במהדורה ראשונה של שו"ת הראש"ל הוא לא דיבר על הקושיה מצנימים רק במהדורה השנייה. ולענ"ד התי' לא מסתבר שהרי אם אין שינוי כלל בין מצה רטובה ללא רטובה כמו צנימים עד כדי כך שממשיך לברך המוציא על צנימים ה"ה דלא שייך לומר המנהג על יבש ולא על רטוב הרי היינו הך.