תוצאות חיפוש

יישר כוח רבי ישראל! אני ראה טוב? מרן רבי יצחק יוסף כתב מכתב לידיד בשם ר' יצחק יוסף?...

עדיין מה שהעלה כבוד תורתו זה לגבי שהחיינו, וגם על זה יש לדון... אני שם לב כי רק שנינו לרוב מתכתבים כאן, אני קורא לחברי הפורום האחרים וביניהם רבני האתר כי אשמח מאוד שעוד מחברי הפורום ישתתפו בדיון זה ויחד נלבן ונעלה מסקנה בס"ד!

שו"ת הראשון לציון נמצא באתר היברו בוקס, ניתן להיכנס ולהוריד את הספר. אני לא יודע איך חותכים תשובה ואיך מעלים לכאן. לגבי דברי הר"י כהן, יש לי את זה מודפס בביתי, ואני אהיה בבית בעז"ה רק ביום שישי וזה לא דרך המחשב, אלא מודפס, כך שאני לא יודע איך להעלות את זה. אבל עדיין, מצווה לעיין. תחפש באוצר...

לגבי כל החששות של הרב יהודה ברכה כבר השיבו עליהם ראה מה שהשיגו עליו בירחון אחד (או"ת) הרב יעקב כהן ולגבי ההנאה מבחינת ביקור שם, ראה שו"ת הראשון לציון...

לגבי דברי מרן בקיצוש"ע, הרי זו תשובה שנדפסה בשו"ת יביע אומר חלק יא, לגבי דין של מנורת לאמפה. על פי דברי הרב השיב משה סימן י ועוד. לגבי מה שכתבת האם אוכל להביא מקורות, אומר את האמת אשר עמדי, כי אין באפשרותי להביא מקורות כפי שכת"ר רוצה, בהיות ויש אצלי מאמר ארוך מאוד - מאוד (לא משנה מספר העמודים)...

כבודו אמון על דבררי הספר החשמל בשבת, כפי שאני רואה מכל התגובות החוזרות על ציטוטי הספר הנזכר אולם חוץ מספר זה שהוא מחכמי אשכנז אשר הינם חוששים לדעת החזון איש (ואסביר בעת אחרת מדוע אני חוזר דוקא על החזון איש) הרי שיש לנו פוסקים אחרים ורבים אשר כתבו היתר ליהנות. ולפי דברי כת"ר, חובה להתקין גנרטור...

חלילה לבקש מחילה על דברי תורה, הרי זו דרכה של תורה. הן אמת כי לא יצא לי לענות על דברי קודשו, אך אין הזמן מספק בעדי. וחלילה שיש לי נגיעות חס ושלום על תגובותיו של כת"ר. בכל מקרה, אשמח לדעת את הסיפור שהבאת לעיל, על איזה סיפור התכוונת? כי לא הבנתי לפי קוצר עניות דעתי כמו כן אשמח שכת"ר יעלה לכאן...

לגבי מה שכתב כת"ר עלינו הספרדים, משום שלא נהגו לברך הטוב והמטיב על החפצים. לכאורה לפי מה שכתב מרן בשו"ת יביע אומר (מובא לעיל בתגובה הראשונה שלי בפתיחת הנידון) לכאורה היה צריך לברך, אבל עדיין לא מוחלט. ולגבי הגרנ"ק, אשמח למקור על כך.

משום שמעיקר הדין הרי שזה מותר ואותו הדבר ניתן לדון לגבי אותם אלו הנוהגים כשיטת החזו"א, שמתחברים לכך מעיקר הדין (לשיטתם). האם יש לברך ברכה זו?

אחר אלף המחילות מכבוד הרב בעל מורשת מרן, הרי פתחתי את נושא זה בשאלה זו. הדברים התדרדרו שלא בשימת לב לדבר על השואה וכו'... אך לפענ"ד כאן הוא המקום לדבר על דבר זה. אשמח לתגובה לידע כדת מה לעשות

אני לא רוצה להגיב לתגובה הזאת, לא מבחינה רגשית כלל, אני מסכים בחלק עם הדברים. אבל בכל מקרה: אנחנו חרגנו מהנושא המדובר. ואדרבה אני מצפה מעוד חברים כדוגמת הרב קורסיה נר"ו שידיו רב לו בספריו של מרן רבנו הגדול ובנו ממשיך דרכו, שיאיר עיניי אף בדבר זה, ויהיה לתועלת הרבים. כמו כן הרב "איש הישראלי" אשמח...

אני חושב שאלו רגשות עם ישראל, אשר מסרו את נפשם. והכל לפי עיני המתבונן... אני לא חושב שמן הראוי ודרכה של תורה לומר לאנשים שרואים ביום הזה יום מיוחד כי זה ברגשות העם, שמסרו את נפשם, לבוא ולומר להם שהם עושים טעות וכו'. לפחות בצפירה אנשים עומדים ולא עושים שום עבירה, על זה חשבת פעם? נקודת זכות...

לא זכור לי כעת דברים כתובים.

אני גם נזכר עתה כי מסופר על רבו של מרן מאור עינינו, מרן ראש הישיבה ר' עזרא עטייה, הובא הסיפור הזה בספר רבינו האור לציון, וגם בספר אגרת לבן תורה, שפעם היה בדרך לביתו, ולא שם לב מרוב שקיעותו, ועבר את ביתו, וחזר אחורנית והלך, ושוב שם לב שעקף את ביתו, וכך הלך וחזר כמה פעמים. עד שהתיישב על אבן אחת...

אין הכי נמי, אני חושב שמתי שהיה צפירה תמיד מרן היה לומד, כי זה מה שהיה כל היום, וודאי כי לא היה עוצר ועומד ואומר פרקי תהילים, כי יש בזה משום ביטול תורה באיכות... אך נקלעתי למצב, ונהגתי כפי שהורו גדולי דורנו.

אבל יש הבדל בין דבר שהוא לא לעיני כל, כמו שמירת שבת קודש בביתו ובחומותיו, במה הוא משתמש. לבין דבר שהוא נראה לעיני כל, כמו בנידון ההליכה לעיני כל של הצפירה. [ובמאמר מוסגר, בדיוק בשעה שהיתה הצפירה היום, הייתי באמצע הליכה, ועמדתי ואמרתי פרקי תהילים. והיה חילוני שכנראה בגלל שאין להם מה לעשות בשעת...

אולי יש לחלק, לגבי חילול ה' הניכר בפני כל, לבין דבר שאינו ניכר לפני כל. וכבר דנו על הדבר בספר ואין למו מכשול באריכות, וכן זכורני שיש כיוצא בו בשו"ת ישכיל עבדי, ואינו תחת אמתחתי כעת.

אציגה בזאת מאשר כתבתי על אודות דברי הגאון האדיר בעל החזון איש בנידוננו, ואם כת"ר יוכל להעיר אוזני בזה, בהערות והארות אשמח מאוד לקבל מתנובת ידו. הנה ידועה ומפורסמת שיטת החזו"א (או"ח שבת סימן לח ס"ק ד) דאף אם יש היתר בשימוש החשמל מן הדין, אסור להשתמש בו, מפני שיש בשימושו איסור חילול השם, שאינו חס...

לגבי מה שכת"ר כתב שכתב במכתבו אף אם אין חיוב, ואף אם אין צורך כלל, איני יודע על מה התכוון. כי במכתבו שכתב כאן, כתב בפסקה השנייה כפי שכתבתי את ציטוט לשונו, אף אם לא היה חיוב, ואף אם לא היה צורך כלל. ולגבי מה שכתב כת"ר על אודות ברכת שהחיינו, עניתי ואמרתי, כי על דברים אלו לא דברתי בנידון זה. כי...

על זאת גם אני שואל... לא מצאתי מי שדיבר בסוגיא הזו...