ידועה דעתו של מרן זיע"א שיותר נכון לומר במוסף של שבת וגם 'האוהבים' דבריה ולא 'האוהבי', ושכך הוא נוהג.
אולם הרב אהרן גבאי שליט"א המציא לי מה שכתב בזה שבכל הקדמונים איתא 'האוהבי', ולכאורה לפ"ז כך יש לומר גם לדעתו של מרן זצ"ל.
וזה מה שכתב הרב אהרן גבאי בענין זה.
בענין קדמות נוסח "האוהבי דבריה"
במוסף שבת בסידורי אשכנז כיום 'וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו', מקור נוסח זה הוא בתיקון מאוחר של המדקדק רבי שבתי סופר ע"פ הדקדוק, אבל בכת"י[1] ודפו"י האשכנזיים הנוסח הוא 'האוהבי'. וכ"ה בכל סידורי כ"י מכל העדות: פרס[2], רומניה[3], איטליה, אר"צ, בגדד, צפון אפריקה הקדום[4] וקטעי הגניזה[5]. ואחר בדיקה רבתי לא נמצא סידורים קדומים בנוסח האוהבים, אלא בכל סידורי פרובנס וכן בקטלוניה המושפעים מהם (בנוסח ספרד הישן וכן ברמב"ם אין כלל "תקנת שבת" אלא "למשה צוית", והספרדים בדורות האחרונים עברו לנוסח תקנת בעקבות האר"י, ואנחנו הספרדים עדיין אומרים 'האוהבי'[6], כי האר"י בשער הכוונות כתב לומר קטע זה כנוסחו בנוסח אשכנז של ימיו, ושם איתא האוהבי, ויוצא שלפי האר"י יש לומר האוהבי ולא נמשך האר"י בפרט זה אחר הנוסח המחודש שבמנהג קטלוניה, אף שקיבל מהם נוסח "צווי פעליה כראוי" שאינו בנוסח אשכנז).
ובספר עלי הדס עמ' 367 כתב: "בענין הגירסאות האהבי\האוהבים – בודאי שמבחינה דקדוקית הגירסא האוהבים נראית יותר, וכמו שכתב הגאון רבי מאיר מאזוז בקונטרס לאוקמי גירסא. ומה עוד שכן מצאנו בגירסאות רוב הגאונים והראשונים : סידור רב עמרם גאון, סידור רב סעדיה גאון, סידור רבי שלמה ב"ר נתן סג'למאסי, ספר המנהיג, סידור הרוקח, פירוש התפלות לרבי יהודה ב"ר יקר. ובספר המחכים (עמ' (23 לרבנו נתן ב"ר יהודה מצאתי "האוהבי' דבריה" האוהבי' עם גרש בסוף לשם קיצור .עכ"ל.
ויש להעיר שבכ"י שממנו נדפס סידור רוקח הגירסא "האוהבי" (והמו"ל שגג בזה), וכמו שהובא בקובץ אור ישראל כח. וכנ"ל על סדור ר' שלמה מגרמייזא, וכן על סדור ראב"ן (כן שמעתי מר' לוי יצחק חריטן שליט"א), וכן ברשב"ן אף שבנדפס: 'האוהבים' מ"מ בדקתי וראיתי שבכל כתה"י שמהם נדפס החיבור[7]איתא: 'האוהבי'.
ובענין רס"ג לא רק בקטע הגניזה של סידור רס"ג שהובא בשנו"ס לסדור רס"ג כתוב "האוהבי", כמו שכתבו כבר המו"ל, אלא באמת גם בכת"י השלם שממנו נדפס החיבור כתבו "האוהבי" כאשר ראיתי בעיני והמו"ל טעו בזה[8], וכן הוא גם בכל קטעי הגניזה האחרים של סדור רס"ג שלא היה בזמנו למהדירים[9].
ומה שהביא מרע"ג - רק בכת"י אחד – הספרדי - של סידור רע"ג, הנוסח: 'האוהבים', ובשני הכת"י האחרים 'האוהבי' [וגם אין לומר שלכל הפחות שזה מעיד על מנהג הסופר, ז"א שהרי בספרד אמרו 'למשה צוית', ואדרבה הסופר הספרדי שלא הכיר צורה מוזרה זו מתוך נוסח תפילתו, העתיק בטעות "האוהבים" כצורתה הרגילה. או לחילופין שהסופר הזה הוא קטלוני והוא שגור על פיו נוסח תיקנת שבת עם הנוסח האוהבים כמו בקטלוניה וכנ"ל, וכן נראה מנוסחו בברכת השיבה שופטינו שהוא היה מקטלוניה וצ"ע].
