תוצאות חיפוש

מקודם הגבתי קצת על הסרטון הראשון. והאמת היא שלא ראיתי את כל הסרטון השני ("הלוואי" שהיה לי זמן לראות את כל הסרטונים...), אבל דפדפתי וראיתי בדקה 45:15, הם הביאו את הפתיחה של המכתב של הרב אלישיב, שהוא מברך את האדמו"ר הנ"ל שיזכה את הדור להיות בצניעות וכו' וכו', וכמובן עם תמונה של הרב אלישיב ברקע...

יישר כח, שהבאת את דברי הקובץ תשובות, והאוצר דינים.

והנה בעבר בפורום הרב שמעון ללוש התייחס לדברים וזה לשונו (אני פשוט לא יודע איך עושים קישורית למקום אחר, אשמח לעזרה) ב"ה שלום וברכה, מאחר שהעירו לתשומת ליבי אודות המכתב ממרן זיע"א שפורסם כאן, ולאחר התייעצות עם כמה ת"ח מתלמידי מרן זיע"א בענין, ראיתי לנכון להציג את ההתיחסות שנראית לכמה מתלמידי מרן...

ואגב חתנא דבי נשיאה ר' אהרון בוטבול נשאל בחודשים האחרונים ברדיו, האם לדעת הרב עובדיה צריך חצאית עד הקרסול, והשיב: שאף פעם הוא לא העיר לאשתי על החצאית, למרות שאשתי הייתה מקשיבה להוראות שלו. זה תוכן דבריו. אם למשהו יש את ההקלטה של השידור שיעלה לפורום.

הנה מה שהביא חכם שהבין שדעת הרב אלישיב זיע"א שצריך חצאית עד הקרסול (בערך בדקה 6), זה אינו נכון, וראה בשו"ת קובץ תשובות ח"א (סי' יא כמדומני) מכתב שכתב הרב אלישיב לקונטרס שהצריך חצאית עד הקרסול, והרב אלישיב דחה את דבריו, והביא לו ראיות שדת יהודית משתנה לפי המנהג המדינה, והעיקר שהברך תהיה מכוסה בכל...

לכאורה איש חיל צודק בדבריו, ואפרש שיחתו: שיש דין פת הבאה בכסנין, והוא אם אפה פת ממולאת, או פת נכססת, או שנילושה במי פירות (סי' קסח ס"ז). ויש לדון הכא שמא מצופה בשוקולד הוי כממולא בשוקולד, ודינו כפת הבאה בכסנין (וצ"ע בפרט זה, וכמדומני שהאח' נחלקו בזה בפיצה אליבא דהט"ז שגם אם זה ממולא בדברים...

אני לא יודע מה ההבדל בין גרפיקאי למעמד. אבל שלמה ניזרית 0504158840. אני יודע שהוא עושה עלונים יפים מאוד (כמובן גם ספרים).

וגם אני רציתי לעורר ע"ז, שהתחלה הוא היה בגדר של חולק על גדול הדור, וקהילה שיש שם דברים מוזרים, ועוד הוצאות שם רע. ואח"כ הוא נהיה אהוב וקדוש, וצריך לבקש ממנו ברכות. האמת היא שלא ראיתי את הפורום לפי הסדר, אלא היום פתחתי אחרי כל ההוא אמינא והמסקנה, ופשוט נדהמתי איך מי שהיה לפני כמה דקות ה' ישמור...

זה מה ששאלתי על עצמי, כמו שמבואר. אז לא הבנתי למה צריך לחפש עקיצות על השני, כמו בהתחלה שכתבתה לי: זה לשונות לא נעימות, ולא מתאימות לת"ח כמותך. ולא נשכח שאנו כעת מתאבלים על תלמידי ר"ע שלא נהגו כבוד זה בזה, אז כדאי שנתחזק בזה בפורום. תודה.

לא הבנתי אם לא מקליטים אז לא אומרים את האמת? וגם לגבי החיסונים למה הוא לא לקח, כי חשש שזה מסוכן, וא"כ למה בשיעוריו בזמנו הורה להתחסן, וכי הוא לא חושש לסכנת כל תלמידיו?. וצ"ע גדול.

