• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

פסיקות החזון איש

רציתי לשאול את חברי הפורום, מה יחס מרן זצ"ל, וכן בנו מרן שליט"א, לפסיקות מרן החזו"א, האם כאל שיטת לימוד ופסיקה אחר לגמרי ואין אנחנו צריכים לחוש בדאורייתא למשל לפסיקותיו [כמובן שאת דעתו מביא מרן אין ספור פעמים בשם תואר מכובד מאוד], או שכן יש מקומות שחש, וכן שהחשיב פסיקתו מעל לפסיקות האחרונים [כחשיבות פסיקותיו בחוג חזון איש, כאל דורות קודמים ממש]?
בבקשה לא להיגרר לפוליטקא קטנה, אני רוצה לברר בקטע ההלכתי, לבקיאים בתורת מרן זצ"ל.
מאוד מעניין לבחון את שני גדולים אלו, מרן החזון היה ידוע בגאונותו בכל חלקי התורה, ובשקידתו עד כלות ממש, סגפנותו הגדולה, וההכרעות בכל סוגיא בש"ס אליבא דהלכתא, פיתח והנהיג את המוסג אברך, ואת חשיבות התורה מעל הכל כפשוטו, הנהיג וענה לשאלות בכל תחום, סלל דרך ברורה בעבודת השם, כתב סדרת ספרים על רוב סוגיות הש"ס, או"ח יו"ד אבה"ע חושן משפט קודשים טהרות על סדר הדף וכן ע"פ סימנים. על הרמב"ם, ועוד מאות כתבי יד בהלכה, ספר על אמונה וביטחון, מכתבי השקפה בהרבה תחומים, וכן השאיר אחריו את אחייניו הגדולים, מרן הגרח"ק, מרן הגרח"ג, מרן הגרנ"ק ועוד, אשר היו לגדולי הדור, ועוד אלפים של בני תורה הדבוקים, במשנתו ודרכו, מהם תלמידי חכמים גדולים, מהם פוסקי הלכה מובהקים, ומעל הכל ציבור שמדקדק בהלכה עד קוצו של יוד . ומרן זצ"ל, כבקיא גדול בכל חלקי התורה בתוספת שותי"ם וספרי אחרונים למאות ואלפים, וכאחד שעשה מהפך גדול בציבור הספרדי, הרים קרנם ונטע חזק מאוד את לימוד ההלכה ודרך הפסיקה, היה מנהיגם של מאות אלפים מציבור ירא השם, והעם שבשדות....מגדולי פוסקי האחרונים, השאיר אחריו דור של מאות אלפים שהולך לאורו, השאיר ממשיך לדרכו את מרן שליט"א, ואת בניו הגאונים שליט"א, ועוד מאות מוצי"ם, ופוסקי הלכה מובהקים, שפוסקים ומורים כדרכו.
אצלי נתפסו שני גדולים אלו, כאל כאלו שעשו מהפכה גדולה בציבור היהודי, וכאל שני ענקים שלא היו הרבה זמן לעם היהודי, לכן מאוד מעניין אותי למי שבקיא בתורת מרן, וכן בתורת החזו"א, בעניין הלכתי, כפי ששאלתי בתחילת ההודעה.
 
נערך לאחרונה:
במקומות רבים מרן זיע"א מתחשב בדעתו טובא, אם כי במקומות אחרים חולק עליו בתקיפות. (עי' בהקדמות ספריו האחרונים, שייחד דיבור אודות דברי החזו"א).
 
יש שני שיעורים של מרן זיע"א, אבל מאותה תקופה סוערת שיש אצלי במחשב. מארכיון של אחד הרבנים החשובים הנמצאים באתרא הדין, שיש לו ארכיון רחב של דרשות מרן זיע"א. הגיע לידי. ומרן מדבר ממש תקיף, לעיון הרב @מורשת מרן אם אפשר להעלות לכאן את ההקלטה... (אם מתאים, שלא אעבור על מלאכת מבעיר ביום חול)...
 
לא זאת היתה כוונתי, וחס"ו ללא קשר להבערה, אני מאמין שמרן דיבר בריתחא דאורייתא באותו העת ובאותו הזמן, ולא היה שמח שיפרסמו שנים אח"כ את ההקלטה. מרן החזו"א לא חבר שלנו, או איזה פוליטקאי חס"ו, ענק שבענקים וחסידא קדישא, אני לא מוכן שבשרשור שפתחתי יושמע דבר כזה.
מקורות ומקומות שחשש לדבריו, או לא חשש אשמח. לא פוליטקא וויכוחים ישנים, שהיו בריתחא.
 
א. בהקשר להקלטה הנ''ל שמעתי מהראשל''ץ שהרב אמר לו שקצת מתחרט על שאמר כך [ומי שיכול לדייק אותי בזה אשמח].
ב. דרכי לימודם שונה בתכלית ועיין בהקדמת רב פעלים וממש תראה חילוק שכותב שם בין הרבנים האשכנזים לספרדים בין הרב לחזו''א.
ג. אם אזכור הלכות שהרב סובר כמותו בלנ אכתוב
 
גישתו של החזון איש יותר קיצונית- אף נגד גדולי האחרונים, והכרעות ותמיהות על הראשונים, דפסיקתו לפי הבנתו ולימודו את הסוגיא משורשיה ועד ההלכה, שיטה עצמאית מאוד כרבו הגר"א עם יחס לגדולי האחרונים וכמובן הראשונים ושו"ע ורמ"א.

