בשו"ת הראשון לציון שם כבר עמד בזה וכתב ליישב דהתם שעת אפיה קובעת ולכן תישאר ברכתו המוציא אף שעשאם צנימים, משא"כ הכא שמברכים מזונות על המצה בגלל המנהג, ומכיון שכך, המנהג היה רק על מצות קשות ולא על הרכות, ולכן ברכתם המוציא.
ולענ"ד יש ליישבת בפשיטות יותר, דבאמת מן הדין היה צריך לברך על המצה...