

הלא הוא בעל הקונטרס הנפלא "כל עוף למינהו" שהועלה לעיל באשכול זה. [וכנראה בשם משתמש נשתרבב טעות ונלחץ בטעות על האות ך שהיא ליד ל' ויצא: "כך" עוף למינהו].