תוצאות חיפוש

יישר כח. ולכאורה האמת נראה כך. אלא שצורף לעיל מכתב בשם מרן שליטא דצריך להגעיל. והשאלה האם דיבר בדרך חומרא.

למישהו יש הסבר או ידיעה ממרן אם חזר בו ממה שכתב בילקו"י או שמא גם שם התכוון רק שהמאכל לא נאסר אבל אסור להשתמש בכלי. כי לכאורה המציאות שמתארחים אצל משפחה, ובפרט מצוי בבעלי תשובה, שמכינים לכבודם בשר חלק, וכעת לכאורה רק מותר לאכול? אסור לשים את הכלי על הפלטה? אסור לאשה להכין אוכל אצל הוריה בערב...

עוד יש לעיין כאן שנראה מדברי מרן שליט"א שהמתארח אסור אפילו שסתם כלים אינן בני יומן בדבר שהוא איסור מוחלט. אז בבשר שאינו חלק שבלוע בכלים מצריך את ה-24 שעות אבל גם את זה שזו מחלוקת (רמ"א וכו') דאם זה דבר שאסור לכול"ע נראה שמלעיל שצירפתי שאסור לגמרי גם נטל"פ.

לגבי הכלים. למישהו יש הסבר למה מרן שליט"א בהלכה כתב למעלה שהכלים לא נאסרים ובמכתב כתב שחייב הגעלה?

בקשר לכלים כתב ב'ואין למו מכשול' ח"י: בשו"ת מהרש"ך חלק א' (סימן עז) כתב בדין כלים שנתבשל בהם ספק טריפה, שיש להתיר משום ספק ספיקא, שמא אינה טריפה, ואם תמצא לומר טריפה, שמא לא יתן הכלי טעם בתבשיל המתבשל בו. ע"כ. והובאו דבריו בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן לב), והביא שם עוד פוסקים ההולכים בשיטה זו...

אז לכאורה תמיד נתיר כשר

ועוד לכאורה יש לעיין. אם המארח עבר איסור בזה שבישל בכלי (שהרי טעון הגעלה) מדוע בדיעבד לאורח מותר לאכול? האם משום דיש המתירים בשר כשר? או משום שפשוט לאורח לא נאסר? וזה דברים שצריכים עיון ומאוד קשה לדייק את טעם ההיתר.

ישר כח גדול. וזה פלא שהרי בהלכה באיסור והיתר א' כתב למעלה שכ"ש שהכלים אינם נאסרים. אומנם בהערה באמת הביא את זה שסתם כלים אינן בני יומן. והוא חידוש.

היינו שמחים אם @הרב שמעון ללוש יאיר את עינינו מה טעם ההיתר. וכן לגבי הכלים, האם הם מותרים לכתחילה או רק אם הכינו?

אבל אם הם רגילים לקנות בשר כשר למה שיהיה ספק? אלא כנראה הספק שמא גם הכשר הוא חלק.

אבל למה יש ספק ספיקא אם רגילים לקנות חלק? על כורחינו לומר שגם הכשר הוא אולי חלק. וא"כ חזרה לדוכתא: מדוע לא לקנות מעיקרא בשר כשר ולהסתמך על ס"ס?

עוד פלא. דבילקו"י כתב שהכלים לא נאסרים. אבל בהערה הביא ס"ס ואח"כ כתב וסתם כלים אינן בני יומן. אז הכלים מותרים לגמרי? או שהאוכל מותר כי סתם כלים...

גם מהילקו"י עצמו ניכר כך. שכתב שאין ידוע מה הזמין

לפי הרב 'ואין למו מכשול' שכתוב על האריזה כשר.

זו אותה סתירה של 'הבית היהודי' כך בילקו"י. ואולי התירוץ שזו שעת הדחק (סעודת מצוה וכו') וזו לא. אלא שיש שוב לעיין גופא ביתר, האם הוא נאמר גם שיודעים בודאות שזה בשר כשר? כי לכאורה כתב למעלה שאין ידוע מה הזמין, ובהערה הביא בכלל ספק ספיקא אחר. לפי מה שכתב האין למו מכשול בשמו, אם ידוע בודאות שזה בשר...

קובץ בית יוסף. אגב, ב'אין למו מכשול' לא הביא כך, אלא כתב: ובמקורות הביא:

אלא אם כן החילוק בין הלכה א' לב', שבא' מדובר שבלהקל לפי שעה. ובהלכה ב' רוצה לכתחילה לעשות כך ולכן אסור.

אם באמת בספק ספיקא זה לא שאולי קנה בשר כשר אלא שמא לא היתה סירכא, לכאורה למה אם בודאות אני יודע שאצל המארח בישל בשר כשר, אסור? עיינו פה, דהלכה אחת לכאורה סותרת את חברתה:

לא הבנתי. הסיבה שמותר כשמתארחים זה ספק ספיקא. אז למה ב'שוטף' לא לקנות 'כשר' עם ספק ספיקא? או על כל פנים למה אנחנו קוראים לזה ספק טרף.