ספר ברכה נאמנה

יש לציין שאף שהספר יוצא עתה במהודרא שלישית מ"מ יש חשיבות גדולה במהדורה זו לכמה וכמה תוספות חשובות שיש בו. ואביא דוגמא אחת חשובה שהרה"ג המחבר שליט"א בתחילה הייתה דעתו שאף לדעת מרן זיע"א במקום שיש הפרשים מהנפח למשקל, יש לשער לפי הנפח, וכפי שטענו כמה חכמים. אולם עתה במהודרה זו עמד ובירר את כל דעתם של גדולי הדורות וראה שדעתם שתמיד יש ללכת לפי המשקל וכפי שהעידו כל חכמי הספרדים לדורותיהם עד הרב כה"ח (קסח או' מו), ומרן רשכבה"ג זיע"א בחזו"ע סוכות (עמ' קיג). וביאר בטוטו"ד את הטעם למסורת שלנו ע"פ הרב זרע אמת נר מצווה פתה"ד ועוד. שע"י מיעוך החללים הנפח והמשקל יהיו שווים בקרוב. וזה מראה את גודל הענווה של הרהמ"ח שליט"א שהאמת נר לרגליו. וכבר שיבח אותו מרן שליט"א בהסכמה לספר. ויש עוד דוגמאות ראה שם.
 
יפה.

אבל בכל נושא הנפח והמשקל עדיין לא הבנתי ולא השתכנעתי.
כי הרי ודאי לכו"ע המקור הוא הנפח, וא"כ אדם שיודע לשער בנפח מכי תיתי לומר לו לשער במשקל?!
 
אמת העיקר הוא הנפח אבל רבותינו תירגמו למשקל שיהיה קל לשער. ועיקר העניין הוא שהרי אליבא דאמת ע"י צמצום החללים ברוב ככל המאכלים אין נפק"מ מהנפח למשקל, ולכן רבותינו לנו שיעור שיהיה קל לשערו כמבואר בתשו' הגאונים. והרי גם אם ישער לפי הנפח דחוס ייצא אותו שיעור ברוב ככל הדברים.

נ.ב, כמדומה שהרהמ"ח הזכיר אותכם בכמה דוכתי בספר
 
אמת העיקר הוא הנפח אבל רבותינו תירגמו למשקל שיהיה קל לשער. ועיקר העניין הוא שהרי אליבא דאמת ע"י צמצום החללים ברוב ככל המאכלים אין נפק"מ מהנפח למשקל, ולכן רבותינו לנו שיעור שיהיה קל לשערו כמבואר בתשו' הגאונים. והרי גם אם ישער לפי הנפח דחוס ייצא אותו שיעור ברוב ככל הדברים.
אז אתה מודה שמי שיודע לשער, וכמו שעשה בקונ' ואת הנחלים ארנון, שיכול לעשות כך. ולא צריך ללכת אחר המשקל?
 
אז אתה מודה שמי שיודע לשער, וכמו שעשה בקונ' ואת הנחלים ארנון, שיכול לעשות כך. ולא צריך ללכת אחר המשקל?
ג"א מסכים שאכן מי שיודע לשער כמו שצריך "היה יכול" לעשות כך, אלא שאינו ראוי אחרי שרבותינו לימדו אותנו איך לשער.
אולם עיקר הנקודה היא לא נפח או משקל, שסו"ס אמרנו שאם משערים נכון לא אמורים להיות הפרשים, והשאלה היא האם יש למעך את "כל" החללים, או רק הנראים לעין, וממילא יוצא נפק"מ בין נפח (לא דחוס), למשקל (שהוא לא משער כלל חללים), והנחלים ארנון מיעך רק החללים הניכרים (כפי שכתב בספרו, ואמר לנו) ולכן יצא לו הפרשים, ועשה כך משום שסבר שלכו"ע א"צ למעך את "כל" החללים. אולם לדידן דאזלי' בתר פוסקי ספרדים שאמרו תמיד משקל אף בדברים הנכססים (שיש בהם הפרשים) נראה שסברו שיש למעך את "כל" החללים כפי דעת הרב נר מצווה פתה"ד ועוד שכתבו כן להדיא. וכ"כ מרן הראש"ל בקובץ ילקו"י ברכות (בשו"ת שבסוה"ס סי' ג) שזה הטעם שמרן זיע"א תמיד אמר ללכת לפי המשקל. וכן אמר הרב אבוטבול בשם מרן זיע"א שכך אמר לו בפירוש "שברור שיש לשער דוקא במשקל, שהרי אין לברך ברכה אחרונה על אויר", ע"כ. (ראה בברכה נאמנה הנד"מ עמ' שלו). וגם אנחנו ראינו בעינינו שע"י מיעוך "כל" החללים כמעט ואין הפרשים כלל.
 
אלא שאינו ראוי אחרי שרבותינו לימדו אותנו איך לשער.
למה אינו ראוי? לימדו את מי שאינו יודע, מי שיודע למה שלא ינהג כך?
אם משערים נכון לא אמורים להיות הפרשים,
יש דברים תעשייתים כגון במבה שודאי יש בה הפרשים.
 
למה אינו ראוי? לימדו את מי שאינו יודע, מי שיודע למה שלא ינהג כך?
בגלל שהיו כאלה, אז רבותינו תיקנו תקנה ברורה, ולא חילקו בין יודע ללא יודע
יש דברים תעשייתים כגון במבה שודאי יש בה הפרשים.
גם בזה מדדנו וייצא שווה, זה היה בשיעור בכולל ויש הסרטות לכך, אפשר לבקש מבית ההוראה טהרת יוסף כמדומה שהם הפיצו את זה לפני פסח
והרי זה דעת רבותינו שלא חילקו
 
בגלל שהיו כאלה, אז רבותינו תיקנו תקנה ברורה, ולא חילקו בין יודע ללא יודע
מתי תיקנו תקנה זו?
גם בזה מדדנו וייצא שווה, זה היה בשיעור בכולל ויש הסרטות לכך, אפשר לבקש מבית ההוראה טהרת יוסף כמדומה שהם הפיצו את זה לפני פסח
והרי זה דעת רבותינו שלא חילקו
מענין, כי מרן הראש"ל שליט"א אמר לי פעם שבזה יש לחוש לנפח.
אולי תעלה לכאן את ההסרטה לתועלת הציבור?
 
כך מרן שליט"א כותב בכ"מ בספריו. עיין עליו. ותרו"ן.
איך יכול להיות חכם ישראל? הרי בשלחן המערכת הוא כתב שהעיקר הוא המשקל. בשביל שלא יתבלבלו האנשים... וכך הוא אמר בשיעור שמרן ביקש ממנו ללכת ממקום למקום ולומר שמו, שישערו אך ורק לפי הנפח... כך אני זוכר בוודאות מהדיסקים של השיעורים של מרן שליט"א עוד בהיותו ראש ישיבת חזון עובדיה (הזדמן לידי דיסק אחד בעבר, וזכיתי לשמעו, אינו תחת ידי כעת).
 
חזור
חלק עליון