שימוש בכלי חרס ישן בפסח

בשלחן ערוך (סי' תנא ס"כב) כתב שנוהגים שלא להשתמש בכלי חרס ישן.
ומבואר מהרי"ף וממרן שם שמדובר גם בכלי חרס שהשתמשו בכל השנה רק בצונן. והנה בחזון עובדיה פסח ובילקוט יוסף כותבים להקל להשתמש בכלי חרס ולא מזכירים כלל את השלחן ערוך הזה.
הרב אופיר מלכה רצה לתרץ את מרן הגרע"י שכיון שהחרס כיום חלקה אז השתנה המנהג. אבל צ"ע שמרן הגרע"י ובילקוט יוסף לא נחתי לבאר ענין זה. אם יש לאיזה מישהו ידיעה בענין זה אשמח לשמוע.
 
ז"ל השו"ע שם: אבל לשל חרס לא מהני הגעלה, ואפלו לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן, לא ישתמש בהם מצה אלא בצונן. "והאידנא נהגו עלמא דלא לאשתמושי בפסח במאני דפחרא עתיקי". עכ"ל מרן. פי' שמעיקר הדין אם השתמש בצונן מותר להשתמש בצונן (בדרך עראי) ומסיים שכיום נהגו לא להשתמש בפסח בכלי חרס. ולשון מרן היא בעצם לשון הרי"ף.
 
חזור
חלק עליון