כללי המשנ"ב

וכמדומני שקראתי גם מאמר של הקדוש רבי איתם הנקין הי"ד על זקנו בעל ערוך השולחן, ושם גם נגע בחילוק בין זקנו למשנ"ב. אך איני זוכר היכן נתפרסם מאמרו.
 
מה זה הספר הליכות עולם לו?
 
וכמדומני שקראתי גם מאמר של הקדוש רבי איתם הנקין הי"ד על זקנו בעל ערוך השולחן, ושם גם נגע בחילוק בין זקנו למשנ"ב. אך איני זוכר היכן נתפרסם מאמרו.
 
כל העיסוק בכללים בדעת המ"ב הוא דבר משונה ומוזר, כי לא זו הייתה כוונתו ובארצו ובחומותיו לא דיברו מעניני כללים כלל וכלל!
הכלל הכי נכון בדעת המ"ב
זה ללמוד את הסוגיא בעיון ובעמקות, ולראות מה פסק וממה התעלם, למה רמז ואת מה יישב.
זה הכלל היחיד שאני מכיר.
ולא לחינם מי שאינו מוכשר לא מוצא עונג בלימוד המ"ב, כל מי שמתרגל ללימוד המ"ב בעיון קשה לו לעזוב את או"ח לטובת חלקים אחרים והבן היטב.
 
כל העיסוק בכללים בדעת המ"ב הוא דבר משונה ומוזר, כי לא זו הייתה כוונתו ובארצו ובחומותיו לא דיברו מעניני כללים כלל וכלל!
הכלל הכי נכון בדעת המ"ב
זה ללמוד את הסוגיא בעיון ובעמקות, ולראות מה פסק וממה התעלם, למה רמז ואת מה יישב.
זה הכלל היחיד שאני מכיר.
ולא לחינם מי שאינו מוכשר לא מוצא עונג בלימוד המ"ב, כל מי שמתרגל ללימוד המ"ב בעיון קשה לו לעזוב את או"ח לטובת חלקים אחרים והבן היטב.
ודאי שהיתה לו גישה, וכגון שקיבל דברי כתבי יד, ודלא כהחזו"א.
יש ראיות מה סבר בענייני סב"ל, וכן ע"ז הדרך.
בקיצרור תעבור על הקונ' כללי המשנ"ב ותראה שדבריו (עכ"פ רובם) מעוגנים היטב בדברי המשנ"ב למעיין היטב.
 
כל העיסוק בכללים בדעת המ"ב הוא דבר משונה ומוזר, כי לא זו הייתה כוונתו ובארצו ובחומותיו לא דיברו מעניני כללים כלל וכלל!
אתה לא צודק, ואסביר לך
הכללים שיש בדעת המשנ"ב, שיצא לאור ספר שלם ע"ז כפי שתראה בעתיד הקרוב, זה לא כללים בדומה לכללי מרן השו"ע, וכללי הרמ"א וכו' כפי שמובא בארוכה בעין יצחק ג"ח, אלא הכוונה להרבה מאד מקומות שהמשנ"ב לא הכריע במפורש, או שהביא שתי דעות ותו לא, או שכתב "אפשר שכך וכך" ועוד כהנה של דברים שיש הרבה לדון מה היתה דעתו בכך, והמחבר לא ממציא דברים בעצמו, כי בלא"ה אין מי שכתב בזה כללים וכו', וגם לא דברו מענייני כללים כמו שטענת
אלא הכוונה שמי שהשקיע הרבה מאד בלימוד המשנ"ב ויודע ובקי בו מאד, אז בעקבות הידע שלו, יוכל לדעת ממקורות רבים מה דרכו של המשנ"ב בכ"ז, וכגון אם כתב לשון "אפשר" ויש להסתפק אם בכוונתו להכריע, אזי ממקורות רבים אחרים במשנ"ב שכתב לשון אפשר והכריע, זה יגלה על המקום שיש להסתפק בהם, וכן ע"ז הדרך
כלומר הכללים כאן, הם בסה"כ באים להבהיר ולגלות דעתו של המשנ"ב במקומות שיש להסתפק בהם מה היתה כוונתו.
ולזה ברור שהספר מועיל מאד מאד,
בהצלחה
 
כל העיסוק בכללים בדעת המ"ב הוא דבר משונה ומוזר, כי לא זו הייתה כוונתו ובארצו ובחומותיו לא דיברו מעניני כללים כלל וכלל!
הכלל הכי נכון בדעת המ"ב
זה ללמוד את הסוגיא בעיון ובעמקות, ולראות מה פסק וממה התעלם, למה רמז ואת מה יישב.
זה הכלל היחיד שאני מכיר.
ולא לחינם מי שאינו מוכשר לא מוצא עונג בלימוד המ"ב, כל מי שמתרגל ללימוד המ"ב בעיון קשה לו לעזוב את או"ח לטובת חלקים אחרים והבן היטב.
גם אני לא מסכים עם מר.
ובפרט שחלק מהכללים מסתמכים על יסודות שכתב בנו בספר "קיצור תולדות הח"ח"
 
חזור
חלק עליון