תוצאות חיפוש

ראה במהדורת בלאו, חלק ד', עמ' 131, 152. ומי שרצה לומר שמה שכתב איסורי לאוין לאו דוקא, לא חש לקמחיה, ועם הרמב"ם הוא מתעסק, שכל מילה שלו זהב, וכי לא יכל לכתוב "בכל דיני התורה".

גאון הגאונים אתה. ולגש"ע, הר"ן פירש לשיטתיה בדוכתא אחרינא דסד"ל מדאו', וגם אם אין הכרח שלא כדבריו - מספיק שאין הכרח כפירושו כמ"ש הפר"ח, ותו ליכא לאוכוחי מידי דהכי דעת מרן והכי הלכתא, ואזלי' אחר עמודי התווך הרי"ף והרמב"ם דסד"ל מדר' וכמשמעות ד' מרן בסי' תס"ז וכהבנת החיד"א והגרי"ח ועוד בדעת מרן...