ולא נשאר אלא את ספר המנהיג, פירוש התפלות לרבי יהודה ב"ר יקר (אך כדאי לבדוק בכת"י). וספר המחכים, וכל אלה מפרובנס [וכן באור זרוע לנכד הרמב"ן מקטלוניא המושפעת מפרובנס דף נא,א[10]], ושם ורק שם נהגו כן[11] [ומה שהביא מו"ר ב'לאוקמי גירסא' שכן "האוהבים" בדפוס ונציא שלב, איני יודע איזו עדה משקף דפוס זה, אך בהכרח אינו סדור ספרדי, שהרי הספרדים אז עדיין אמרו 'למשה צוית', ואולי הוא סידור איטלקי או אשכנזי, וא"כ בטל הוא במיעוטו ביחס לכל שאר סידורי איטליה ואשכנז].
לפיכך ברור שהנוסח המקורי בתפלת תכנת שבת הוא 'האוהבי'[12]. ונוסח האוהבים בספרי הקדמונים שנדפסו בדורינו מקורו בשיבוש המהדירים האשכנזים שהורגל על לשונם בדורות האחרונים לגרוס "האוהבים", ושיבוש זה קרה בחמשה ספרי קדמונים שנדפסו בימינו, ואחד מהם (רס"ג) אף נדפס במהדורה מדעית, וכל זה הטעה את מרן הגרע"י, ואם היה יודע כל הנ"ל קרוב לודאי שהיה חוזר לנוסח 'האוהבי', שהרי אין דרכו להגיה בסדור ע"פ הדקדוק כאשר הוא נגד רוב ככל הקדמונים, ובאמת ההגהה "האוהבים" אינה מוכרחת, כי כל הקטע "תקנת שבת" אף שהוא יחסית קדום, מ"מ הוא בבחינת פיוט, והפייטנים לא משגיחים כל כך בכללי הדקדוק הרגילים, ועיין להגרי"ח סופר בקובץ אור ישראל כד שהאריך בכמה יישובים מספרים וסופרים באורך.
לסיכום: נוסח 'האוהבי' הוא הנוסח הקדום והמקורי וכן מופיע בכל הנוסחאות (אשכנז הישן, איטליה, רומניא, צפ"א, פרס, אר"צ בגדד, מצרים הקדמון, והקצר והארוך, וכ"ה ברע"ג שלפנינו בשני כת"י, ורק בכת"י בודד השתבש). ורק בנוסח פרובנס (ומשם לקטלוניה) נהגו לומר "האוהבים", וכנראה שהיא הגהה קדומה מסברא של חכמי פרובנס הקדומים. וכן הגיהו מסברא קצת מדקדקים אחרונים מפני כללי הדקדוק שלא תיכון ה' הידיעה בסמיכות, ונתקבל כן בנוסח אשכנז המאוחר [ובכמה סידורי קדמונים שנדפסו ע"י מהדירים אשכנזיים בני דורינו העתיקו כן בטעות, והם: סידור רס"ג וסידור הרוקח וסידור רשב"ן, וסידור ר' שלמה מגרמייזא, ו סדור ראב"ן, ובכולם בכל כתבי היד שמהם עצמם נדפס החיבור כתוב בבירור "האוהבי"], וגם האר"י גרס האוהבי, וכ"ה בכל סידורי הספרדים בדורות האחרונים (וקודם לכן אמרו הספרדים נוסח אחר לגמרי "למשה צוית"). וכאמור לעיל ראוי להמשיך להחזיק בנוסח מקורי זה, ומרן מלכא הגרע"י שינהו רק מחמת שחשב שכל הקדמונים גרסו "האוהבים", ואחר שנתברר שכל הקדמונים גרסו כדידן, ודאי היה מרן ז"ל מחזיק המנהג וכדרכו בכל הסידור.
[2] כת"י ניו יורק, בהמ"ל 4522. ס' 25424. המאה הט"ז. ההדירו שלמה טל, מכון בן צבי, ירושלים תשמ"א; כת"י ניו יורק, בהמ"ל 5432. ס' 37176.
[3] מלבד קורפו בהמ"ל 4079
[4] צפון אפריקה כת''י משנת קפ''ו, בהמ''ל 4531 ס' 25433 עמ' 8; צפון אפריקה, כ''י פרמה1741, ס' 12968. אבל בסידור נוסח צפ''א הקדום, כתיבה ייונית, רומא קזנטנזה 3085, ס' 85 דף 3 איתא 'האוהבים'.
