אקדים שרק כי יש לי נפק"מ בדבר, וראיתי שיח שלא היה ברור לי במקורות שנכתבו אז ישבתי לברר עניין זה ולא בכדי להכנס לנידון סתם.
ואחר העיון בס"ד.
לשיטת מרן בחזו"ע עמ' רכח זה כשר למהדרין. ואיך אפשר להעתיק דבר כזה.
בעמ' רכ"ח לא מוזכר חצי דבר ממה שכב' כתב.
וגם המקורות שהזכיר הרב אביטבול בתשובה שכ' אינם קשורים לנד"ד, ומה שציין לדברי החזו"ע בעמ' רנ"ח הם שייכים
לשו"ע בסי' תרמ"ח סט"ז.
והנידון של נקודה שחורה בפיטם שייך
לשו"ע שם בסע' יב וז"ל השו"ע: מחוטמו ואילך, דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא, פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל שהוא, ויש מי שאומר דה"ה דיבש פוסל שם בכל שהוא.
ואף שיש קשר בין סע' יב לסע' טז, מ"מ מרן זיע"א כתב בזה מפורש בחזו"ע עמ' רס"ו טור שני.
ראה בילקוט יוסף ארבעת המינים עמ' שמו
וגם בילקוט יוסף אין כתובים הדברים וגם לא בעמ' שמ"ח כמו שהבאתי לעיל.
עכ"פ נמצא שאין כתב כן בכלל מרן זיע"א בהדיא בחזו"ע לענין נקודות שחורות בפיטם מלבד בעמ' רס"ו, וגם מה שכ' שם לא הכשיר זאת בהדיא כלל!
לשיטת מרן בחזו"ע עמ' רכח זה כשר למהדרין. ואיך אפשר להעתיק דבר כזה.
ככה לחלוק סתם על ג"ע.
וכ"כ מרן שליט"א בשו"ת הראשון לציון ח"א סי' נ"ה שם כתב לברר את דברי החזו"ע בזה.
וכן העלה בילקוט יוסף ארבעת המינים עמ' שנ"ג-שנ"ו.
ולענין החילוק בין נקודות שחורות מעצמות האתרוג שהן פוסלות לשאינם מעצמות האתרוג ואינם פוסלות כ"כ בשו"ת המביט ופסקו המשנ"ב בסי' תרמ"ח ס"ק מט. והביאם בחזו"ע עמ' רס"א. ונראה שכך ס"ל למרן זיע"א, וא"כ נכונים הם דברי הרב אביטבול, אולם צ"ע בזה וגם מדברי הראש"ל שם.
וע"ע בספר ארבעת המינים למהדרין עמ' ש"ע והלאה.