האם ידוע למישהו האם עומד לצאת ספר חדש (או מהדו"ח של אחד מהספרים) של מרן הגר"ע? וא"כ מישהו יודע מהו?
את היביע אומר אתם כבר יודעים?שמעתי שרוצים להוציא ״מאור ישראל״ במהדו״ח, אך מלבד עצם השמועה לא ידוע לי אם זה יהיה דווקא לאור הילולת מרן.
ככל הנראה הסתמך על תירוץ שני בתשובת מרן הב"י באבקת רוכל סימן כח ונסמך על דבריו להלכה מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן ז.(כמו שכתב בקונטרס התפלה והדקדוק קשר הדוק, עמ' 153).את היביע אומר אתם כבר יודעים?
אם כן יש לי שאלה קטנה אליכם עדה קדושה:
הנה מרן ביביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן כ"ח בתשובה לגבי פדיון הבן הביא שנוסח הברכה לגדול שפודה את עצמו היא "על פדיון הבן" ולא "לפדות את הבן" כמו שכותב מרן השו"ע ביורה דעה סימן שה סעיף י'.
וכאן לא מדובר במנהג שקודם זמנו של מרן הבית יוסף וכו'. אלא נסמך שם על דברי הגאון המני"ח זלה"ה בשו"ת הלק"ט בב' מקומות שהביא לכך ראיה שכך צריך לומר. ועוד כמה מהאחרונים שהכי ס"ל.
והרי דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]. וצ"ב.
איך זה מתרץ את מה ששאלתי?ככל הנראה הסתמך על תירוץ שני בתשובת מרן הב"י באבקת רוכל סימן כח ונסמך על דבריו להלכה מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן ז.(כמו שכתב בקונטרס התפלה והדקדוק קשר הדוק, עמ' 153).
וז"ל מרן באבקת רוכל שם: "......
ועל תמיהת איך פשט המנהג לומר אנא בשם כדעת אימורא ירושלמי שלא הסכימו עמו כמעט כל הפוסקים אין לתמוה על זה שהפוסקים נמשכו אחר גירסת נסחת המשנה שבידינו וכיון שרבי חגי למדנו נוסחאת המשנה שהיה אנא בשם הכי נקטינן דאיהו היה בקי בנסחא' המשנה טפי מינן וכ' דתוספתא מסייע ליה.
עוד יש לומר שהפוסקים שכתבו אנא השם לא לפסוק הלכה שיאמר כן נתכוונו ולדחות דברי רבי חגי והתוספתא שאין זה הדבר תלוי בפסק הלכה כיון שאין איסור בדבר ואע"פ שהם כתבו שיאמר אנא השם מי שירצה לומר אנא בשם כרבי חגי הרשות בידו ואע"פ שזה דבר של טעם אביא דוגמאות, זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפו מחייו עכ"ז יש דברים שאנו מניחים דבר התלמוד ונוהגים כספרים אחרים ואעידה לי עדים נאמנים ששנינו בפרק בני העיר שבתעניות קורים ברכות וקללות ואין אנו נוהגים כן אלא אנו קוים ויחל כדברי מסכת סופרים וכן בר"ח אלול שחל להיות בשבת היה ראוי להפטיר השמים כסאי כמו שגזר הגמ' בפ' הנז' ואין אנו מפטירי' אלא בחדא משבע דנחמתא כדברי פסיקתא והטעם לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון ואע"פ שהוא נגד התלמוד כיון שאינו דבר תלוי באיסור והיתר ומשם נלמוד לנדון שלפנינו שאפילו אם היו הפוסקים כותבים אנא השם בדוקא שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר כ"ש שקצת פוסקים כתבו כרבי חגי וגם הפוסקים שכתבו כמותו יש לומר שנמשכו אחר נסחאת המשנה שבידם ור' חגי היה בקי בניסת המשנה יותר מהם...".
לא הבינותי איך זה נמשך אחר נושא הדיבור כאן מלבדמצורף תשובת היביע אומר הנז' בקובץ PDF. אשמח לשמוע ישוב אחר העיון במקורות.
תודה רבה
בברכת יגדיל תורה.
ודו״קאת היביע אומר אתם כבר יודעים?
ולעניין הנידון ששאל מרמצורף תשובת היביע אומר הנז' בקובץ PDF. אשמח לשמוע ישוב אחר העיון במקורות.
תודה רבה
בברכת יגדיל תורה.
לא תלוי זה במנהג אלא כפי שנראה מדברי הרב מכח שרוב הראשונים אומרים כך ועוד שמיישב שם דעתם אם צריך להגיד ״על״ או ב״למד״ דמלבד דנראה דדעתם יותר נכונה להלכה הרי יש לך כאן סב״ל נגד מרן ולא הלך בגלל מנהג ירושלים.את היביע אומר אתם כבר יודעים?
אם כן יש לי שאלה קטנה אליכם עדה קדושה:
הנה מרן ביביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן כ"ח בתשובה לגבי פדיון הבן הביא שנוסח הברכה לגדול שפודה את עצמו היא "על פדיון הבן" ולא "לפדות את הבן" כמו שכותב מרן השו"ע ביורה דעה סימן שה סעיף י'.
וכאן לא מדובר במנהג שקודם זמנו של מרן הבית יוסף וכו'. אלא נסמך שם על דברי הגאון המני"ח זלה"ה בשו"ת הלק"ט בב' מקומות שהביא לכך ראיה שכך צריך לומר. ועוד כמה מהאחרונים שהכי ס"ל.