[5] כגון אנטונין 135; ניו יורק: ENA 2145.3 ועוד. וכ"ה בכל קטעי גניזה הן של נוסח מצרים הקדמון והן של נוסח מצרים הקצר והן של מצרים הארוך ואכמ"ל.
[6] חוץ מן הדפוסים החדשים של הספרדים בדור האחרון שעל פי הוראות מרן הגרע"י זצ"ל ומו"ר הגר"מ מאזוז שליט"א, שינו לגרוס "האוהבים"
[7] אוקספורד בודלי 262, קטלוג נויבאואר 896, שנעתק בשנת ד' אלפים תתקס'''ג מכת''י המחבר!, דף 22; כת'''י וטיקן 497 ס' 538, עמ' 96 בסריקה; רשב''ן אוקספורד 449, קטלוג נויבאואר 897 ס' 21856, מאה יב-יג, עמ' 12 בסריקה. ואין כת"י נוספים בפרק זה.
[8] ואף שבעצמם הביאו בשנו"ס שבכתב יד הגניזה 'האוהבי', צ"ל שכשערכו השנו"ס כבר לא היה בידם צילום כתב היד ודוק.
[9] כן יודפס אי"ה במהדורתי העתידית של סידור רס"ג, על פי ג' קטעי גניזה וכתב היד השלם, וכעי"ז כתב גם: אריאל שוה, 'בעקבות מתקני התפלות', עיונים בתרבותם של יהודי צפ"א, ירושלים תשס"ה, עמ' 192 וגם הוא העיר שכן הוא בכתב יד השלם.
[10] ושם כתב שנוסח 'תקנת' תקנו אנשי כנסת הגדולה על סדר האותיות ואולי זה אחת הסיבות שהאר"י העדיף נוסח זה (וגם הגהת האר"י "בפה עמו" מקורה מספר זה).
[11] סדור פרובנס בהמ''ל 4601-4602, וכן סדור מנהג פרובנס , מיוחס לרומא, מאה י''ד לונדון 694 ס' 5060; פרובנס מיוחס לספרד מאה י''ג פריס 590 ס' 10550.
[12] וראה עוד: עזרא פליישר - תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראלים בתקופת הגניזה עמ' 52 הע' 89; מילואים לסידור רבי שבתי סופר (עמ' ר).
אולם הרב אהרן גבאי שליט"א המציא לי מה שכתב בזה שבכל הקדמונים איתא 'האוהבי', ולכאורה לפ"ז כך יש לומר גם לדעתו של מרן זצ"ל.
וזה מה שכתב הרב אהרן גבאי בענין זה.
בענין קדמות נוסח "האוהבי דבריה"
במוסף שבת בסידורי אשכנז כיום 'וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו', מקור נוסח זה הוא בתיקון מאוחר של המדקדק רבי שבתי סופר ע"פ הדקדוק, אבל בכת"י[1] ודפו"י האשכנזיים הנוסח הוא 'האוהבי'. וכ"ה בכל סידורי כ"י מכל העדות: פרס[2], רומניה[3], איטליה, אר"צ, בגדד, צפון אפריקה הקדום[4] וקטעי הגניזה[5]. ואחר בדיקה רבתי לא נמצא סידורים קדומים בנוסח האוהבים, אלא בכל סידורי פרובנס וכן בקטלוניה המושפעים מהם (בנוסח ספרד הישן וכן ברמב"ם אין כלל "תקנת שבת" אלא "למשה צוית", והספרדים בדורות האחרונים עברו לנוסח תקנת בעקבות האר"י, ואנחנו הספרדים עדיין אומרים 'האוהבי'[6], כי האר"י בשער הכוונות כתב לומר קטע זה כנוסחו בנוסח אשכנז של ימיו, ושם איתא האוהבי, ויוצא שלפי האר"י יש לומר האוהבי ולא נמשך האר"י בפרט זה אחר הנוסח המחודש שבמנהג קטלוניה, אף שקיבל מהם נוסח "צווי פעליה כראוי" שאינו בנוסח אשכנז).
ובספר עלי הדס עמ' 367 כתב: "בענין הגירסאות האהבי\האוהבים – בודאי שמבחינה דקדוקית הגירסא האוהבים נראית יותר, וכמו שכתב הגאון רבי מאיר מאזוז בקונטרס לאוקמי גירסא. ומה עוד שכן מצאנו בגירסאות רוב הגאונים והראשונים : סידור רב עמרם גאון, סידור רב סעדיה גאון, סידור רבי שלמה ב"ר נתן סג'למאסי, ספר המנהיג, סידור הרוקח, פירוש התפלות לרבי יהודה ב"ר יקר. ובספר המחכים (עמ' (23 לרבנו נתן ב"ר יהודה מצאתי "האוהבי' דבריה" האוהבי' עם גרש בסוף לשם קיצור .עכ"ל.