טוב טעיתי בדימוי, ואת הגמ' בחולין הנ"ל לא ידעתי, ןצ"ע איך זה מסתדר עם הגמ' שהקב"ה לא מביא תקלה לצדיקים, וכתבו התוס' בענייני אכילה. ויש לעיין. אבל על כל פנים כוונתי שלא כל ת"ח שהוציא חוברת מחייבת אותי להחמיר ולהיות ספק דאורייתא לחומרא, אא"כ עיינתי בב' הצדדים ויצא לי לאיסור, ולכן הבאתי שבהוראה...

ואגב בחול המועד סוכות שנת תשע"ד או תשע"ה התפללתי עם הרב יצחק יוסף, ואחר התפילה משהו נגש אליו ושאלו האם כל עופות הפטם טרפים, והשיב לו: מה פתאום, הרי מרן (ועוד גדולים) היה אוכל עופות אלו, ואין הקב"ה מביא תקלה בידי צדיקים, בענייני אכילה.

וזה טענה דומה למפיצי 'התכלת', שלא יהיה אלא ספק, הרי ספק דאורייתא לחומרא, ועל זה עונים להם שלא כל חסרון ידיעה הופך לספק, עי' בקונטרס בין תכלת לארגמן, ובשו"ת רחשי לב (של הרב אוחנה מכוכב יעקב) סימן ו'.

לא כל שאלה וחסרון ידיעה הופך לספק, וא"כ כל שאלה הלכתית שיש בה מחלקות והיא דאורייתא, נפסוק לחומרא, אלא לומדים את הסוגיא, וכמו בברכות אם כל ספק יחשב סב"ל, לא תוכל לברך כמעט מימך, אלא צריך ללמוד ולראות אם זה ספק בכלל או לא.

אני לא יודע אם כבר הזכירו בפורום הנ"ל, אבל בהוראה ברורה של כסא רחמים, דחו דבריו של קונטרס עוף הפטם ועוד שאסרו, וביארו את ההיתר בטוב טעם, ואף שבחודשים האחרונים הוא דחה את דבריהם בירחון אור תורה, הם השיבו לו על טענותינו בטוב טעם.

ידועה מחלוקתם של מרן זצ"ל והברכת ה' בענין ברכת הלחמניות מתוקות, שלדעת הרב משה ברכתם המוציא, כיון שהדרך לאכלם לקביעות סעודה, והוי כלחם ממש, ולדעת הרב עובדיה, כיון שמורגש בהם טעם מתיקות -הוי כפת הבאה בכסנין. ולפ"ד הרב עובדיה משמע שאם יש גדר של פת הבאה בכסנין, לא חוששים שאוכלים אותו בקבע, ולכן פשוט...

אני לא מבין למה זה לא רווחי, יש הרבה אברכים ובני תורה שלא אוכלים אותם בפסח מהסיבה הזאת, וכן אני הקטן נוהג שנים בלא נדר לאכול דווקא שמורה, וא"כ מי שיש לו יכולת לדבר עם המשגיחים שם שיעשו כמות כזאת, וימכרו לפחות באזורים של בני תורה.

בהערה שציינתי בהודעה הקודמת, לא משמע שכן דעת מרן זצ"ל. וגם קשה לי החילוק של הראש"ל שליט"א, 'שמעיקר הדין המוציא, והמנהג מזונות, ולכן דיינו שהיא יבשה, אבל אם הרטיבה ברכתה המוציא', וקשה ממאי נפשך אם המנהג טעות, אז שיכתוב שהברכה המוציא, ואם המנהג נכון - כמו שמשמע מספרי מרן זצ"ל, אז הולכים אחרי...

בתשובה שהבאתי לעיל ציינתי (באות ג) לעיין בסימן הקודם שביארתי אם אזלינן בתר אפייה. וזה הלשון: ג). אמנם ראה ראיתי למרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' קנח אות ה) שלאחר שהביא דברי הבית דוד, כתב על טעמו הראשון, שיבשות לבד מיקרי כסנין מתרגום יהונתן בן עוזיאל שתרגם "יבש היה נקודים" כסנין, והרי התם כתיב זה...