תוצאות חיפוש

קודם, זה לא רק עניין סימבולי של זעזוע הארץ, אלא עוד כמה דברים חמורים שהוזכרו שם בגמ' (שבועות לט) וציינתי אותם בקצרה בתגובתי הראשונה... ולפי שיטת הרמב"ם עובר על 'לא תשא' שהוא הוא אותו הלאו ממש שעובר עליו בברכה לבטלה לשיטתו... א"כ זו אותה חומרה ממש. וכבר ציינתי לעיל שגם בשבועת אמת שקיימו אותה שאין...

נאמר על לאו לא תשא, ולהרמב"ם עובר ממש על לאו זה... וגם לשאר הראשונים אסמכוהו רבנן על הלאו הזה כדאיתא בבכרכות לג. ?? לא זכיתי להבין כוונתך.... מה יש לדון כך המנהג..... והוי כמו כל מנהג אחר נגד מרן, ואפילו לקולא... נראה שחסר כאן בסוף דבריך... מ"מ ודאי שאין החיד"א נדרש כל פעם לציין וגם אין דרכו...

א. נאמר בגמ' על שבועת שוא, וציינתי זאת במפורש, אך בגמ' נאמר שברכה לבטלה עובר משום 'לא תשא' שהוא אותו הלאו.. ב. אמת שדעת רוב הראשונים שזהו רק איסור דרבנן, ומפורש בגמ' בהדיא שאינה נחשבת מן החמורות, אך אנו רואים במפורש שכך כותבים האחרונים שזוהי הסיבה שמחמירים בברכות, א"כ לא מבעיא אם נאמר שעובר ממש...

נכון שיש עבירות שיותר חמורות בעצם, אבל בשבועת שוא נאמרו הרבה דברים חמורים, שבכל עבירות נאמר בהם ונקה ובה לא ינקה, ונפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם כולו לאלתר ואפילו יש לו זכות אין ממתינים לו.. וכן ב' אלפים עיירות שהיו לינאי ונחרבו על שבועת אמת שקיימו, א"כ ראינו שיש לשבועת שוא השלכות קשות ביותר...

להעיר, שר' דוד פארדו אינו מרבותיו של החיד"א, כמו שמשמע מדבריך אלא הם היו מחותנים....