ב"ה
שלום וברכה,
בענין אמירת תחנון ביום העמצאות וביום ירושלים, הנה נושא שאלה זו הוא מאד רגיש.
מפני שמצד אחד יש סיבה חשובה ביותר להודאה גדולה לבורא עולם על כל הטובה וכו' שהיה ביום זה הוא יום ירושלים, וכך היו רואים ביום זה כל חכמי ישראל מדורות עברו, אלא שיש שייחסו זאת דוקא לתושבי ירושלים שהם אלו שימנעו מתחנון, ויש שראו בזה שייכות לכל ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.
ומצד שני יש מגזרים הסבורים שהיות ושמחת ההצלה הזו משתמשים בה מנהיגי המדינה להשקפותיהם בענין המדינה וכוחי ועוצם ידי וכו', באופן שמנוגד לדרכה והשקפתה של תורה, לכן אין להביע הזדהות עם שמחת הצלה זו, ובכך לבטא ולו במקצת את ההסתייגות מהתנהלות המנהיגים שמובילים נגד דרכה של תורה ורוח ישראל סבא. ולפחות לא להנהיג דבר שמביע הזדהות עם דרכם.
וכל שכן לגבי יום העצמאות, שלמעשה מצד אחד מבטא את הקמתה של המדינה, שהיא שמחה והרווחה גדולה מצד אחד לעם היושב בציון, והרבה הגדלת תורה והרחבת ספסלי בית המדרש נתגלגלו בסיבתה, ובלא ספק היתה תשועה גדולה לעם היהודי, ומסתבר מאד שיש בה לא מעט משלביה הראשונים של גאולתינו השלימה, אולם כל זה עדיין עם צערה ומגינתה בצדה מכל האופן שמתנהלים הדברים, והשלטון האנטי דתי שמניא את מערכות הכלל היפך ונגד דעת התורה רוח ההלכה, וברמיסת השקפתה הטהורה של עם הנצח, ובפרט שעוד רב הדרך עד לטהרתן של ישראל ושמירת המצוות כדת של תורה, כך ששמחה זו מהולה הרבה בתוגה.
וקונפליקט זה הוא שהוביל לחילוק ביחס המנהיגים התורניים כלפי יום זה.
אמור מעתה, שקשה מאד לקבוע הוראה אחידה לכלל הציבור בענין אמירת תחנון, וכל שכן לגבי אמירת הלל וכדומה, בימים אלו.
ולך נא ראה כמה טרח מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' מא), לבאר הצדדים והבדלי הגישות מצד אל צד בין רבני ישראל בנושא חברתי רחב זה, לך נא קחנו משם ורווה צמאונך!
ועל כן להלכה ולמעשה, בודאי שנהרא נהרא ופשטיה, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, שאלו ואלו דברי אלקים חיים, כל אחד כפי הדרך שעליה גדל, ועל פי מה שרבותיו מורים לו ומכוונים אותו.
ולגבי הנהגת חכם בקהילתו כיצד עליו להנהיג, גם בזה יש לו לנהוג בחכמה, ולהלך כפי הרוח רוח אלהין קדישין של רוב הציבור ע"פ איזה ערכים והשקפות שגדלו עליהם, כדי שלא יווצר בלבול הדעות, וכן שלא יבואו לידי מחלוקת, שזה העיקר היותר גדול וחשוב לאלקנו. ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין את לבו לשמים.
והנני להעתיק בכאן דבריו של מרן הראש"ל שליט"א שנשאל בזה,
מתוך ב' מכתבים שמצויים אצלי מהשנים האחרונות,
וזה לשונו:
בס"ד, ג' סיון תשע"ה
1120-2/ע"ה
לכבוד
היקר והנעלה, כש"ת ה"ה ,,, ,,, נר"ו
שלום וברכה,
...
ב. בענין התחנון ביום העצמאות, אין לעשות מזה מחלוקת ח"ו, ומריבות בביהכ"נ, כי כל עיקר אמירת הוידוי בכל יום אינו חובה אלא רשות, כמו שכתבו הגאונים, ובודאי לא שוה את המחלוקת.
...
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול
בס"ד, כ"ד אלול תשע"ה
1767-2/ע"ה
לכבוד
הבחור החשוב, כש"ת ,,, ,,, נ"י
שלום רב,
,,,
ובענין אמירת תחנון ביום העצמאות, אצטט לך מה שכתב מרן אאמו"ר בשו"ת יביע אומר חלק (אורח חיים סימן מא) וזה לשונו: ומכל מקום עדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית וכו', אשר ירוד ירדנו אלף מעלות אחורנית מבחינה רוחנית, ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות של הנשים באופן נורא, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטי קולנוע מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת איטליזי טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שמיליון ילדי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא - דתיים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ונתקיימה נבואת ישעיהו: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, וכדרשת חז"ל בחגיגה (יד) ובעקבות משיחא חוצפא ישגא, ועמא דארעא אזלא ומדלדלא, נערים פני זקנים ילבינו וכו' (סוטה מט:), הלזה צפינו וקוינו במשך כאלפיים שנות גלותינו, והרי כ' הרמב"ם (בפ"ט מה' תשובה ה"ב): לא נתאוו ישראל לימות המשיח אלא כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצות כראוי, ובימי המשיח תרבה האמונה והדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא וכו', לרוב יגונם וצערם על מצבינו הרוחני אשר אנו נתונים בו כיום, וכיו"ב ראיתי בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (חאו"ח סי' י אות ז) כי היצר הצורר בעוכרינו להסית את ישראל מדרכי ה' וכו', ואינה גאולה שלימה לכל עם ישראל, ע"ש. ואמנם עם כל הצללים הנ"ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי ארץ ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל. [ויש להכיר טובה להקב"ה על כל הנ"ל].
והנני לברכך,,,
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול