תוצאות חיפוש

אכן דעת הנתיבות המשפט (באורים סימן רלד ס"ק ג) שמי שעבר בשוגג על איסור דרבנן אין צריך שום כפרה, וכאילו לא עבר. אמנם הבנתי שיש פוסקים שחולקים עליו. ומסתמא כתב הרב חותה אליבא דכו"ע.

תשלח לי באישי ואכתוב לך.

ועתה שוב השיב לי הג"ר בנימין חותה על ההערה שכתבתי לעיל, בזה"ל: גם כן דהוי חטא בטעות

אולי לזה כבודו נתכוון, אך לא כתבת זאת. אתה כתבת שכך עליו לעשות. אבל שאלתי באופן שלא ידע את ההלכה הזו, האם עבר עבירה. ועל זה השיב הרב חותה שכיון שסו"ס עשה לא כפי ההלכה הוא חטא. [הערה: שלחתי שוב שאלה לרב חותה האם תשובתו היא אף על אדם שלא ידע את ההלכה שיש לחזור].

זה מה שהשיב לי היום הג"ר בנימין חותה שליט"א: כל מי שעושה לא כפי ההלכה אף שכלפי האמת לא טעה חטא עשה שלא שמע לדברי חכמים וכשאר סייג לדבריהם

מה המקור לכך? וכן אני דיברתי על אופן שהוא לא ידע את ההלכה, ואתה כתבת שעבר במזיד

זו בדיוק נקודת הספק! האם הקב"ה דן את האדם כלפי ההלכה שנפסקה כאן, או כלפי מה שהקב"ה יודע שבאמת האדם אמר מוריד הטל.

אז מה הדין במי שלא ידע את ההלכה? יש כאמור כמה אופנים לשאלה. א. המשיך תפילתו במזיד. ב. היה נראה לו רוב סיכויים שאמר כהוגן, ולכן המשיך. ג. לא ידע את ההלכה.

מה הדין באופן שהוא לא ידע את ההלכה הזו? האם הוא עבר עבירה או לא?

בשאלה ששאלתי יש לדון בכמה אופנים א. אם המשיך תפילתו במזיד - בכוונה נגד ההלכה. שבמקרה כזה כבודו צודק. ב. נראה לו שכן אמר מוריד הטל, אך הוא מסופק, ואומר לעצמו מספק אני ימשיך בתפילה [או שלא ידע את ההלכה שיש לחזור]. בכה"ג זה לא דומה כלל לגמ' בקידושין שהזכרת.

שלום וברכה, חשבתי היום על שאלה מעניינת. מה הדין באופן שאדם הסתפק אם אמר מוריד הטל או לא, אך בכ"ז בחר להמשיך את התפילה - שאי"ז נכון מצד הדין, וע"פ הדין צריך לחזור. אך האמת היא שהוא כן אמר מוריד הטל, רק שכח, ולכן הסתפק. האם הוא עבר איסור בכך שהמשיך את התפילה, שהרי הדין הוא שצריך לחזור. אך כלפי...