תוצאות חיפוש

בקובץ בית יוסף גליון מ"ז סי' ל"ו כתב:

(הובא גם לעיל)

אה"נ, אבל שאלתו היתה שלעניין דינא אין הבדל, ואם מחמת שחשב שזה מבוטנים אמר לברך האדמה, כ"ש כזה עשוי מתירס ויש סניפים נוספים.

???

אתה שואל ברצינות? אני לא הולך עכשיו לחזור על כל הטענות שכתבו בספרים, בעלונים, וגם בפורום... אם היית חדש בפורום הייתי אומר לך לחפש מקומות אחרות שדיברו בזה.

ק"ו... אפי' שנאמר לו שזה בוטנים ושזה טחון, אמר לברך האדמה. ק"ו כשזה תירס, וגדל במיוחד בשביל זה, ולא נטחן לגמרי.

עכשיו מובן...

ירידה לצורך עליה...

אתה יכול לשלוח לי ואני אעלה. (אין את זה בשיעורים ביוטיוב?)

שמא נתחלף לך תירס בבוטנים. אכן, כל הבמבות עשויות מאותו תירס. כמו שא"א לעשות פופקורן מתירס צהוב של קופת שימורים...

אבל כאן זה בא בתוספת למה שהרב יצחק כותב במכתבים (ו)מה שהרב אלקנה ישראל מעיד בספר "אבא באהל ביתי" ששאל את הרב אלישיב.

יפה מאוד, ובדיוק ע"ז נכתב בהערה שם: ובמכתב המוזכר כתב: וא"כ הוא כמו שאמרתי וחשבתי. שלרב יצחק לוי זה לא כ"כ ברור שזה האדמה ולכן הוא חושש לחולקים, אבל לרב יצחק יוסף (ושאר מי שבדק את העניין היטב וכו' כנ"ל) יצא שזה אכן האדמה ללא ספק.

אולי גם הוא לא בדק את הדברים בעצמו, ובעיניו יש כעת ספק. שדעת הרב יצחק לברך האדמה, וככה הוא יעשה ויורה (ואף חזר בו אח"כ ממה שכתב בספר לגבי במבה במילוי [שבשו"ת אבי בעזרי כתב שהכל, ובבאר יצחק ח"ב עמ' מב כתב שחזר בו]). וא"כ הלכה למעשה כך הוא נוהג. אך סו"ס לפני מונחת דעה נוספת של שהכל, ולכן הוא חושש...

פשוט וברור למי שלא עבר על כל ספר אבא באהל ביתי, ומבחינתו זה ספק האדמה. אבל מי שעיין בדברים ויודע שזה לא ספק, ממילא זה כמו מלפפון. [ובזה אני מבין את @רבינו שמכיון שהוא מעדיף לברך האדמה מספק, כלומר שזה לא וודאי ברור, אלא כך נוטה, אבל לא ב-100% כמו מלפפון, ממילא יחוש לסב"ל אם בירך שהכל. משא"כ מי...

מה הבעיה? זו הלשון שהבאתי במשל, והנמשל הוא שהרב דוד עדיין סובר שהכל אע"פ שאביו גילה בכתב ובע"פ אחרת. מותר לחלוק, רק צריך להעמיד את הדברים על דיוקם.

ח"ו, להיפך, כתבתי בצורה שהכי לא ישמע זלזול, אלא כתבתי שהרב דוד באמת הבין כך, ולא שניסה להטות את דברי אביו לדעתו, אלא שאח"כ אביו גילה דעתו.

חברים יקרים, אולי פספסתם את ההודעה שלי:

עיקרון הדברים הוא, שאחרי שהרב דוד הבין כמו שהבין ופרסם מה שפרסם, הרב עובדיה אמר שלא לכך הוא התכוון. וזה דגומה למהלך שאחד מגדולי הדור יגיד ברמב"ם (עם ראיות והוכחות) ואחרי תחיית המתים (או אחרי המאה ועשרים) הרמב"ם יגיד לו שבכלל לא לכך הוא התכוון, וזה ההיפך מדעתו שחשב, ואותו אחד יתעקש שהוא צודק...

כבר פירשתי דבריי לעיל (וגם נתבאר ביתר אריכות במקומות אחרים בפורום) ואין לי עניין כרגע להשיב, והדברים פשוטים.

אז זה לא ש: אלא שהרב דוד פירש את דברי מרן זצ"ל כביכול התייחס לבמבה. (ואחרי שמרן בעצמו הכחיש זאת אני לא חושב שזה מכבד את הרב דוד שאומרים עליו כן...)