ויש להעיר שבכ"י שממנו נדפס סידור רוקח הגירסא "האוהבי" (והמו"ל שגג בזה), וכמו שהובא בקובץ אור ישראל כח. וכנ"ל על סדור ר' שלמה מגרמייזא, וכן על סדור ראב"ן (כן שמעתי מר' לוי יצחק חריטן שליט"א), וכן ברשב"ן אף שבנדפס: 'האוהבים' מ"מ בדקתי וראיתי שבכל כתה"י שמהם נדפס החיבור[7]איתא: 'האוהבי'.
ובענין רס"ג לא רק בקטע הגניזה של סידור רס"ג שהובא בשנו"ס לסדור רס"ג כתוב "האוהבי", כמו שכתבו כבר המו"ל, אלא באמת גם בכת"י השלם שממנו נדפס החיבור כתבו "האוהבי" כאשר ראיתי בעיני והמו"ל טעו בזה[8], וכן הוא גם בכל קטעי הגניזה האחרים של סדור רס"ג שלא היה בזמנו למהדירים[9].
ומה שהביא מרע"ג - רק בכת"י אחד – הספרדי - של סידור רע"ג, הנוסח: 'האוהבים', ובשני הכת"י האחרים 'האוהבי' [וגם אין לומר שלכל הפחות שזה מעיד על מנהג הסופר, ז"א שהרי בספרד אמרו 'למשה צוית', ואדרבה הסופר הספרדי שלא הכיר צורה מוזרה זו מתוך נוסח תפילתו, העתיק בטעות "האוהבים" כצורתה הרגילה. או לחילופין שהסופר הזה הוא קטלוני והוא שגור על פיו נוסח תיקנת שבת עם הנוסח האוהבים כמו בקטלוניה וכנ"ל, וכן נראה מנוסחו בברכת השיבה שופטינו שהוא היה מקטלוניה וצ"ע].
ולא נשאר אלא את ספר המנהיג, פירוש התפלות לרבי יהודה ב"ר יקר (אך כדאי לבדוק בכת"י). וספר המחכים, וכל אלה מפרובנס [וכן באור זרוע לנכד הרמב"ן מקטלוניא המושפעת מפרובנס דף נא,א[10]], ושם ורק שם נהגו כן[11] [ומה שהביא מו"ר ב'לאוקמי גירסא' שכן "האוהבים" בדפוס ונציא שלב, איני יודע איזו עדה משקף דפוס זה, אך בהכרח אינו סדור ספרדי, שהרי הספרדים אז עדיין אמרו 'למשה צוית', ואולי הוא סידור איטלקי או אשכנזי, וא"כ בטל הוא במיעוטו ביחס לכל שאר סידורי איטליה ואשכנז].
לפיכך ברור שהנוסח המקורי בתפלת תכנת שבת הוא 'האוהבי'[12]. ונוסח האוהבים בספרי הקדמונים שנדפסו בדורינו מקורו בשיבוש המהדירים האשכנזים שהורגל על לשונם בדורות האחרונים לגרוס "האוהבים", ושיבוש זה קרה בחמשה ספרי קדמונים שנדפסו בימינו, ואחד מהם (רס"ג) אף נדפס במהדורה מדעית, וכל זה הטעה את מרן הגרע"י, ואם היה יודע כל הנ"ל קרוב לודאי שהיה חוזר לנוסח 'האוהבי', שהרי אין דרכו להגיה בסדור ע"פ הדקדוק כאשר הוא נגד רוב ככל הקדמונים, ובאמת ההגהה "האוהבים" אינה מוכרחת, כי כל הקטע "תקנת שבת" אף שהוא יחסית קדום, מ"מ הוא בבחינת פיוט, והפייטנים לא משגיחים כל כך בכללי הדקדוק הרגילים, ועיין להגרי"ח סופר בקובץ אור ישראל כד שהאריך בכמה יישובים מספרים וסופרים באורך.
