הרב דוד יוסף על מרן (בשיעורו שבוע שעבר- הובא בקול הלשון כא' אדר ב')
וזה קיצור מדבריו: אבא היה נכנס לחדר ללמוד אחרי הסדר, ואומר להם רק מי שרוצה לדבר אתו על עניני פסח ידבר (ולא בנושאים אחרים), "ובגלל זה הוא היה מקפיד לשתות מיץ ענבים", למרות שמבחינת הבריאות (הסכרת שהייתה למרן) היה עדיף לו יין ולא מיץ, וגם יש פוסקים שיש דין שמחה בפסח וצריך יין, ולא כמו כל שבת שסוחט אשכול ענבים, אבל הוא היה אומר שלדעתו מעיקר הדין ל"צ להקפיד בזה והמחמיר תע"ב, ועדיף לספר ביציאת מצרים מאשר להחמיר.
ואמר הרב דוד על עצמו: אני מקפיד את הכוס הראשונה לשתות מיץ ענבים, כי גם אם יש דין שמחה ל"צ כל הארבע כוסות, וכוס ראשונה לא שונה מקידוש של כל השנה, ועוד שאנשים ששותים על קיבה ריקה זה עושה כאב ראש. וזה כדברי אחיו הרב אברהם הנ"ל.
ועכ"פ זה עצה טובה קמ"ל, ולא הוראה, ולכן כאלה שכתבו שכוס אחת לא מזיקה להם אין הכי נמי, וכל אחד מכיר את עצמו, למשל אני מאוד רגיש ליין. ובקיצור אין בזה כללים ברורים, כל אחד יחשבן לעצמו איך יעבוד את ה' הכי טוב.