והרי דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]. וצ"ב.
שאלת כך:איך זה מתרץ את מה ששאלתי?
דעת מרן הגרע"י זלה"ה בכל המקומות שקיבלנו הוראות מרן וכו', וא"כ מדוע כאן זה הפך דברי מרן בשו"ע? [הרי מרן כותב במפורש לא כך]
איך פשט המנהג לומר אנא בשם כדעת אימורא ירושלמי שלא הסכימו עמו כמעט כל הפוסקים .......זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפו מחייו....
והטעם לפי שאין דברים אלו תלויים בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות או להפטיר כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון ואע"פ שהוא נגד התלמוד כיון שאינו דבר תלוי באיסור והיתר ומשם נלמוד לנדון שלפנינו שאפילו אם היו הפוסקים כותבים אנא השם בדוקא שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר.....
כ"ש שקצת פוסקים כתבו כרבי חגי
אחרי שמרן פסק כך במפורש בלשונו בשלחן ערוך איך אפשר לשנות?שאלת כך:
וכך שאל באבקת רוכל:
ועל זה תירץ באבקת רוכל:
א"כ הוא הדין לנידון דידן שאע"פ שקיבלנו הוראות מרן כיון שאין הדבר תלוי בדבר איסור והיתר הרשות בידינו לקרות כדברי מי שיראה לנו שהוא יותר נכון.
כ"ש פה שכן דעת רוב הראשונים.
(ופה עוד יותר קל שכבר נוהגים אחרת ודיעבד הוא ועוד שכן כתב באבקת רוכל הוי כנותן לנו רשות להדיא ואין נקרא בזה חולק)
ואיך אפשר לומר אנא בשם נגד התלמוד ש"זה שכבר ידוע שכל הפוסקים שלנו הם עפ"י התלמוד ומפיו אנו חיים וכל אשר בשם ישראל יכנה אינו רשאי לזוז מפסק התלמוד וכל הפורש ממנו כפורש מחייו. " ועוד כותב הב"י שאפילו היו כותבים הפוסקים אנה השם בדוקא(כלו' לא רק כותבים אנא השם אלא מציינים שלא לומר אנא בשם בדוקא) אפילו הכי כותב מרן "שהרשות בידינו להניח דבריהם ולומר אנא בשם כדברי רבי חגי כיון שאינו דבר התלוי באסור והיתר".אחרי שמרן פסק כך במפורש בלשונו בשלחן ערוך איך אפשר לשנות?
ומה שכתבתי לגבי המנהג, מרן הב"י כותב שהקדמתו שהוא לא בא לשנות מנהגים שקדמוהו. ולכך כתבתי שלא מדובר כאן מכח מנהג קדום.
ולכן הקושיא במקומה עומדת.
אשמח לתשובה ממי שיודע היטב את הסוגיא במקורה.
חזק וברוך.
דווקא כן.(ביביע אומר שציינת וכן באבקת רוכל, בחידא לא ראיתי בפנים) מה ראית שלא מסתדר? אם תוכל יותר לנמק בבקשה אודה לך.חושבני שכבודו לא עיין במקורות הנז'.
ולעצם השאלה מה יצא לקראת ההילולא של מרן זלה"ה.האם ידוע למישהו האם עומד לצאת ספר חדש (או מהדו"ח של אחד מהספרים) של מרן הגר"ע? וא"כ מישהו יודע מהו?
חשבתי שדייקתי לך מלשון מרן הגר״ע שלא בא מצד כח המנהג.אחרי שמרן פסק כך במפורש בלשונו בשלחן ערוך איך אפשר לשנות?
ומה שכתבתי לגבי המנהג, מרן הב"י כותב שהקדמתו שהוא לא בא לשנות מנהגים שקדמוהו. ולכך כתבתי שלא מדובר כאן מכח מנהג קדום.
ולכן הקושיא במקומה עומדת.
אשמח לתשובה ממי שיודע היטב את הסוגיא במקורה.
חזק וברוך.
חושבני שכבודו לא עיין במקורות הנז'.
בעקבות דבריך עיינתי שוב בדברים. ואמנם ביביע אומר לא הזכיר מהטעם שכתבתי, אך פשוט שיודע מזה ולא מן הנמנע שזו רוח הדברים.הלשון במרן ביורה דעה ראה כבודו?
וכתב על זה ביביע אומר שם וז"ל:אם אבי הבן הוא מוהל בעצמו -- מברך "למול את הבן" לדעת הרמב"ם.
מדלא פסק מרן בסכינא חריפא, משמע שהמברך על המילה יש לו על מה שיסמוך...........ובספר שולחן גבוה......ומה שלא סתם לנו מרן כן ותלה הדבר במחלוקת, היינו משום שבסוגייא זו יש צדדים לעניין נוסח ברכה זו לכאן ולכאן וכמו שהאריך בב"י ולכן לא החליט הדבר. וכן כתב בשו"ת בית דוד כדברי הרמב"ם.
דיברתי בזה שבוע שעבר עם הרב גד יזדי, מי שמקליד את כתביו של מרן ומוציאם לאור העולם באצבעות ידיו...האם ידוע למישהו האם עומד לצאת ספר חדש (או מהדו"ח של אחד מהספרים) של מרן הגר"ע? וא"כ מישהו יודע מהו?
משמועה ששמעתי אכן נראה שכן, כי יש גיליונות...ואם כבר איירי בעניינים הללו, האם יוציאו מהדורה מחודשת להליכות עולם?
ונפ״מ רבתי היא כי מעוניין אני לרכוש הסט.