לסיכום: נוסח 'האוהבי' הוא הנוסח הקדום והמקורי וכן מופיע בכל הנוסחאות (אשכנז הישן, איטליה, רומניא, צפ"א, פרס, אר"צ בגדד, מצרים הקדמון, והקצר והארוך, וכ"ה ברע"ג שלפנינו בשני כת"י, ורק בכת"י בודד השתבש). ורק בנוסח פרובנס (ומשם לקטלוניה) נהגו לומר "האוהבים", וכנראה שהיא הגהה קדומה מסברא של חכמי פרובנס הקדומים. וכן הגיהו מסברא קצת מדקדקים אחרונים מפני כללי הדקדוק שלא תיכון ה' הידיעה בסמיכות, ונתקבל כן בנוסח אשכנז המאוחר [ובכמה סידורי קדמונים שנדפסו ע"י מהדירים אשכנזיים בני דורינו העתיקו כן בטעות, והם: סידור רס"ג וסידור הרוקח וסידור רשב"ן, וסידור ר' שלמה מגרמייזא, ו סדור ראב"ן, ובכולם בכל כתבי היד שמהם עצמם נדפס החיבור כתוב בבירור "האוהבי"], וגם האר"י גרס האוהבי, וכ"ה בכל סידורי הספרדים בדורות האחרונים (וקודם לכן אמרו הספרדים נוסח אחר לגמרי "למשה צוית"). וכאמור לעיל ראוי להמשיך להחזיק בנוסח מקורי זה, ומרן מלכא הגרע"י שינהו רק מחמת שחשב שכל הקדמונים גרסו "האוהבים", ואחר שנתברר שכל הקדמונים גרסו כדידן, ודאי היה מרן ז"ל מחזיק המנהג וכדרכו בכל הסידור.
[1] חוץ מכת"י אחד מאה טו פפד"מ 227.[2] כת"י ניו יורק, בהמ"ל 4522. ס' 25424. המאה הט"ז. ההדירו שלמה טל, מכון בן צבי, ירושלים תשמ"א; כת"י ניו יורק, בהמ"ל 5432. ס' 37176.
[3] מלבד קורפו בהמ"ל 4079
[4] צפון אפריקה כת''י משנת קפ''ו, בהמ''ל 4531 ס' 25433 עמ' 8; צפון אפריקה, כ''י פרמה1741, ס' 12968. אבל בסידור נוסח צפ''א הקדום, כתיבה ייונית, רומא קזנטנזה 3085, ס' 85 דף 3 איתא 'האוהבים'.
[5] כגון אנטונין 135; ניו יורק: ENA 2145.3 ועוד. וכ"ה בכל קטעי גניזה הן של נוסח מצרים הקדמון והן של נוסח מצרים הקצר והן של מצרים הארוך ואכמ"ל.
[6] חוץ מן הדפוסים החדשים של הספרדים בדור האחרון שעל פי הוראות מרן הגרע"י זצ"ל ומו"ר הגר"מ מאזוז שליט"א, שינו לגרוס "האוהבים"
[7] אוקספורד בודלי 262, קטלוג נויבאואר 896, שנעתק בשנת ד' אלפים תתקס'''ג מכת''י המחבר!, דף 22; כת'''י וטיקן 497 ס' 538, עמ' 96 בסריקה; רשב''ן אוקספורד 449, קטלוג נויבאואר 897 ס' 21856, מאה יב-יג, עמ' 12 בסריקה. ואין כת"י נוספים בפרק זה.
[8] ואף שבעצמם הביאו בשנו"ס שבכתב יד הגניזה 'האוהבי', צ"ל שכשערכו השנו"ס כבר לא היה בידם צילום כתב היד ודוק.
[9] כן יודפס אי"ה במהדורתי העתידית של סידור רס"ג, על פי ג' קטעי גניזה וכתב היד השלם, וכעי"ז כתב גם: אריאל שוה, 'בעקבות מתקני התפלות', עיונים בתרבותם של יהודי צפ"א, ירושלים תשס"ה, עמ' 192 וגם הוא העיר שכן הוא בכתב יד השלם.
[10] ושם כתב שנוסח 'תקנת' תקנו אנשי כנסת הגדולה על סדר האותיות ואולי זה אחת הסיבות שהאר"י העדיף נוסח זה (וגם הגהת האר"י "בפה עמו" מקורה מספר זה).
[11] סדור פרובנס בהמ''ל 4601-4602, וכן סדור מנהג פרובנס , מיוחס לרומא, מאה י''ד לונדון 694 ס' 5060; פרובנס מיוחס לספרד מאה י''ג פריס 590 ס' 10550.
[12] וראה עוד: עזרא פליישר - תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראלים בתקופת הגניזה עמ' 52 הע' 89; מילואים לסידור רבי שבתי סופר (עמ' ר).
