תוצאות חיפוש

יישר כח אכן, אני מחפש חבר שיראה את הדברים בעיון בשרשם במתינות ויסביר לי את טעם פסיקתו של הגר"ע בענין.

ככלל, אני מניח שרוב הכותבים כאן משוכנעים מלכתחילה שדעתו של הגר"ע צודקת. אבל אנו יודעים שדרכה של תורה לא כן היא, אלא צריכים לברר כל דבר וניתן לנו רשות לברר ולחלוק, כמו שאומר הגר"י שליט"א רבות. ואדרבה, אם יש כאן ת"ח אשמח לברר איתם מע"ג הפורום את כל הסוגיא הזו, אבל לא בהעתקה של ציטטות אלא בבירור...

תמוה מאד. 1. אדרבה, הרא"ש פשוט וברור שסובר שסד"א לחומרא מן התורה, ואילו בדעת הרי"ף רבו הדעות שגם הוא סובר שהיא מן התורה. 2. איך אנו יכולים לדון מדעתנו בדעת שלושת עמודי ההוראה ולהוציא על פי זה את דעת מרן, הרי מרן השו"ע בעשרות מקומות לא הלך עם הכלל שאזלינן בתר עמודי ההוראה, וכ"ש כאן שגם לפי הגר"ע...

מרן זצ"ל סובר שהוא לחומרא רק מדרבנן, כשיטת הרמב"ם. והוא תמוה מאד, אחר שדעת רוב ככל הראשונים סוברים כדעת הרשב"א דספק דאורייתא להחמיר מן התורה.