תוצאות חיפוש

ראשית, עם כל הכבוד לחברי הפורום, אני לא חושב שיש בינינו מי שיכול לדרוש דרשות כמו הזוהר להוציא את הפשט מידי פשוטו ולומר שיש פעמים שמותר לתור. שנית, עניין רציחה זה עצם פעולת הרציחה, שהיא אסורה, אך פעמים שהיא מותרת. משא"כ "לא תתורו" אין שום איסור לתור, מה הבעיה לחפש?! אלא עצם פעולת האיסור היא לתור...

איך קדמא ואזלא (=אזלא גריש)? במילה אחת? (אמנם יש פעמים שיש במילה אחת, אבל ב"קטנתי"?!)

מה הבעיה שם? זה בתחילת פסוק...

בדיוק. כי שם יש סיבה לדבר, שיש פעמים שכן מותר לרצוח. משא"כ ב"לא תתורו". (וכמש"כ בזוהר: "לא תרצח, אי לאו דפסקא טעמא לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא אף על גב דיעבור על אורייתא, אבל במה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תנאף, אי לאו דפסקא טעמא אסיר אפילו לאולדא או למחדי באתתיה חדוה דמצוה...

גם ראיתי שאח"כ הגיבו לדבר: (אלול תשנ"ז סי' קל"ט)

ראשית, הדבר נ"ל פשוט שבמקור היה "אזלא גריש", ולכאו' מש"כ רק גריש הוא מהטענ הנ"ל. [גם יש פירושים וטעמים למה נכתב באזלא גריש]. אגב, מצאתי גם את זה: (אור תורה ניסן תשנ"ז סי' פ')

כן. כי אם יעשו אזלא גריש ויפסיקו בין "ולא" ל"תתורו" זה ישמע כמו "ולא, תתורו!" והיינו שיש לתור. (ולכן מחברים את "ולא" ל"תתורו").