בקשתי לדוגמאות בין שמרן זצ"ל סובר כמותו לקולא או לחומרא, ובין שרק חש לדבריו, וכן מקומות שמצרפו לקולא וכדומה.
[אני מדגיש שאת השרשור פתחתי לדיון הלכתי ולא לקשקש פולטיקא וכדומה].
 
נערך לאחרונה:
אין לי דוגמאות על הלשון,
אבל הדברים ידועים שיש את דרכו של החזון איש ויש את של המשנ"ב,
המשנ"ב הולך עם הפוסקים, הבנתם היא המכריעה בסוגיא, כמובן וודאי שיש מהלכים רבים בביאור הלכה, אבל רובם נשענים על לשונות הראשונים ואחרונים.
לעומתו החזון איש יותר "עצמאי", ההלכה יוצאת מהגמרא. וכמו שכבר כתבת ואין טעם לכפול.
דעתו של היביע אומר כמו המשנ"ב ואולי קיצוני ממנו, מכאן ה"מרחק" בינו שני החזונות הגדולים.
מכאן תבין, שהרב עובדיה מקבל את דעתו של החזו"א כאחד הפוסקים בלי להבחין בעצם הדרך היאך הגיע לפסק. ודוק.
 
אין לי דוגמאות על הלשון,
אבל הדברים ידועים שיש את דרכו של החזון איש ויש את של המשנ"ב,
המשנ"ב הולך עם הפוסקים, הבנתם היא המכריעה בסוגיא, כמובן וודאי שיש מהלכים רבים בביאור הלכה, אבל רובם נשענים על לשונות הראשונים ואחרונים.
לעומתו החזון איש יותר "עצמאי", ההלכה יוצאת מהגמרא. וכמו שכבר כתבת ואין טעם לכפול.
דעתו של היביע אומר כמו המשנ"ב ואולי קיצוני ממנו, מכאן ה"מרחק" בינו שני החזונות הגדולים.
מכאן תבין, שהרב עובדיה מקבל את דעתו של החזו"א כאחד הפוסקים בלי להבחין בעצם הדרך היאך הגיע לפסק. ודוק.
על החילוק בין דרך פסיקת החזו"א למשנ"ב יש מאמר של הר' יהושע ענבל שהתפרסם בקובץ ישורון.
 
האם כאל שיטת לימוד ופסיקה אחר לגמרי ואין אנחנו צריכים לחוש בדאורייתא למשל לפסיקותיו
אין כזה דבר בהלכה ומי שיוחשב כך הוא מדבר פוליטיקה בעלמא.

בכל מקום לעניינו. לא דוחים מראש דברים בלי לדעת
 
אין כזה דבר בהלכה ומי שיוחשב כך הוא מדבר פוליטיקה בעלמא.

בכל מקום לעניינו. לא דוחים מראש דברים בלי לדעת
אסביר את שאלתו, כיון שרב א' הולך בדרך אחת והשני בדרך אחרת לגמרי, איך יתכן שכל אחד יתייחס לחבירו כאל צד בכלל, הרי לדעת כל אחד השני לא ניגש נכון לכל הסוגיא !!!
נראה לי שהתשובה היא - דאה"נ ויש לבדוק כל טענה לגופה, ואם אכן היא נכונה גם לפי דרכי אקבלנה.
אגב, עיין בחזו"א הלכות שביעית (סי' יד ס"ק י או באזור, יש שם סוגריים מעניינים מאוד!)
 
אסביר את שאלתו, כיון שרב א' הולך בדרך אחת והשני בדרך אחרת לגמרי, איך יתכן שכל אחד יתייחס לחבירו כאל צד בכלל, הרי לדעת כל אחד השני לא ניגש נכון לכל הסוגיא !!!
נראה לי שהתשובה היא - דאה"נ ויש לבדוק כל טענה לגופה, ואם אכן היא נכונה גם לפי דרכי אקבלנה.
אגב, עיין בחזו"א הלכות שביעית (סי' יד ס"ק י או באזור, יש שם סוגריים מעניינים מאוד!)
ואם יותר לדבריך, מהי דרך התלמוד הרי גם בו רואים הרבה דרכים שונים זה מזה בין האמוראים השונים ועוד.

וכי מפני כך בטלו דבריהם (עפ"ל)
 
רציתי לשאול את חברי הפורום, מה יחס מרן זצ"ל, וכן בנו מרן שליט"א, לפסיקות מרן החזו"א, האם כאל שיטת לימוד ופסיקה אחר לגמרי ואין אנחנו צריכים לחוש בדאורייתא למשל לפסיקותיו
אסביר שוב,
בשתי מילים - שאלתי -
למה לא?
[כמובן שלא, השאלה היא למה?]
זה כל ההבדל בין הניסוחים שלכם
 
מה הפשט ישראלי מהרגרזם ???
בני ישראל נכנסו לארץ ישראל על ידי יהשוע בן נון אחר כך בעוונות נחלקו לשני עמים יהודה וישראל אלו שהלכו לגולת בבל היו בעיקר מיהודה ומאז החלו לקרוא שם העם "יהודים" (כמו "איש יהודי היה בשושן...") אלו שנשארו בארץ ממלכת ישראל אף שחרבה על ידי מלכי אשור עדיין נשארו ישראלים רבים בארצם (בשונה מגלות יהודה שהייתה גלות מוחלטת "נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה") ונספחו עליהם עמים רבים מכותא ושומרון שהביא מלך אשור
ןלכן היהודים קראו לכל העם הזה (ישראלים עם תערובת של גרים מעמים אחרים) כותים או שומרונים. ולעצמם (יהודים שחזרומבבל ונספחו עליהם גרים מעמי בבל ופרס וכו') "יהודים"
 
חזור
חלק עליון