תוצאות חיפוש

זה פשוט שלאחר שהב"י כתב לאסור שאר משקין שיעשו כמותו. אולם אנו דנים שהוראתו של הב"י היא נגד הראשונים וממילא אין המנהג נכון.

איני רואה מקום לויכוח ודיון בדעת הב"י. דבריו מפורשים בזה בית יוסף אורח חיים סימן תפא כתב אדוני אבי ז"ל יראה מדברי רב יוסף טוב עלם שאסור לשתות אחר ארבע כוסות וכו' עד סוף הסימן. הכל בפסקי הרא"ש פרק ערבי פסחים (שם) וגם הגהות מיימון כתבו בפרק ו' (דפ' קושטא הי"א) שרבינו יחיאל היה מתיר לשתות יין...

תעיין היטב בדברים. מנהג העולם שהביא הב"י [וכן הטור] זה לא על שאר משקין. המנהג הוא שלא שותים יין, ולא כמו הראשונים שהתירו לשתות יין. הב"י כתב מדנפשיה ומיהו שאר משקין נראה דלמאן דאסר לשתות יין הכי נמי אסר בהו ע"כ. ו'סברא' זו של הב"י נסתרת מדברי הריטב"א להדיא, ומסתימת שאר הראשונים ומטעמם בדעת...

האחרונים ביארו כך, אולם הראשונים ביארו 'בדעת הרי"ף' אחרת. כל מה שהבאתי כתוב בשו"ת חזו"ע בסימן האחרון סי' נ' עי"ש שהביא את כל הראשונים הנ"ל ודייק מהם כנ"ל, וגם את הריטב"א הביא עי"ש.

בדעת הב"י אכן אתה צודק. אבל בדברי הראשונים מבואר שלא כדעת הב"י; הראב"ד כתב שהטעם לאסור לשתות הוא כדי שיהיה היכר לד' כוסות שכנגד הגאולה עי"ש. וכ"כ ר' מנוח פ"ז ה"י עי"ש. ובפ"ח ה"י כתב בשם הראב"ד בתשובת שאלה [תמים דעים סי' ל'] שאפשר שהוא מתקנת עניים בחו"ל שעושים שני ימים שלא יגמרו הכל בלילה הראשון...